לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2010

הגיע סוף שבוע


 

לפחות מבחינתי, יום חמישי הוא היום עבודה האחרון בשבוע.

תמיד שמחתי שהגיע יום חמישי, לא משנה אם השבוע שלי היה קליל או עמוס

 

השבוע התפרסמה ב"כלכליסט" רשימת 30 המנהלים (מנכ"לים) הטובים של השנה.

עם חלקם עשו ראיונות, ששם אמרו מה (לדעתם) הדבר הכי חשוב בניהול, מה זה ניהול טוב, מה זה ניהול רע.

האמת אלה דברים שאפשר לראות בכל מנהל שהיה לכם, שיהיה לכם, וגם בכם עצמכם אם אתם בעמדה ניהולית זו או אחרת.

להיות מנהל טוב זה מורכב מהרבה דברים

 

אחד מהמנהלים אמר שאפשר לדעת שמנהל הוא טוב כשרואים תוצאות בשטח.

זה אחד הדברים שאני לא מסכימה איתם

כי תוצאות בשטח אפשר לראות גם אם המנהל טוב וגם אם הוא לא טוב

מבחן התוצאה הוא לא מה שגורם למנהל להיות טוב

תוצאות יהיו, טובות יותר טובות פחות

אבל מנהל טוב, הוא בן אדם שיודע להתנהג עם אנשים, מתחשב באנשים שעובדים איתו, ויודע לעבוד ולשתף אותם כשצריך.

אני לא חושבת שזה נכון להגיד ש"המכונה" עובדת, אז המנהל טוב

ארגון הוא כמו מכונה, והוא יכול לעבוד גם עם ברגים חורקים ותקלות

תוצאות תמיד יהיו

תוצאות הן לא העיקר

 

אגב, אחד הדברים שהכי הפריעו לי בכתבות על 30 המנהלים הטובים של 2010 זה שיש שם 4 נשים בלבד!

 

זה מעציב, כי זה מראה כמה החברה שלנו נשארה שוביניסטית משהו, שאין הרבה נשים בעמדות מפתח.

אולי זה לא רק החברה, כי גם בעולם אין הרבה נשים בעמדות מפתח, אבל יש הרבה יותר מאשר בישראל.

זה גורם לתהייה למה החברה שלנו מתנהגת ככה, ולמה נשים מוותרות על קריירה ניהולית. לרוב הסיבה היא משפחה, אבל אף אחד לא אמר שאי אפשר לעשות את שני הדברים יחד, לא?

 

 

אוטוטו מתחיל סימסטר חדש באקדמיה

יצרתי קשר עם האוניברסיטה כדי לשאול איזה קורס כדאי לי לקחת לסימסטר הבא

היועצת (למדעי המחשב) שענתה לי ישר כתבה "אשנב למתמטיקה"

זה הקורס הראשון שלקחתי, ולא סיימתי - בכוונה

אחד הקורסים הכי מיותרים שמציעה האוניברסיטה

זה קורס שלא תורם לי בכלום, לא תורם לי ידע

במפגש הראשון של הקורס שהייתי בו המנחה בעצמו אמר שזה קורס שנותן "טעימות" מהמתמטיקה המסובכת שלומדים במדעים מדוייקים.

ת'כלס קורס בחירה שנותן נקודות זכות

ואני אומרת שאם אני אקח קורס בחירה לפחות שזה יהיה בנושא שבאמת מעניין אותי, ולא טעימות במתמטיקה

כשרוצים לאכול ארוחה, מזמינים מנה עיקרית - לא טעימות או ביסים.

טוב לא התנפלתי על היועצת עם זה, אבל זה בהחלט מעצבן שהתשובה האוטומטית של היועצים זה לקחת את הקורס הזה.

גם למה כולם ממליצים קודם כל על הקורסים במתמטיקה?

מה רע להתחיל בחומר הקל יותר (כביכול) שזה מדעי המחשב

 

בכלל, אני לא מבינה מה עושים מהמקצוע הזה משהו כל כך קשה

למעט החלק של המתמטיקה, שום דבר לא קשה בזה

נכון, יש הרבה חומר ללמוד בזמן קצר יחסית

אבל החומר של מדעי המחשב הוא נחמד וכייפי

בעוד מתמטיקה, טוב המתמטיקה הרבה יותר קשה

במיוחד שהראש שלי שכח איך חושבים בצורה מתמטית

 

האמת שלא עובר יום שאני לא תוהה ביני לבין עצמי אם בחרתי ללמוד את התחום הנכון

אני כבר 12 שנים בתחום המחשבים, ספציפית בתשתיות. בתשתיות אין תואר אקדמי, יש קורסים (שכל אחד כזה עולה בסביבות 20 אלף ש"ח) וניסיון. שניסיון הוא לא יסולא מפז.

