לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2018

ארוחת שישי


 

 

בשישי האחרון הייתה אמורה להיות לנו ארוחת שישי מצומצמת

אחי וגיסתי נסעו לשם שינוי לבקר אצל ההורים שלה, שגרים בצפון הרחוק (רמת הגולן מספיק רחוק לא?) והם גם ככה לא עושים את זה הרבה (פעם בכמה חודשים)

אחותי וגיסי היו בארוחת שישי אצל ההורים שלו (זה בערך שבוע שבוע ככה)

 

ברגע האחרון (ז"א ביום חמישי) אמא שלי החליטה להזמין את בת דודה שלה

יש לה בת דודה (מהצד של סבא שלי) שהיא הורה יחידני שמגדלת את הבן שלה לבד

ולאחרונה חודש הקשר איתה ובכלל עם הבני דודים מהצד המשפחתי של סבא שלי

כך היה לקראת החתונה של אחותי

ולפני שבועיים כשהייתה האזכרה של סבא שלי היא גם באה

אמא שלי אמרה שהיא לא בן אדם שמגיע בדר"כ לאירועים, ובחתונה של אחי היא לא הייתה

 

אז לרגל הארוחת ערב, אמא שלי הזמינה גם את דודה אמ"ג והילדה האנורקטית, וכמובן את סבתא שלי שהתרגשה מזה שהבת דודה של אמא שלי באה.

אני לא זוכרת אם ראיתי אותה בחתונה של אחותי, כי חלק מהמשפחה בכלל פיספסתי. גם כי לא היה את הקטע הזה שכולם עומדים באיזור מסויים בקבלת פנים, וגם  כי בכלל לא הושיבו אותי איתם

בכל מקרה, הפעם הראשונה שראיתי אותה היה באזכרה של סבא שלי

ולאחר מכן בארוחת ערב שישי

כן, היא גם לא הייתה מעולם בבית של ההורים שלי

 

כשהייתי ילדה אמא שלי שמרה על קשר יותר עם הבני/בנות דודים מהצד של אמא שלי

ראש השנה ופסח היו איתם, הילדים שלהם בגילאים קרובים לשלנו

אבל בעשור האחרון הקשר התרחק מאוד

ומה שהיה הקש ששבר את גב הגמל היה בחתונה של אחי שאף אחד מהם לא הגיע, למעט בת דודה אחת.

אז אמא שלי אמרה שאין לה מה להיות בקשר עם האנשים האלה יותר

 

בכל מקרה, ארוחת שישי

אמא שלי בהיסטריה כי בת הדודה של טבעונית

ואמנם אמא שלי אוכלת פה ושם טופו אבל היא לא ממש משקיעה באוכל שלה

היות ואני מכירה את התחום הזה קצת יותר אמרתי לה תתייחסי לטופו כמו שהיית מתייחסת לעוף שהיית עושה באותה מנה

אם את משרה עוף בסויה וג'ינג'ר/שום, תעשי אותו הדבר לטופו

לא צריך לעשות מתכון מיוחד, תעשי מתכון שאת מכירה עם עוף ופשוט תמירי את העוף בטופו, כל התהליך מעבר לזה תעשי בדיוק אותו הדבר

וכן יצאה לה מנת טופו מוקפץ מאוד טעימה (לא טעמתי אבל אלה שטעמו אמרו שהיה טעים)

 

תמיד שעושים ארוחות שישי עם דודה אמ"ג יש את העניין הזה עם הילדה האנורקטית שלא אוכלת

הפעם בגלל שדודה אמ"ג הייתה עסוקה בבת דודה שלה ולא בבת שלה הילדה אכלה, ולא היה את הטקס המעצבן הזה וההצגות סביב האוכל שלה.

