בתאגיד בו אני עובדת, יש נטייה בדר"כ לקדם את הותיקים.
היות ובצוות שלי כל הוותיקים עזבו או הועזבו. אני הגעתי למצב שאני אחת מהותיקים (חצי שנה בתפקיד הנוכחי).
השבוע פיטרו את האחמ"ש שלי (אנחנו מוקד help desk שתומך בעובדי החברה בשעות העבודה שלהם), זה היה לנו הלם נוראי, קודם כל כי אנחנו מאוד אוהבים אותו בתור אחמ"ש ובתור בן אדם, ושנית בגלל שנעשו כבר כל כך הרבה שינויים בצוות שלי שכל שינוי כזה משמעותי שנעשה עכשיו הוא רעידת אדמה נוספת לצוות שגם ככה הוא במצב מתנדנד.
בנוסף, עוד מישהו מהצוות שלי עזב להיות טכנאי שטח (אותם אנחנו שולחים לסדר תקלות שאנחנו לא הצלחנו מרחוק). הוא עדיין בצוות שלי (כי הצוות שלי הוא בעצם help desk ותמיכת שטח) אבל הוא לא איתי באותו משרד.
האמת שמאז שהגעתי כל הצוות התחלף והבן אדם הכי ותיק היום בצוות נמצא שם קצת יותר משנה.
אז שמו לנו אחמ"ש חדש, דיי היה ברור מי יהיה האחמ"ש החדש במקום זה שפוטר, מישהו שעבד איתי בב"ש ועזב לצוות שלי חודש לפני שאני הגעתי לשם. הוא באמת מתאים לתפקיד הזה, הוא גם מהאנשים האלה שידחפו את הצוות להיות מגובש גם מבחינה חברתית (בב"ש היה לנו דגש חזק על החלק החברתי בצוות). שזה בכלל טוב. ואני מפרגנת לו עד הסוף.
הצוות שלי הוא היחידי במחלקה שלי שהכי טוחן (כן אפשר לקרוא לזה ככה). אנחנו 9 אנשים שתומכים בכל 5000 עובדי החברה. אנחנו עובדים 5 ימים בשבוע 11 שעות כל יום ושישי אחת ל-3 שבועות.
מי שמבין בתמיכת משתמשי קצה יודע שאין סוף לתקלות, תמיד יהיה עוד משהו שלא יעבוד כמו שצריך, תמיד מישהו יצטרך עזרה במשהו, תמיד יהיה משהו. ככה זה במחשבים ותוכנות, זו מכונה שנוטה לפעמים לעשות את הבלתי צפוי, ומי שלא יודע לסדר את זה (לפעמים בלחיצת כפתור) פונה אלינו לתמיכה.
היות ואנחנו עובדים בימי שישי, תמיד יש 2 נציגים ומישהו ותיק. ביום חמישי נוכחתי לדעת את מי שמו בתור ותיק בסבב של ימי שישי. מישהי אחרת, שנמצאת פחות זמן ממני בצוות. אמנם ברזומה שלה רשום שהיא הייתה אחמ"שית (כמה חודשים בצבא), אבל מבחינת ידע יש לה פחות ממה שלי יש.
בהתחלה שגיליתי את זה, זה מאוד עיצבן אותי, למה מקדמים מישהי (אם אפשר לקרוא לזה קידום פעם בחודש להיות בייביסיטר בימי שישי, כי זה בעצם התפקיד של האחמ"ש, לבדוק שאנחנו עושים את העבודה שלנו כמו שצריך) לפני שמקדמים אותי. אז רציתי להתקשר לר"צ שלי, ואחרי 2 צילצולים ניתקתי, כי בעצם למה לי להיכנס בו? עדיף לחשוב לפני כן מה אני אגיד לו ככה שלא נתכסח.
אבל הוא חזר אלי לטלפון אחרי כמה דקות, ואני במקום להיכנס בו אמרתי לו שאני חייבת לדבר איתו על משהו, ולא נראה לי שזה מתאים לטלפון ואי לכך קבענו פגישה ליום ראשון.
האמת שבצוות שלי אין הרבה מה להתקדם. ז"א אפשר לרכוש עוד ידע מקצועי, אבל אנחנו מאוד מוגבלים מבחינת מה שאנחנו עושים.יש תפקידים קטנים בצוות שנותנים לך להרגיש יותר חשוב, כמו למשל לחזור לכל המיילים ששולחים לתיבה הכללית של הצוות שלי, או לחזור לאנשים שמחלקות אחרות טיפלו בבקשות שלהם, ולהיות אחמ"ש בשישי, שכמו שאמרתי, זה להשגיח עלינו שנענה לשיחות וכו'.
לאן להתקדם מעבר לזה, אפשר להיות טכנאי שטח, שזה נחמד, אבל האמת זו לא השאיפה שלי. יש עוד צוות במחלקה שלי שעובדים במשמרות (ואני ממש לא רוצה לחזור לעבוד במשמרות), אבל זה מתאים יותר לסטודנטים (וגם המשכורת שם יותר נמוכה). מעבר לזה אפשר לצאת למחלקות אחרות בתוך החטיבה.
אז אתמול אני חשבתי שאני אדבר עם הר"צ שלי רק על זה שאני רוצה לעשות יותר, ז"א להיות "ראש גדול" ולא סתם נציגה שרק עונה לשיחות טלפון ותומכת במשתמשים (כי האמת העבודה הזו נורא שוחקת), להרגיש שאני עושה יותר. היום הנתונים שלי הם הכי טובים בצוות, אני עונה ליותר שיחות מכולם והזמן שיחה שלי הכי קצר. אבל זהו זה כל מה שאני עושה ואני רוצה יותר. זו המחשבה שהגעתי איתה לבית אחרי העבודה, ולא חשבתי על זה יותר.
