|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2008
יום קשה היה היום
האמת נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מתלבטת אם לכתוב מה שיש לי בבלוג
פיטרו אותי מהעבודה
אני שם 7 חודשים
העבודה לא קשורה למקצוע שלי (היא הייתה אמורה להיות, בפועל ממש לא)
הגעתי מהיי-טק לעבוד בפקידות (אני לא יכולה לתת לעבודה הזו הגדרה אחרת)
גם אחת מהסיבות שהתחלתי לעשות את הקורס שאני עושה
רק שלא חשבתי שיהיה לי דד ליין כל כך מהר
הסיבות שלהם היו מטומטמות
"אני רואה אותך קוראת עיתון"
באמת בהתחלה שהגעתי הייתי קוראת (קרה פעם או פעמיים), ואז העירו לי על זה והפסקתי לא נגעתי בעיתון (מספטמבר בערך)
או "את הרבה בטלפון"
כל השיחות האישיות שלי אני יוצאת מהמשרד ומדברת מהסלולרי שלי
והכי הרג אותי
"אנחנו לא רואים שאת משתמשת בכישורים המקצועיים שלך בעבודה"
אני לא יודעת איך אפשר להשתמש בכישורים המקצועיים שלי שנותנים לי לעשות עבודה פקידותית שכוללת איפוס סיסמאות
כבר מזמן אמרתי להורים שלי שגם הם יכולים לעשות את העבודה הזו
ובאמת רוב האנשים שעובדים שם הם פקידים ולא אנשי מקצוע במחשבים
אז מצד אחד זה טוב, מצד שני מלחיץ משהו
לפחות נתנו לי עד סוף מרץ לעבוד שם
ומצד שני אני מרגישה מוזר ללכת מחר בבוקר לעבודה
אני אמורה להתנהג כאילו כלום לא קרה?
אנשים שאני עובדת איתם היו בהלם כשסיפרתי להם
למרות שכולם טוענים שאני מבוזבזת שם
כשהתקשרתי לחברת השמה שאני עובדת שם דרכם, הם היו בהלם
בכלל לא ידעו שפיטרו אותי (והם אמורים לדעת קודם)
כבר כמה שעות שכואבת לי הבטן ואני לא מצליחה להירגע
לא זכור לי שהיה לי דבר כזה בפעם הקודמת
אני גם לא מצליחה להרגיע את עצמי
אוף!
| |
שוב על עבודה
לאחרונה מבאס אותי לקום בבוקר
ללכת לעבודה הפך להיות סיוט
לא ההליכה עצמה, זה דווקא בסדר
אלא העבודה עצמה
החלטתי לחפש עבודה אחרת
להורים שלי קשה להבין את זה
מבחינתם מקום שבו מקבלים תנאים טובים ומשכורת זה מקום להישאר בו
הם לא מבינים שלי כל זה לא משחק תפקיד כשאני מתחילה לסבול
וכן אני לא מתכוונת לחכות שנתיים עד שזה יהיה בלתי נסבל
אני מאחלת להמון אנשים להגיע לארגון בו יקבלו תנאים כל כך טובים
ואפילו אנחנו עובדי חברות כ"א והשמה מקבלים תנאים דיי דומים לשל עובדי הארגון
למשל מתנות בכל מיני חגים (עכשיו קיבלנו סט מצעים זוגי של כיתן ליום המשפחה בדיוק כמו עובדי הארגון).
אני לא חושבת שבגיל 26 (אוטוטו 27) אני צריכה להתקבע במקום עבודה אחד ועוד כזה שאני תוהה מה אני עושה שם
עבודה זה כמו מערכת זוגית
בעבודה הנוכחית, אני מרגישה כמו בתקופה שיצאתי עם התולעת
זה לא עושה לי טוב זה בטוח
כמה שאני מנסה להדחיק את זה זה משפיע
חשבתי להישאר שם עד שאני אסיים את הקורס שאני עושה
אבל האמת כל יום שם הוא עינוי עבורי
מישהי מהלימודים שלי אמרה לי, שאמנם אני עובדת שם רק 8 וחצי שעות ביום
אבל אני עובדת כמו תאילנדית
באמת אני עושה עבודה שחורה ואני עובדת כמו 3 אנשים
או כמו שחברה מהעבודה אמרה לי, כשלא היית שבוע שעבר (לא הגעתי 3 ימים) היית מאוד חסרה
כשאמרו לי כשהגעתי לעבודה הזו שזה לא דומה למה שעשיתי בתאגיד אלא הרבה פחות, הם אמרו 50% פחות
לדעתי אני עושה אולי 10% פחות ממה שעשיתי בתאגיד, ושם לפחות העבודה הייתה מאתגרת
אמנם עבדתי שעות על גבי שעות, שזה מאוד שוחק, בלי לקבל פידבק חיובי על זה בכלל
אבל העבודה הייתה מעניינת, הזמן היה עובר לי מהר למרות שהיה מעיק לעבוד 12 שעות
גם היו אחלה חברה
והיום העבודה לא מעניינת, החבר'ה זקנים באופיים (כן אני מכירה מספיק אנשים בסביבות גיל 50 שהם צעירים ברוחם ואפשר לדבר איתם על כל מה שאני רוצה, שם הם פשוט זקנים באופי אני לא מתחברת לזה). והבעיה הכי גדולה היא שאני יודעת שאין לי לאן להתקדם שם כי מנהל המחלקה לא רוצה שאנשים יתקדמו מהמחלקה החוצה.
וזה אחד מהדברים שהכי מפריעים לי, החוסר מקצועיות של העבודה, או כמו שאני קוראת לזה פקידות למתקדמים.
בגלל זה גם המנהלים לא רוצים שאנשים יגדילו ראש, הם רוצים אנשים ראש קטן שיישארו בתפקיד הזה לאורח זמן.
טוב כמובן שלא ידעתי את זה כשהתחלתי לעבוד שם, חשבתי שהגעתי למקום טוב, שאפשר להתקדם בו.
או כמו שאמר לי מישהו מהעבודה שלי, מהצעירים (30) שחזר מירח דבש כשהוא שמע שאני לומדת "אני רואה שאת לא מתכוונת להישאר פה עוד הרבה זמן"
זה שקוף כל מי שהולך ללמוד רוצה לצאת משם, למרות התנאים הדיי נוחים שאני מאמינה שנדיר לקבל אותם במקומות עבודה.
תנו לי עבודה מאתגרת במקצוע שלי עם אופציות להתקדם מבחינה מקצועית ואני נשארת שם
אבל ככה? אני מתבאסת לקום בבוקר
כל יום יש לי ויכוח עם עצמי אם לצאת מהמיטה או לא
ואין לי כוח לכלום.
באמת
| |
|  כינוי:
בת: 44 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