 

החלק שהכי שיעשע אותי בארוחת שישי שדודה אמ"ג באה ומספרת לבת דודה שלה שהיא בעצמה טבעונית (רק 4 שנים) על זה שהיא הולכת למצפה אלומות לניקוי רעלים כזה או אחר והוסיפה שהיא הגיעה לשם בעקבות בת דודה שלי (מהצד של אבא בכלל) שהיה לה סרטן השד (פעמיים, היא נשאית של הגן) והיא הפכה להיות טבעונאית בעקבות זה (טבעונאות זו צורה קיצונית יותר של טבעונות ואוכלים בזה רק raw food). ושזה מונע סרטן.
ואז אני באה ואומרת לדודה אמ"ג, אה, לא שמעת את ההתפתחויות האחרונות, רק לא מזמן הורידו לה משהו (לא רציתי לומר בשולחן מול כולם גידול סרטני) ממקום אחר בגוף.
זה לבד מוכיח שטבעונאות לא מונעת סרטן.
ובבת אחת זה סתם את הפה של דודה אמ"ג בנושא.
היא גם לא תוכל לספר יותר את הסיפור הזה של כמה טבעונאות מונעת סרטן
ובאופן אישי אני חושבת שכל הניקויי רעלים האלה זה בולשיט

מה זה עוזר לעשות פעם בכמה חודשים ניקוי רעלים אם במשך כל הזמן אוכלים ג'אנק?

 

מעבר לזה נוצר שם מצב שבו יש 2 נשים דודה אמ"ג שהיא גרושה + ילדה + יש אבא בשטח (אבל היא קוראת לעצמה חד הורית) מול בת דודה שלה שהיא לגמרי הורה יחידני (אין אבא בתמונה בכלל). ואיך כל אחת מגדלת את הילד/ה שלה לבד.

וזה שאמא שלי ראתה את הצד השני, של אישה (הבת דודה) שהיא באותו גיל של דודה אמ"ג, מגדלת לבד ילד מקסים, רהוט, שיודע לדבר עם הסביבה והראש שלו לא רק בתחת של עצמו או בסמארטפון שלו.

ואין לה אף אחת מהבעיות שיש לדודה אמ"ג עם הבת שלה, לא בבית ספר, לא בחברים ולא בכל האספקטים שיש לילדה האנורקטית בעיות. כולן בעיות שדודה אמ"ג יצרה במו ידיה.

אמא שלי פשוט התמוגגה לראות ילד שאוכל אוכל כמו שצריך, נחמד לכולם וכו'.

ולא אנטיפת, מסתגר, עושה טובה שאוכל משהו, ועושה מלא הצגות ומניפולציות כמו הילדה האנורקטית.

 

האמת שהילד כל כך נהנה שגם כשהגיעה השעה 11 בלילה הוא לא רצה ללכת

ולמען האמת אני חייבת לציין שהיה ממש ממש נחמד

אחי לא היה ולא השתלט על השיחה (יש לו נטייה לעשות את זה)

והשיחה הייתה זורמת ונעימה

לא היו את האינטראקציות המעצבנות בין דודה אמ"ג לבת שלה

זה באמת היה כייף

וגם הבת דודה של אמא שלי והבן שלה מאוד נהנו אצלינו

 

בסופו של דבר הדור של אמא שלי, הגיע למצב שההורים (הדודים שלהם) כמעט כולם החזירו ציוד

והיום זה לא שכולם גרים קרוב לכולם כמו שהיה פעם

מצד שני יש יותר אמצעי תקשורת

וזה נחמד לשמור על קשר עם אנשים שנעים לשמור איתם על קשר

אנשים שיש על מה לדבר איתם על נושאים שונים ומגוונים ושהשיחה איתם נעימה

 

 אמרתי לאמא שלי אחרי שכולם הלכו 

היא תמיד אומרת לנו לשתף את סבתא שלי בשיחות

ובאמת כולנו שיתפנו אותה היום בשיחות, אבל כשהגיעה השעה שהייתה בטלוויזיה תוכנית שהיא אוהבת, היא פשוט קמה והלכה לראות טלוויזיה כי ככה היא רגילה, וגם לאחר מכן היא נשארה לראות טלוויזיה ולא חזרה להשתתף בשיחה עם כולם

לדודה אמ"ג זה מפריע היא חושבת שהיא יכולה לחנך את אמא שלה, סבתא שלי, אישה בת 82, וזה לא הולך ככה. אמא שלי מבינה שזה עניין של הרגל, וככה נוח לה ולא מתייחסת לזה

האמת שאם דודה אמ"ג לא הייתה עושה מזה עניין עם כל ההצגות והמניירות שלה, אף אחד לא היה מייחס לזה תשומת לב.