אבל כמו שחלקכם מכיר אותי, אני חושבת גם כשאני לא חושבת שאני חושבת (כמו למשל תוך כדי שינה), והיום בבוקר התעוררתי עם המחשבה שרק השבוע התפנה תפקיד במחלקה אחרת בחטיבה שלי. אמנם לא תפקיד שהוא השאיפה שלי, אבל בהחלט התקדמות לקראת המטרה.
היום בעבודה שלי, שאני מאוד אוהבת (סתם לידע כללי) אני מאוד נהנית, לפחות רוב הזמן. יש לנו צוות מדהים של אנשים שאנחנו עובדים יחד ועוזרים אחד לשני כל הזמן. כן אפילו שכל הצוות התחלף, זה למעשה היה אחד הדברים הטובים שקרו, שהצוות התחלף (כולל הר"צ) כי הגיעו אנשים שלא תופסים מעצמם ואנשים הרבה יותר חברתיים והעבודה הפכה להיות ממש כייפית. ואני לפחות חושבת שאני מסתדרת עם הר"צ שלי לא רע בימים אלה.
במחלקה שבה התפנה התפקיד, אבטחת מידע, התפקיד הוא שונה לגמרי, קודם כל זה צוות מצומצם שהיום הם 3 אנשים (במקום 4), שהם אלה שנותנים את ההרשאות לכל העובדים. שזה האמת תפקיד דיי פקידותי לכל הדיעות. מצד שני זה מקדם אותי למטרה, כי משם אפשר להתפתח לתפקידים הרבה יותר מעניינים במחלקה שלהם (או במחלקות אחרות). וגם התנאים שלהם הרבה יותר טובים משלי. קודם כל מבחינת השעות עבודה, ושנית מבחינת השכר.
לא שאני מתלוננת על השכר שלי הוא יפה מאוד, אבל הוא יפה מאוד רק בזכות השעות נוספות שאני עושה כל יום. וזה יהיה הרבה יותר נחמד לקבל שכר יפה בלי לעשות שעות נוספות בכל יום כמעט בשבוע, ואה, כן גם להשאיר לי את כל ימי שישי פנויים.
בנוסף במחלקה שלהם אף אחד שעומד להם על הראש (אין להם אחמ"ש) והם דיי פריילנסרים בעבודה שלהם (עושים אותה בקצב שלהם בהתאם לדרישות המחלקה).
היום האמת הם המחלקה הכי שנואה בכל החטיבה שלי. הייתה שם מישהי (שהתפטרה) שהיא הייתה הביצ'ית של המקום, היא הייתה מדברת מגעיל לאנשים (שהם לא מנהלים או ר"צים) וגם לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך. רק כדי להבין כמה לא אהבו אותה, אף אחד בצוות שלה לא הסכים לשבת איתה באותו משרד. בכלל היא הייתה מתנהגת כמו ילדה קטנה (וששמעתי שהיא בת 28 קיבלתי הלם). אף אחד לא יודע למה לא פיטרו אותה, אבל בסוף היא החליטה ללכת לבד (וזה שימח את כולנו האמת). אפילו לא ניסו לשכנע אותה להישאר.
והתפקיד שלה הוא בעצם התפקיד שהתפנה.
עכשיו מצד אחד עכשיו התפקיד הזה מאוד קורץ לי, כי זה קידום מקצועי מבחינתי ופתיחת עוד חלונות בעתיד. מצד שני אני מאוד אוהבת את העבודה שאני עושה היום. אבל בכל עבודה שעובדים אתם רוצים שיתגמלו אתכם על עבודה טובה ופה לא ראיתי שזה קורה. מלבד השיחה שהייתה לי עם הר"צ שלי לפני שבוע על נתוני השיחה שלי לעומת הצוות שהוא אמר לי שהוא מאוד מרוצה ושהנתונים שלי הכי טובים בצוות, לא קיבלתי שום פידבק חיובי, לא שום דבר בנוסף לתפקיד שאני עושה כל יום כבר חצי שנה (מה גם שאני בחברה שנה ו-8 חודשים).
מצד נוסף, עכשיו יש חלון אפשרויות פתוח, אמנם רק חלון אחד, אבל אני לא אדע אם אני לא אנסה. מצד שני אני לא יודעת איך הר"צ שלי יקבל את זה היות ואנחנו כבר בחוסר של כוח אדם, ונכון לעכשיו הוקפא התהליך של קבלת נציגים חדשים. ואני לא יודעת, אם הוא יקבל את זה לא טוב, אחרי הכל אני לא רוצה להתפטר, אני מקווה לעבור לתפקיד אחר (יותר טוב מבחינתי), ואני לא רוצה שהוא יחשוב שאני רוצה לעזוב את החברה, כי לא זו המטרה.
האמת שאין לי מושג קלוש אם מחפשים לתפקיד הזה, כי הקפיאו, נכון להיום, הוספה של עובדים לכל החטיבה שלי (ז"א שבכל מחלקה שמישהו עזב, התפקיד שלו נפל על מי שנשאר במחלקה), אז אני צריכה לברר את זה.
נראה לי שכל הסופ"ש שלי הולך להיות במחשבה על זה.
מי שכבר קורא אותי כמה זמן יודע שבדר"כ לוקח לי המון זמן (המון? המון זו לא מילה) להחליט החלטות חשובות, ועכשיו יש לי בערך יומיים להחליט אם זה מה שאני רוצה או לא. כי אני רוצה, אבל אני לא רוצה שתהיינה לזה תוצאות לא חיוביות.
אני הולכת לחשוב על זה בסופ"ש הקרוב
ולכם שיהיה סופ"ש מדהים ונטול גשם!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
