לא הייתי לרגע בבית
שבוע לפני כן, כשחבר טוב שלי סידר לי את הראיון עבודה בחברה שהוא עבד
יום חמישי היה הראיון עבודה
ראיון עם הסמנכ"ל
ראיון עם האיש הטכני (שלא שאל אותי שום שאלה מכשילה)
ראיון עם המנכ"ל
ועכשיו מחכים
התקבלתי רק בגלל שהומלצתי
לא שהמועמדים האחרים (2 במספר) עברו את המבחנים שהאיש הטכני עשה להם
יום ראשון הולכים לעבודה הקודמת
אחראית מחשוב בביה"ס
העבודה - בעיקר לא לעשות כלום
זה מה שהכי הפריע לי בעצם
להיות לבד ולא לעשות כלום
הרגשתי שכל יום כמה תאי מוח שלי עושים באנג'י בלי חבל מהשיעמום
וכמובן חששות לגבי העבודה עליהם כתבתי בפוסט קודם
ביום שני קיבלתי תשובה
הודעתי למנהל שלי
שאגב עד היום עוד לא קיבלתי את תלושי המשכורת שהוא הבטיח לי
סיימתי לעבוד
חזרתי הבייתה
ישר אחר כך נסעתי לרשל"צ לקנות את המיטה
אבא שלי החליט שהוא חייב (דווקא היום) לקנות בגדים
והיות ואבא שלי לא איש מותגים נכנסנו לאיזה האנגר ענקי שם
שעתיים+ עד שיצאנו משם עם בגדים
בחיי שאבא שלי יותר גרוע מבחורה
חזרנו הבייתה בסביבות 8-9 בערב
ביום שלישי שוב עבודה כרגיל
מפגש סיכום עם המנהל שלי שמאחל לי בהצלחה
נסיעה עם אמא שלי לקניות (אמנם אני לא משלמת שכר דירה אבל כן חשמל, מים, ארנונה, מיסים ואוכל!)
אחר כך למספרה
שוב חזרה הבייתה ב8 בערב
יום רביעי יום עבודה אחרון בביה"ס
לא אמרתי לאף אחד שאני עוזבת (אם כי המנהלת יודעת וגם היא לא אמרה לאף אחד)
מסיימת לעבוד, נוסעת לתל אביב לעבודה החדשה
ושם מתחילה חפיפה
חזרה הבייתה בסביבות 7+
חמישי יום עבודה מלא
חזרתי הבייתה
קצת מחשב
להדליק את הדוד
לאכול משהו
סרט ב-VOD עם אחותי
לכבות את הדוד
פלפלים צהובים (בחיי אחת הסדרות הטובות שיצאו בשנים האחרונות)
תה
לילה כלכלי
ומרוב עייפות נרדמתי על הכיסא! (לא צוחקת איתכם)
איזה שעה וחצי ישנתי עד שהתעוררתי לבד כי נרדמה לי הרגל
עייפות כזו לא הרגשתי מאז עבדתי בתאגיד (וזה היה לפני 5 שנים בערך)
מקלחת ולישון
היום בבוקר (11:30 זה עדיין בוקר) אם לא הייתי מכוונת לעצמי שעון מעורר הייתי ממשיכה לישון
למעשה אני מסוגלת להירדם עכשיו גם, אני גמורה מעייפות
זה היה היום הראשון בשבוע שנחתי באמת
ובכלל רציתי לכתוב על ספר שסיימתי לפני כמה ימים ולא הספקתי...
אין לי הרבה מה להגיד על העבודה החדשה (יום וחצי בעבודה סך הכל)
זו חברה קטנה, עובדים בה רק גברים ואני
המקום בסוג של בלאגן מסודר
רואים שיש שם רק גברים כי נראה שאף אחד לא ניקה שם כבר הרבה זמן
ואה כן לכבודי החליפו שם את השירותים (את כל השירותים כולל הניאגרה והדבר הזה שיושבים עליו)
הכי אירוני
המקום עבודה נמצא 5 דקות הליכה מהדירה שגרתי בה 4 שנים
סוף שבוע בפתח
מחר ארוחה משפחתית אצל סבא וסבתא שלי
אחי יהיה שם, לא דיברנו מאז הריב ההוא לפני כמה שבועות
נקווה שלא יהיה פיצוץ שם
אין לי כוח למתנשא הזה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