סבתא שלי גם ככה לא אוהבת לאכול ארוחות ערב גדולות, והיא אוהבת לשבת בבית ולראות את התוכניות הקבועות שלה בטלוויזיה. 

שלא תחשבו לא נכון, יש לה סדר יום, היא אולי לא קמה ב6 בבוקר, אבל יש לה סדר יום, לפעמים קניות, לפעמים סידורים אחרים, היא מנויה בקאנטרי שהיא נוסעת אליו, היא הולכת להצגות ולמופעים וכל מיני דברים שיש בעיר בה היא גרה וכל מיני פעילויות לגימלאים שמעניינות אותה.

אני חושבת שזה טוב שאמא שלי הזמינה אותה כי ככה היא לא הייתה לבד בבית היא הייתה עם אנשים, וגם אם רוב הזמן היא הייתה מול הTV, היא לא הייתה בבית לבד.

 

 

 וגם  כאן

 

 

 

נכתב על ידי , 27/2/2018 01:05   בקטגוריות אצל ההורים שלי, דודה אמ"ג, החיים במושב, המשפחה שלי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-1/3/2018 17:06
 



תקופת מבחנים והשקט שהיא מביאה לפה...


 

 

אני חושבת שזו הייתה טעות בשבילי להמשיך ללמוד

לא בקטע של להפסיק את התואר

אלא בגלל העניין של לחפש עבודה

התקופות מבחנים האלה מפריעות לי לחפש עבודה

אני לא יכולה ללכת לראיונות בתקופת מבחנים (בשבוע שבו אני לומדת למבחן)

וגם יש בעיה להתחיל עבודה במצב כזה

 

מה שקרה בתקופה הזאת שאני לא עובדת שכל חודשיים בערך הייתה לי תקופת מבחנים

הנה גם עכשיו, מועדי א' שבהם אני אספיק לעשות רק מבחן אחד

המבחן השני שתיכננתי לעשות היה יותר מדיי קרוב לסוף הסימסטר ולא הספקתי להתכונן אליו כפי שרציתי אז העברתי אותו לתקופה של מועדי ב'

 

בת'כלס בפתוחה העניין של מועדי א ו-ב זה רק סמנטיקה

סטודנט יכול לעשות את המועד א' שלו בתאריך שהאוניברסיטה מחשיבה כמועד ב'

וזה עדיין יהיה  המועד א' שלו

 

בכל מקרה בגלל שתמיד היו לי מבחנים בשני המועדים זה יצר לי בעיה עם חיפוש העבודה

בהתחלה לא הרגשתי את זה, אבל עכשיו כשאני רואה שיש לי חודש עם 3 מבחנים (יש טווח של שבועיים בין כל אחד מהם כך שזה דיי נוח)

ואני חושבת לעצמי, כמה זה בעייתי

איזה מעסיק ייקח אותי לעבודה כשהוא יודע שיש לי בטווח של 5 שבועות 3 שבועות שאני צריכה להיות בחופש כדי ללמוד למבחן? 

גם מבחינת העניין של להיכנס למקום חדש, להגיע לשבוע ואז שבוע לא להיות

 

זה לא שאני לא אחפש עבודה בזמן הזה, אבל זה אומר שאני לא יכולה להתחיל במיידי מה שנקרא

 

 

ביום שישי האחרון הייתה אזכרה לסבא שלי

לא להאמין שעברו 3 שנים

בית העלמין התמלא בקברים טריים נוספים

האיזור בו סבי ז"ל נקבר היה כמעט ריק לפני 3 שנים

 

אמא שלי הפילה את מלאכת ה"קריאה" על בן של בת דודה שלה שהוא דתי

טעות ענקית!

בדר"כ אנחנו קוראים בקול את כל הברכות, לפעמים מגיע אפילו רב שעושה את זה

והוא קרא הכל - לא בקול מה שנקרא

וזה הרגיש גם מוזר לאנשים פשוט לקרוא מהספרונים הקטנים האלה

מה הקטע בזה?