היה דיי לגיטימי מבחינתי לחשוב ללמוד לתואר במדעי המחשב (או הנדסת תוכנה/מערכות מידע) כדי ללמוד תכנות, שזה מקצוע יותר מבוקש בתעשיה, עם משכורות יותר גבוהות, יש שם יותר נשים (יחסית לתחום התשתיות בו יש רוב גברי בולט).

והנה אני מסתכלת על עולם ההיי טק של היום, שנמצא במשבר

כל משבר שיש משפיע ישירות על ההיי טק, מאז התנפצות הבועה בתחילת שנות ה-2000

אני גם לא מבינה למה מדינת ישראל מנסה להסתיר שיש משבר וגורמים לציבור לחשוב שהמדינה לא במשבר, ושמצב התעסוקה משתפר, ובהיי טק יש התאוששות.

אני אישית לא יודעת על איזו התאוששות בהיי טק מדברים, אני לא זוכרת תקופה כזו רדומה מבחינת תעסוקה כבר הרבה זמן, גם לא כשהתחיל משבר הסאב פריים (בארה"ב).

ארצות הברית מדשדשת עם המשבר שלהם, אירופה נמצאת במשבר משלה. ואלה מדינות שמדינת ישראל קשורה אליהן מבחינה עסקית. אז להגיד שזה לא משפיע עלינו? נו באמת...

הרי כל בן אדם בר דעת שפוקח עיניים ושומע באוזניו, רואה שהמצב לא מדהים

אומנם אנחנו לא במשבר רציני כמו ארה"ב או חלק ממדינות אירופה, אבל זה בהחלט משפיע עלינו.

 

אני אוהבת את התחום שאני עוסקת בו, אני אוהבת לעבוד עם מחשבים

הבחירה במדעי המחשב נעוצה בכך שאני אוהבת את המקצוע, הוא מעניין אותי, והוא פרקטי

הבעיה היא באמת שכל משבר קטן פוגע בהיי טק

מצד שני אם אני חושבת לעצמי איזה מקצוע אחר הייתי הולכת ללמוד, שהוא פרקטי ומעניין אותי

אני לא מצליחה למצוא אחד כזה (יש הרבה דברים שמעניינים אותי אבל הם לא ממש פרקטיים).

היו כאלה שאמרו לי ללכת ללמוד ניהול (כי כבר הייתי בתפקיד ניהולי).

אבל להישאר בתחום התשתיות זה לא משהו שאני רוצה

חוץ מזה שהתואר איך לומר לא מי יודע מה מעניין

אחרי הכל המטרה היא לא רק שיהיה לי תואר, המטרה היא גם ידע, לעבור לתחום שתהיה לי בו יותר תעסוקה

וכמו שהזכרתי קודם, בתחום תשתיות המחשוב יש רוב גברי שולט, שמאוד קשה לו לקבל נשים

ולכן הרבה נשים שהתחילו את דרכן בתחום התשתיות, עוברות לתחום אחר רק בגלל הקושי להשתלב במעגל התעסוקה בתחום.

 

שנה אזרחית חדשה בפתח

אני בהחלט מקווה לשנה מוצלחת יותר מזו הקודמת

אין לי תוכניות לצאת בערב השנה החדשה, ואני בהחלט לא מבינה על מה כל הרעש והמהומה שעושים סביב זה

אבל כל סיבה היא סיבה למסיבה, רק שבכל פעם שאני אומרת לאנשים שאני לא מתכוונת לצאת הם מרימים גבה

אגב, אני לא מבינה את הקטע הזה של אנשים בגילי שעושים קלאבינג

במועדון הסיכוי להכיר מישהו/מישהי למערכת יחסים שואף לאפס

ועם העידן הטכנולוגי שהשתלט לנו על כל חלקה טובה, דיי קשה להכיר אנשים בדרך שהכירו פעם

יש לי עוד הרבה מה לומר על זה, אבל נשאיר את זה להזדמנות אחרת

 

 

 

נכתב על ידי , 30/12/2010 11:45   בקטגוריות openu, לימודים אקדמאים, ענייני עבודה  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-2/1/2011 15:21
 



שבוע להשתעמם בו


 

לפעמים הזמן עובר לי לאט

לפעמים הזמן עובר לי קצת יותר מהר

 

