האמת שיש את התקופות האלה בהן באמת אין לי מה להגיד
וכרגע גזרתי על עצמי סוג של דום שתיקה בבלוג, בעיקר בגלל מה שקורה בישראבלוג וחוסר הוודאות שנמצא סביב זה
וגם... אני מודה קשה לי עם המעבר למקום החדש הזה
אפילו שיש לי הרגשה שהוא יותר טוב פונקציונאלית מישרא
ישראבלוג היה הבית שלי כל כך הרבה שנים
וזה שהוא יעלם... זה מעציב אותי במקום מסויים
בכל מקרה
לא הרבה דברים קורים
אני מחפשת עבודה כפי שחלק מכם יודעים
העניין הזה מתקדם בעצלתיים
לפעמים יש לי 2-3 ראיונות בשבוע
לפעמים שבוע של שקט ודממה
ובכלל זה שרוב ההצעות הן דרך חברות השמה...
משום מה זה מרגיש לי שזה הופך את התהליך ליותר ארוך
מה גם שיש לי הרגשה שחברות לא ממהרות לגייס עובדים והן מרשות לעצמן למשוך את הזמן
אתם לא מאמינים איזה יחס גרוע מעסיקים נותנים למועמדים
כמה
פעמים יצא לי ללכת לראיונות שחשבתי שהתפקיד הוא X, ובסוף התברר שהתפקיד
הוא משהו אחר (מה שגורם לכם להרגיש שסתם ביזבזתם את הזמן שלכם, פינתם זמן,
התארגנתם, התכוננתם אתם באים מלאי ציפייה ובסוף אתם חווים אכזבה מזה שזה
בכלל לא מה שחיפשתם)
שעושים מבחנים בכוונה כדי להכשיל, ו/או כאשר
הם שואלים שאלות בנושא שהם יודעים שאין לכם מושג בו, והם קוראים לזה "אני
רוצה לראות איך הראש שלך עובד"
נו שויין
הייתי בשבוע שעבר בראיון עבודה (לא בחברת הייטק) שנתנו לי למלא דפים כאלה
שבהם מבקשים מכם למלא את העבודות שלכם והניסיון, פירוט על שירות צבאי וכו'
ובשביל מה קיבלתם ממני קורות חיים עם כל הפירוט הזה?
הייתה שם גם שאלה שעיצבנה אותי, הם כתבו מה הציפיות שכר וגם ביקשו לדעת מה היה השכר הקודם
זה הרגיש לי סוג של חוצפה
אתמול
מישהו שאני מכירה שלח לי בפעם המי יודע כמה מייל עם הצעת עבודה בעיר
שקרובה למקום מגורי. לא במקצוע שלי, לא קשור אלי. זו לא פעם ראשונה שהוא
עושה את זה, והסברתי לו כבר לא אחת למה זה לא מתאים לי, גם לא מבחינה
מקצועית וגם בכלל.
היות והוא שלח אלי את המייל הזה הבנתי שהוא לא הבין כמה זה לא היה נכון מבחינתי לעבוד שם בזמנו.
מצד
אחד חשבתי להתעלם מהמייל ולא להגיב בכלל, מצד שני, נמאס לי לקבל ממנו
מיילים עם הצעות עבודה למקום הזה. כן פעם עבדתי שם, זו הייתה טעות, על
טעויות כאמור לא חוזרים
המייל שהוא שלח לי:
"בוקר טוב הדר .
מניח שאת מכירה ובקיאה בכל הפרטים !
הם מפרסמים שוב ושוב .... אולי תחזרי ? ?
🙂
יום טוב"
למטה היה הפירוט של אותה משרה שכאמור לא רלוונטית אלי לא היום לא מחר ולא בכלל
כתבתי לו את המייל הבא:
"בוקר טוב א,
חשבתי שדיברנו כבר על למה אני לא מעוניינת לחזור לעבוד בתפקיד הזה במ"מ.
קודם כל התפקיד הנ"ל זה לא התחום שלי
שנית כאשר עבדתי במ"מ לפני כ-7 שנים זו הייתה מבחינתי טעות
טעות כל כך גדולה שאני אפילו לא מזכירה שעבדתי שם בקורות חיים שלי
למדתי מניסיון החיים שלי שעל טעויות לא חוזרים
בכל מקרה תודה על המחשבה...
שיהיה המשך יום מקסים"
הסיבה לנחמדות
טוב קודם כל באמת יש לו כוונות טובות (אבל עיצבן אותי שהבן אדם חשב שאני אשקול לחזור במיוחד אחרי הפעם הקודמת שיצא לנו לדבר על זה)
אבל בעיקר הוא חבר טוב של ידיד טוב שלי ל'
ושאמרתי לל' ששלחתי לו את המייל הזה הוא התעצבן עלי
שא' בסך הכל מנסה לעזור לי, ואני כביכול לא מעריכה את זה
והאמת, אני לא ביקשתי מא' שיעזור לי או שישלח לי מיילים עם משרות באיזור
זה לא מעניין אותי למצוא עבודה קל"ב (זה יותר נכון לומר לא השיקול העיקרי) מעניין אותי למצוא את העבודה הנכונה והמתאימה לי
והאמת, שבאיזור בו אני גרה, הסיכויים לזה לא הכי גבוהים בעולם
רוב האנשים שגרים בסביבה, קמים בבוקר ונוסעים לגוש דן לעבוד
sad but true (וכך זה בלא מעט מקומות בארץ).
אני מודעת לזה שחיפוש עבודה הוא תהליך ארוך ומייגע אפילו
שלוקח לא מעט זמן
אבל אני לא חושבת שאני צריכה לוותר לעצמי רק בגלל שא' חושב ככה או של' חושב ככה
וגם כאן
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