לא הבנתי למה אמא שלי הפילה את זה עליו, מה זה שהוא דתי אומר שהוא רוצה להגיד את הדברים האלה, שהוא מכיר אותם או משהו? בסך  הכל בחור צעיר שהגיע כי אמא שלו ביקשה כדי שיהיה מניין.

זה כמו למשל שהוא לא רצה להגיד קדיש, בגלל שקדיש אומרים רק בתאריך בו האדם נפטר (והתאריך היה ביום חמישי ולא שישי. לפני 3 שנים כשסבי נפטר הוא נקבר יום אחרי) והיות והוא דתי החוקים האלה כן חשובים לו.

בסוף אבא שלי אמר את הקדיש, בקול... (הדבר היחיד שהיה בקול)

 

כמובן שהטלפון של דודה אמ"ג היה צריך לצלצל באמצע כל הטקס הזה

כי נורא קשה לשים את הטלפון על שקט...

 

במקור אנחנו תמיד עושים סעודה אצל סבתא שלי

סבתא שלי לא רצתה לעשות סעודה בבית שלה היא רצתה שנלך למסעדה

אמא שלי אמרה שחגיגות עושים במסעדה, וביום השנה שבו אביה (סבא שלי) נפטר זה לא מתאים ללכת למסעדה.

וככה אחרי שכל העניין הזה נגמר, כל אחד חזר לביתו...

 

 

ביום שבת כשהייתי בבית של ההורים שלי שמעתי את אמא שלי מדברת עם אחותה - דודה אמ"ג

היא כל הזמן מתקשרת כדי לקטר לה כמה שקשה לה וכו' וכו'... כמו שהיא הייתה עושה לסבא שלי רק בלי הסחטנות הכספית (בינתיים)

אמא שלי מטפלת ברייקי והילינג (היא למדה את זה) ואמרה לה שאם היא רוצה היא יכולה לבוא לטיפול אצלה. אבל אמרה לה בלי הילדה. ובריש גלי שמעתי אותה אומרת לה שזה לא הגיוני לבוא לטיפול עם הילדה כי הילדה נצמדת אליה ומפריעה לה ולכל הסובבים. ובכלל אין אף אחד בבית שידאג לה. אז שאם היא רוצה לבוא שתדאג שזה ביום שהילדה אצל אבא שלה או אצל חברה.

 

כבר לא מעט זמן שאמא שלי ממעיטה את המפגשים המשפחתיים בהם דודה אמ"ג משתתפת בגלל מה שנקרא החבילה הזאת שהיא מביאה איתה

היא לא רוצה לעשות מפגשים בשבת בצהריים כי אז דודה אמ"ג נשארת ולא הולכת עד 8-9 בערב

מה שלא משאיר לאמא שלי זמן לעצמה כי היא כל הזמן צריכה לארח אותה ואת הילדה

ומה לעשות אמא שלי הבינה שאין לה כוח לזה יותר

היא מבינה שזה עושה לה לא טוב

חוץ מזה מה זה החוסר טאקט הזה להתקע בבית של אנשים שעות על גבי שעות?

 

אז לאמא שלי לא נעים להגיד לאחותה ללכת, או  כמו שהיא אומרת לגרש אותה

אז היא פשוט לא מזמינה

היא אפילו אמרה שהיא מעדיפה לנסוע לסבתא שלי (אמא שלה) ולהביא לשם אוכל, ושדודה אמ"ג והילדה יבואו לשם, כי שם הן לא נתקעות שעות על גבי שעות, וככה ברגע שמסיימים לאכול, יושבים עוד שעה וכולם מתקפלים לדרכם.