אני נופלת לאחרונה לעייפויות לא מוסברות

למרות שאני ישנה 6-7 שעות בלילה

אפילו בסופי שבוע שאני ישנה יותר

אני ישנה אחה"צ

נופלת לשינה שמאוד קשה לי להתעורר ממנה

אולי שוב חסר לי ברזל? יש לי פה כבר שבועיים טופס לבדיקות דם

אני צריכה לעשות

אין לי כוח להתחייב שוב לכדורים האלה

אבל אם אין ברירה אין ברירה

 

אח שלי חוזר מחר הבייתה

הוא החליט שאם הוא יגור אצל ההורים שלי הוא יחסוך יותר כסף

בכלל, הבן אדם לא סגור על עצמו, בעצמו אמר שתוך חודשיים שלושה יש מצב שהוא יעזוב שוב

מצד אחד, זה יכול לעזור להורים שלי, כי יש לו רכב, למעשה רכב משותף חציו של ההורים שלי חציו של אחי. אבל כשאחי עבר לת"א אמא שלי נתנה לו להשאיר את הרכב אצלו 24/7 (מה שגרם להוצאות יותר גדולות להם).

זה לא שאחי היה חייב את הרכב, בכל זאת תל אביב זו עיר שיש בה תחבורה ציבורית ברוב שעות היום, ולעבודה הוא יכל לנסוע בתחבורה ציבורית למעט בסופ"ש. אבל אמא שלי ויתרה לו כמו שתמיד היא מוותרת לו.

מצד שני, זה יעלה להורים שלי ביוקר

קודם כל אחי אוכל המון בערך פי 2-3 מבן אדם רגיל (הוא רזה, הוא עושה המון ספורט וגם התפקיד שלו דורש יכולות גופניות גבוהות). כשאחי  עזב את הבית ההוצאות על אוכל של ההורים שלי ירדו בכמעט 1000 ש"ח.

עכשיו אמא שלי אמרה שהיא תדרוש ממנו לשלם על זה

אני לא מאמינה שזה יקרה

אבל נחיה ונראה

 

בדרך אבא שלי ניסה לדחוף לי את המיטה של אחי

הוא אפילו אמר "אחיך אמר שהוא דיבר איתך שתקחי את המיטה שלו"

להד"ם

יש לי מיטה, לא שאני לא צריכה להחליף אותה

המזרן בן 15 בהחלט הגיע הזמן להחליף אותו

אבל אני לא אקח מיטה בלי ארגז מצעים (מה שיש לאחי)

ובטח ובטח לא אקח מזרן קפיצים

אני לא מסוגלת לישון על מזרן קפיצים

אף פעם לא הייתה לי מיטה עם מזרן קפיצים

והיום אני ישנה על מזרן פוטון שהוא הכי נוח לי

 

אבא שלי אמר שאני עושה טעות

אבל האמת המיטה של אחי זו לא בעיה שלי

הוא היה צריך לחשוב על זה כשהוא החליט לחזור לבית

ואני לא מתכוונת לקחת משהו, גם אם זה בחינם, אם זה משהו שלא מתאים לי.

 

בכלל אבא שלי חי באיזה לה לה לנד

טוען (כאילו שהוא מבין) שההיי טק יצא מהמשבר

מעניין שיש לי לא מעט חברים בתחום שלי (תשתיות) שעובדים בעבודות הכי נמוכות בתחום (תמיכה) רק כדי שתהיה להם משכורת כלשהי ולא מוצאים עבודה.

חוץ מזה שתחום התשתיות הוא לא בהכרח היי-טק

והיי טק זה בעיקר תוכניתנים, וגם בזה אין מי יודע מה הצעות עבודה

תאמינו לי אני מקבלת המון למייל

השוק בתחום נמצא בקאנטים

 

יש לי בעיה עם העבודה שלי, המשכורת נורא נמוכה, הרבה יותר ממה שחשבתי שיהיה

אמנם אני עובדת ב75% משרה, ואין לי מי יודע מה עבודה שם

אבל עדיין, אני לא יכולה להרשות לעצמי יותר מדיי הוצאות

אני משלמת להורים שלי חשמל מים, ועכשיו נכנסת גם ארנונה

ואני משלמת גם על כלכלה כל חודש

ובנוסף יש את הלימודים שלי, ויש לי הוצאות נוספות

שזה מה שאבא שלי לא מבין - איך יש לי הוצאות אם אני גרה אצלו בבית

זה משגע אותי הצרות עין הזו

יש לי הוצאות, כי לכל בן אדם יש הוצאות, כי אני צריכה בגדים, כי אני משלמת על כבלים, אינטרנט, טלפון, סלולרי, אני משלמת על התמי 4, על הלימודים שלי. כל ההוצאות של כל הדברים זה עלי.

