לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

אז מה היה לנו?


 

 

העשור הקודם התחיל בהיסטריה שנקראה באג 2000

הבאג סודר כבר הרבה לפני שהוא הגיע, ושום דבר לא קרה

השמיים לא נפלו, סוף העולם לא הגיע, ואנחנו עדיין כאן

 

בעשור האחרון העולם הספיק לספוג שני משברים כלכליים

משבר נפילת הבועה של עמק הסיליקון (או נפילת ההיי-טק) בשנת 2001

ומשבר הסאב פריים שהתחיל ב-2008 ועד היום מרגישים את אותותיו, בעיקר בעולם

למזלנו את המשבר האחרון ישראל לא חטפה קשה כמו מדינות אחרות בעולם.

 

בעשור האחרון, שלום עם הפלסטינאים הפך להיות חלומות באסמפיה

שום דבר שקשור לשלום לא קורה

זה נפתח באינתיפאדת אל אקצה

ונמשך עם שתי מלחמות: מלחמת לבנון השנייה (שנת 2006), ומבצע עופרת יצוקה (שנת 2008)

שתיהן נפתחו בשל ירי של רקטות כאלה ואחרות על שטחי מדינת ישראל

 

בעשור האחרון, רמת החיים במדינת ישראל עלתה עשרות מונים, בעוד המשכורות נשארו אותו הדבר

 

בעשור האחרון, רמת החינוך במדינת ישראל ירדה לשפל המדרגה (האמת יש יותר נמוך אני בטוחה), בושה ועולב למדינת ישראל שלא משקיעה בחינוך של הדור הבא. טוב שלא מאכילים את תלמידים הבית ספר בחומר לימוד בתור גרבר בכפית, טוב שלא עושים להם מבחני בגרות (ומבחנים בכלל) עם חומר פתוח.

ילדים שלא יודעים לפתוח אנציקלופדיה ולכתוב סיכום (וויקיפדיה לא נחשבת)

ילדים שמתעצלים ללמוד אנגלית ומשתמשים בgoogle translator- לכל דבר. ואפילו לא יודעים לחפש מילה במילון.

ילדים שחושבים שהמורה בביה"ס הוא החבר הכי טוב שלהם, וזה בסדר לעשות איתו צחוקים, וזה בסדר להתקשר אליו הבייתה ולדבר איתו על החיים.

ילדים שהיום לא נותנים כבוד למורים, והמורים מסכנים, גם מקבלים משכורת על הפנים, וגם צריכים לסבול את הנוער המופרע שגדל פה.

הנוער של היום, שלא יודע מה זה גבולות, שמתעצבן אם אומרים לו לא, או שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה עכשיו ומייד.

הנוער של היום, שלא יודע לדבר עברית תקנית, והשפה שלו דלה באוצר מילים (ובגלל זה כולם בוכים שקשה להם עם העברית בפסיכומטרי, ראבק שפת האם שלכם אתם לא מכירים???)

רוב הנוער של היום שלא יודע מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך, ומסתובב עם סימן שאלה ענקי מעל הראש.

 

בעשור האחרון, העניים נעשו יותר עניים, העשירים יותר עשירים, ומעמד הביניים כמעט ונעלם

 

בעשור האחרון מגדלי התאומים נפלו והשאירו את העולם בשוק עם פה פעור

בעשור האחרון נבחר לראשונה בארה"ב אדם אפרו-אמריקאי  לתפקיד הנשיא

בעשור האחרון ארה"ב נכנסה למלחמה נוספת (ומיותרת) בעירק

 

בעשור האחרון הייתה בעולם התקדמות טכנולוגית מדהימה

אם זה במחשבים הרבה יותר חזקים מבעבר

אם זה ברשתות תקשורת גדולות וחזקות

אם זה בכך שכמעט לכל בן אדם במדינה יש לפחות מכשיר סלולרי אחד

 

בעשור האחרון הצטרפו עוד 2 חברות למעגל החברות הסלולריות בישראל (פרטנר - Orange ומירס)

בעשור האחרון הצטרפו עוד 3 חברות למאבק על הטלפון הקווי בבתים בישראל (HOT, 012 ופרטנר-Orange)

 

בעשור האחרון נפתחו הרבה רשתות אופנה בישראל

ואם מישהו היה אומר לנו לפני עשור שתקנה חולצה ב100-200 ₪, מכנסיים ב300 ונעליים ב600 היינו צוחקים עליו בפרצוף, אבל היום אלה פחות או יותר המחירים הסטנדרטיים בחנויות בגדים המוכרות.