 

 

ביום שישי בערב ההורים שלי נסעו לארוחת ערב אצל אחותי

היא הזמינה את כולם

אני לא הלכתי

אני לומדת למבחן ואני לא יכולה להרשות לעצמי פעמיים באותו יום לא לשבת על הלימודים לכמה שעות

זה לא ארוחה לשעה וללכת, ההורים שלי היו שם 5 וחצי שעות

בזמן הזה אני הספקתי לעשות המון דברים בכל הקשור ללימוד למבחן הזה

 

אחותי גם הבינה, ולא הייתה לה שום בעיה עם זה שאני לא מגיעה

היא אמרה שתמיד יהיה מישהו שלא יוכל להגיע וזה בסדר גמור

מי שעשה לי סרטים על זה זה אבא שלי

שאמר לי שאחרי שהוא ואמא שלי ימותו אני אשאר לבד כי אף אחד לא יזמין אותי

לא שהוא איזה דוגמא ומופת לקשר טוב עם אחותו, כמה פעמים הוא רואה אותה בשנה פעמיים? שלוש אולי? מדבר איתה בטלפון פעם בשבוע בערך

אני בקשר הרבה יותר טוב עם אחותי ואני גם רואה אותה יותר

גם אמא שלי אמרה לו, שגיסתי המון פעמים לא הגיעה לארוחות משפחתיות בגלל מבחנים

וגם אחי עושה בדיוק אותו הדבר כשיש לו מבחנים

אז למה הוא עושה לי סרטים? בגלל שאני גרה לידם?

לא מבינה את הקטע הזה

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 18/2/2018 02:58   בקטגוריות דודה אמ"ג, ההורים שלי, המשפחה שלי, יומן מובטל, לימודים אקדמאים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מהדברים שקורים בסופ"ש...


 

אז חוגגים לסבתא שלי יום הולדת (82)
שבת, ארוחת צהריים משפחתית
אמא שלי אחראית על האוכל
שעתיים לפני, באה לראות אם היא צריכה עזרה
אבא שלי ישן (אחרי עבודת לילה) והיא עסוקה בבישולים
המטבח נראה כאילו עבר בו טורנדו
על הדרך מספרת לי שאחי הודיע לה שאחותה של גיסתי מתארחת אצלם והיא תבוא גם
ומוסיפה שדודה אמ"ג (אחותה) הייתה כבר בדרך לכאן כדי לעזור לה והיא אמרה לה שתאסוף את סבתא שלי (אמא שלה)
שאלתי את אמא שלי אם היא בטוחה שדודה אמ"ג אמרה שהיא בדרך לכאן, והיא אמרה שכן

אז דודה אמ"ג אמרה שהיא בדרך כבר בסביבות השעה 12....
אז אמרה....
המרחק נסיעה מהבית של דודה אמ"ג לבית של סבתא שלי ביום שבת בצהריים שהכבישים ריקים הוא בערך 15 דקות וגם זה אם היא נסעה ממש ממש לאט
ומשם לפה 20-25 דקות בקטנה ככה
אחרי זה אמא שלי שלחה אותי שלא אפריע לה במטבח ושאבוא בסביבות השעה 14:00 כי אז כולם באים
טוב, אז גורשתי לבית שלי, ועשיתי לעצמי עוד כוס קפה
שלא תחשבו שלא עזרתי לערוך את השולחן ולפנות... פשוט לא היה צריך לעשות את זה שעתיים לפני הזמן...

אחותי וגיסי הגיעו ראשונים
ולאחר מכן אחי גיסתי עם אחות של גיסתי והכלבה שלהם
ומי לא הגיעה??? נכון... דודה אמ"ג

דודה אמ"ג תמיד מאחרת, שזה לכשעצמו דבר מעצבן
בשנה שעברה כשעשינו יום הולדת לסבתא שלי במסעדת איציק הגדול
קבענו להיפגש בשעה מסויימת ולעשות טיול בטיילת באיזור (יפו)
ואחר כך ישבנו לאכול
היא הגיעה אחרי שכבר כולנו סיימנו את האוכל
שעתיים!!! איחור
היה גם איזה חג שעשינו בבית (פסח או ראש השנה) לפני כמה שנים
והיא הגיעה אחרי הברכות ואחרי שכבר סיימנו לאכול