זה כמו שמשגע אותי שהוא רב איתי על זה שאני תולה את הבגדים שלי על מתלה במרפסת (בצל) ואני לא מוכנה לתלות בשמש (זה הורס לי את הבגדים) מי ישמע עולה לו כסף שאני תולה את הבגדים במרפסת

פשוט טימטום

לפעמים אני לא מאמינה שהבן אדם הזה הוא אבא שלי

נכנס כל כך לקטנות, למקומות שבכלל לא צריך להיכנסה אליהם

 

אגב, הלבורנט לא חזר מאז חופשת חנוכה שהייתה לנו

קודם כל זה מוזר שלא מעט אנשים שואלים אותי אם אני יודעת מה קורה איתו

שנית, הוא לא עונה לאף אחד שמתקשר אליו (אני לא התקשרתי אבל אנשים אחרים כן).

ואלה אנשים שהיו בסדר איתו, חלקם אפילו ניסו לסדר לו עבודה יותר טובה

איזו מין התנהגות מוזרה זו

גם אם הוא מצא עבודה אחרת, אז תגיד יפה שלום וזהו

רק מסביר את ההתנהגות התינוקית שלו, גם ביחס אלי

הוא לא שווה יותר התייחסות

 

זה מציק לגור ליד ההורים שלי

בעיקר בגלל אבא שלי

ומפריע לי, נורא מפריע לי חוסר התחבורה הציבורית

ממש קשה להסתדר פה בלי רכב, בלי רישיון

אפילו בין היישובים הקרובים

 

אין משהו יותר קשה להתרגל אליו מאשר מעבר מעיר שתחבורה ציבורית היא אחד מדגליה למקום נטול תחבורה ציבורית

פשוט מציק

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 25/12/2010 20:37   בקטגוריות דברים קטנים ומעצבנים, המשפחה שלי, ענייני עבודה  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-3/1/2011 22:48
 



הפעם זה לקח רק 3 ימים


 

 

 

קראתי את הספר המחברת הכחולה של ג'יימס א' לווין.

 

המחברת הכחולה זה לא ספר להנות ממנו

זה ספר שנועד לזעזע אותנו

לזעזע את אמות הסיפים שלנו

ולגרום לנו להגיד תודה

להגיד תודה שאנחנו חיים פה במדינת ישראל

מדינה שיש בה חוק (פחות או יותר) ויש תופעות שסביר להניח לא נראה פה.

 

הספר עוסק בזנות ילדים בהודו

ילדים צעירים (בני 8-9, לפעמים פחות) שמגיעים לעסוק בזנות

לפעמים ההורים שלהם מוכרים אותם בשביל כסף

לפעמים הם פשוט נמצאים ברחוב והופכים לכאלה

 

עצם המחשבה שהורים מסוגלים למסור את הילד או הילדה הרכים שלהם לעבודה בזנות מזעזעת

אנשים שיודעים שהתנאים הם לא תנאים, מה שהילדים יעברו כדי להרוויח עבור ה"בעלים" שלהם כמה שיותר כסף

שמי שלא עושה כסף, דינו מוות

 

המחשבה שאנשים מחפשים את זה

מחפשים לזיין ילדה קטנה בתולה ומוכנים לשלם על זה הרבה כסף

מחפשים לזיין ילדה או ילד

זה לא נתפס שיש אנשים שזה מה שהם רוצים, זה מה שהם עושים

זנות תמיד נתפסה בעיני, ואני מניחה שבעיני רבים עבודה של נשים, לא של ילדים

 

והילדים האלה

אף אחד לא ממש דואג להם

גברים באים ומזיינים אותם

עשרות ביום

כמה שיותר - יותר כסף - יותר טוב

 

קשה להאמין שיש מדינות בעולם שלנו שקורים דברים כאלה

נפש של ילד נקרעת ממנו ברגע והוא הופך לכלי

הוא לא יותר מכלי לייצור כסף

 

זה באמת ספר שנועד לזעזע אותנו

אין שם יותר מדיי תיאורים מיניים שלא תחשבו

הסיפור מסופר מזווית של ילדה ולכן גם השפה לא גבוהה במיוחד

אין תיאורי מין לפחות לא כמו שאנחנו היינו חושבים שיהיו

יש זילות, זילות של החיים, זילות של הבן אדם ברגע שהוא הפך מאדם רגיל וחופשי לזונה, עבד, חייו לא שווים, הוא יכול לאבדם ברגע ואף אחד לא יבכה עליו.

 

 


נכתב על ידי , 21/12/2010 19:55   בקטגוריות ביקורת ספרים/סרטים/הצגות, ספרים רבותי, ספרים...  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Intsi ב-23/12/2010 23:58
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)