 

בעשור האחרון המוזיקה נעשתה יותר סתמית

הוא התחיל עם מהפכת הפופ, ונמשך לעבר שום דבר אחד גדול

אני בספק כמה שירים יהיו מהעשור האחרון שאנשים ישמעו נגיד עוד 10-20 שנה

ברשימת השירים הקבועה שלי יש שירים משנות ה-90 (רוקנ'רול בייבי) ומשנות ה-80

בארץ לא קמו הרבה אמנים ראויים לשמם בתחום המוזיקה, ויסלחו לי חובבי הפופ-מזרחית, אף אחד לא ישמע את השירים האלה עוד 10 שנים. אבל ישראל לא לבד, גם העולם הפך להיות סוג של נטול קפאין בתחום הזה.

 

בעשור האחרון הלכו מאתנו כמה גיבורי תרבות, כמו אהוד מנור, עוזי חיטמן, שושנה דמארי, מייקל ג'קסון

 

בעשור האחרון, התרבות הפכה להיות סוג של תרבות להמונים

כבר אין הרבה ספרים שיתנו לך את ההרגשה כמו הספרים של פעם, שכל ספר היה משאיר אותך עם טעם של עוד. רוב הספרים מתעסקים בנושאים רדודים ופשוטים בשביל שהספר יהיה מעניין. כל ספר הפך להיות סוג של ספר טיסה, אחד כזה של להעביר את הזמן.

 

בעשור האחרון נפתחו לנו הרבה ערוצי טלוויזיה, ויש לנו את כולם או כמעט את כולם למרות שאנחנו צופים אולי רק בשלושה ארבעה ערוצים.

 

בעשור האחרון כולם דיברו על איכות סביבה, בעוד כדור הארץ ממשיך להתחמם, הקרחונים בקטבים נמסים, מפלס פני הים עולה, יורד פחות גשם, בחורף יותר קר בקיץ חם להחריד, יש יותר סופות טרופיות, יותר רעידות אדמה, יותר תופעות טבע הרסניות באופן כללי.

ואף אחד לא עושה (ולא יכול לעשות) שום דבר נגד זה

 

בעשור האחרון הייתה מהפכת האינטרנט

החברים שלנו נעשו יותר וירטואלים

יש לנו פחות זמן לפגוש אנשים פנים מול פנים

לפעמים אפילו פחות זמן כדי לדבר עם אנשים בטלפון

ואנחנו מתקשרים בעיקר דרך תוכנות מסרים מיידיים, כמו מסנג'ר למשל

ו/או רשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר

 

בעשור האחרון היו לנו הרבה יותר מלחמות:

רצח העם בדארפור (התחיל ב2003 ונמשך עד היום)

מלחמת עירק (נמשכה 3 שבועות בשנת 2003). עד היום נשארו כוחות מדינות הקואליציה בעירק

מלחמת אפגניסטן (פלישת כוחות מארה"ב לאפגניסטן בשנת 2001). נפתחה בשל הפיגועים שבוצעו בארה"ב ב11 בספטמבר 2001

אינתיפאדת אל אקצא (2000 ועד היום, כשהשיא היה בתחילת העשור)

מלחמת לבנון השניה (2006)

מבצע עופרת יצוקה (2008)

ולא הזכרתי פיגועים מפיגועים שונים, חטיפות חיילים וכו'.

אבל אנחנו תמיד יכולים להאשים את זה שהשמש עצבנית ובגלל זה יש יותר מלחמות

שמישהו למעלה שם יגיד לשמש להירגע קצת...

 

עכשיו רק נותר לקוות שהעשור הבא יאיר לנו פנים יותר מהעשור הנוכחי

 

So Long, Farewell, Auf Wiedersehen, Goodbye 2009.

Welcome 2010!!!

Happy New Year!!!!

 

נכתב על ידי , 31/12/2009 18:37  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-8/1/2010 10:37
 



לאחרונה



לא קורים לי הרבה דברים שיש מה לכתוב עליהם
סוג של שגרה אפשר להגיד

לאור הבדיקות דם האחרונות שעשיתי (לא לדאוג הכל ~כמעט~ תקין) התחלתי לקחת B12 וברזל
סוף סוף אני מרגישה שמישהו הדליק לי את החשמל בתוך המוח (מסתבר שהלכתי בחושך)
וסוף סוף אני מרגישה כמו עצמי שוב

בעבודה עדיין אותו הדבר
עדיין עובדת רק 35% משרה (או איך שלא תקראו ל20 שעות בשבוע)
חשבון הבנק שלי לא אוהב את זה, גם אני לא
ועוד לא מוכנים להחזיר אותי ל-50% משרה
וזה מעצבן קצת, בהתחשב בעובדה שלפני חודש היה טיול מהעבודה
ועכשיו אנחנו קונים ציוד מחשוב יקר (מאוד יקר) ואותי עדיין מושכים באף
כי יודעים שאין לי שום דבר אחר
האמת שאני לא סובלת שם, רק המשכורת הזו חונקת אותי, ואני רוצה קצת אוויר לנשימה מבחינה כלכלית

באמצע ינואר יש לי מילואים
מצחיק, היום התקשרו אלי מהגדוד, לשאול אם אני באה (ברור שכן) ואם צריך לארגן לי לינה (ברור שלא)
דווקא זה כייף לעשות מילואים, חופש מהעבודה, לרענן את הראש, לקפוא מקור בירושלים ועוד משלמים לי על זה
אז שאני אגיד לא?

חגגנו יומהולדת 19 לאחותי ויומהולדת שנתיים לבת דודה שלי

לאחותי יש בלאגן בצבא
מאז שהיא הגיעה לבסיס שהיא משרתת בו המפקדת שלה מתנכלת לה
זה מתבטא בהמון דברים, כמו טון דיבור מתנשא, או שהיא לא נותנת לה גב מקצועי (מש"קית ת"ש)
וכלה בזה שהיא מחפשת אותה על דברים קטנים
למשל בסופ"ש שעבר אחותי עשתה שבת בבסיס והיא הייתה אמורה לעשות מטבחים ולא עשתה
סבבה, מגיע לה עונש על זה
כמה זמן מפקד נורמלי היה מחכה עד שהוא היה עושה את הבירור? יום? יומיים?
אז המפקדת שלה חיכתה שבוע, אחרי שהיא סוף סוף אישרה לה 3 ימים חופש
כדי שהיא תבוא לבסיס על הבוקר בשביל בירור/משפט או השד יודע מה
אחותי כשהיא ענתה לה לטלפון אמרה לה "עדי, קמת היום בבוקר והחלטת למרר לי את החיים"
אחי סיפר לי שהיו צעקות ובכי כל הבוקר בגלל זה, אפילו ההורים שלי התערבו
ואם זה הוציא את אבא שלי משלוותו, אחרי שהוא שמע איך המפקדת שלה מדברת אליה, הוא הבין הכל

גם אחי אמר לי היום, שהוא סוף סוף מבין על מה אני דיברתי במשך השירות הצבאי שלי
אני הייתי אנטי צבא, ומבחינתי הכל היה רע, חרא וסוף העולם
ואחי ששירת ביחידה קרבית התנדבותית אף פעם לא הבין על מה אני מדברת, כי שם לא היו דברים כאלה
קרביים זה משהו אחד, ג'ובניקים זה משהו אחר
הוא מאוד הזדעזע מהצעקות ומה שהוא שמע
הוא בכלל לא האמין שקצינה בצה"ל תדבר בצורה כזו לפקודה שלה

ואני אני מחזיקה לאחותי אצבעות שהיא תעוף משם וכמה שיותר מהר

בין כל הדברים האלה, הספיק לעבור בת"א ענן אבק, שמאז שהוא הגיע יש לי שיעול מעצבן שלא רוצה לעזוב אותי
אם מישהו מכיר תרופת סבתא לשיעול, או סתם כל משהו שיכול לעזור אני אשמח לשמוע ולנסות

 

ואה, כן הספקתי להירשם ללימודים

קורס ראשון יתחיל בסימסטר אביב

ניקח את ההתחלה באיזי ולפי המצב הכלכלי (שלי) נראה כמה קורסים אני אקח כל סימסטר אחר כך

שנת 2009 אוטוט נגמרת
ומתחילה שנה אזרחית חדשה
לא להאמין שאנחנו ב2010
מי היה מאמין שנגיע לפה לפני עשור?

נכתב על ידי , 27/12/2009 23:17   בקטגוריות אישי, אצל ההורים שלי, המשפחה שלי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-28/12/2009 21:20
 



הגעתי למסקנה



שיום סידורים זה הרבה יותר מעייף מיום עבודה
היה לי הספק נחמד
ביקרתי אצל הרופא שלי, שפעם ראשונה פגש אותי כשאני בריאה ולא חולה
קיבלתי B12 וברזל (זה אמור לסדר כמה דברים)
הייתי אצל הספרית שלי בשביל צבע לשיער
ביקרתי אצל ההורים שלי ושמעתי חפירה מאחי על לימודים או לא לימודים, עבודה קודם או לא
והספקתי גם לקנות קצת בגדים (זה היה הכי כייף והכי מעייף)

בחודש שעבר הייתי חולה
וזה נתן לי חתיכת ביס במשכורת שלי שגם ככה לא גבוהה מדיי
ככה זה שעובדים 20 שעות בלבד בשבוע
חטפתי חום שראיתי כמה קיבלתי
גם להיות חולים אי אפשר, ואם באים לעבודה חולים חוטפים על הראש מהמנהלים
נו באמת, אם אני לא באה המשכורת שלי עלובה, ואם כן גוערים בי שאני באה חולה

נכתב על ידי , 10/12/2009 19:02   בקטגוריות אישי, עבודה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-23/12/2009 01:04
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)