וגם הפעם היא איחרה, אמנם רק בשעה
אבל השעה הזאת אפילו גרמה לאבא שלי להגיד שבפעם הבאה הוא ייסע בעצמו להביא את סבתא שלי
ואנחנו נתחיל בארוחה מבלי לחכות לה
זו הייתה יום הולדת לסבתא שלי ומן הסתם לא נתחיל בארוחה בלי בעלת השמחה
אם סבתא שלי הייתה שם לא היינו מחכים ל"כבוד" דודה אמ"ג שתואיל בטובה להגיע
אני גם לא מבינה איך בכל פעם מחדש דודה אמ"ג קונה לסבתא שלי - אמא שלה מתנה
והיא לא אוהבת את מה שהיא קונה לה
היא תמיד אומרת לה שהיא לא רוצה את זה, ושהיא לא תשתמש בזה
אבל הפעם היה שפל המדרגה, היא הביאה לה במתנה מיי פה, מברשת שיניים, קופסא לתרופות, דוגמית של קרם לרגליים ושל קרם ידיים, ו2 מגבות מיניאטוריות שהיא קראה להן מגבות פנים.
נכון שהכל היה מסודר במין סל נחמד כזה, אבל ראבק! מי מביא דברים כאלה בתור מתנה ליום הולדת?

בת דודה שלי הילדה האנורקטית גם הייתה כמובן
היא לא אכלה פירור מכל מה שהיה על השולחן בטענה שלא טעים לה
דודה אמ"ג אומרת שאלה שוב רק תירוצים כדי לא לאכול
אבל היא לא באמת מתמודדת עם הילדה
כשהילדה קמה בשבת מוקדם בבוקר וחוץ מממתקים וחטיפים היא לא אוכלת שום דבר מזין עד שדודה אמ"ג מואילה בטובה לקום (ואת זה היא עושה בסביבות 11-12)
והיא מתעצבנת על הילדה שהילדה לא מכינה לעצמה שום דבר לאכול
דגני בוקר אין אצלן בבית כי דודה אמ"ג מתנגדת לזה בגלל הסוכר
וגם הילדה אלרגית ללקטוז ולא מתחברת לתחליפים
אני לא מבינה מה היא מצפה שהילדה הזאת שגם ככה אין לה בדיוק דרייב לאכול, תכין לעצמה ארוחת בוקר? כשהיא אפילו לא גבוהה מספיק כדי לעשות דברים בעצמה (בכ"ז ילדה שלובשת בגדים במידות 5-6 - זה מידה של ילדות בנות 4-5 לא ילדות בנות 10)
אבל זה יותר קל להאשים ילדה בת 10 בזה שהיא לא אוכלת
מאשר להסתכל על עצמה ולהגיד שלה יש חלק במצב הזה
זה הכי קל להתחמק מאחריות ולהאשים את הילדה
אבל תסבירו לי איך זה  שהילדה נמצאת אצל ההורים שלי
ז"א דודה אמ"ג מפילה אותה על אמא שלי בטענה שיש לה עבודה ואין לה כוח להזמין בייביסיטר, אז אמא שלי עוזרת לה עם זה
אז כשהילדה נמצאת פה היא אוכלת כמו גדולה
אמא שלי דואגת שיהיה לילדה מה לאכול בבוקר אם היא מתעוררת מוקדם
וההורים שלי בכלל מתעוררים בשבת בבוקר יחסית מוקדם 8-9 בבוקר
וכשאמא שלי מתעוררת היא מכינה לה כוס תה
ואחר כך מכינה ארוחת בוקר ושתיהן אוכלות
ואז חותכת להן פירות
ואז ארוחת צהריים
נכון שאמא שלי קובעת את הטון ומתי אוכלים
אבל זה מה שהילדה צריכה, שיקבעו לה מתי אוכלים
שזה מצב נתון שהיא צריכה לאכול, לאכול משהו
אם זה חביתה וירקות ליד, או פרוסה עם טחינה ומלפפון או תפוח עץ או אגס או בננה
זה לא משנה, זה אוכל הוא שם והוא נגיש
וחוץ מזה, זו ילדה בת 10, היא עדיין בגיל שהיא צריכה רוב הזמן שיכינו לה אוכל
זה אחרת אם היא מכינה לעצמה כריך למשל, או שמישהו אחר מכין עבורה
התשומת לב הקטנה הזאת שמישהו מכין בשבילה, זה עושה הבדל ממש גדול עבורה

וחוץ מזה כשאוכלים איתה ולא עושים מזה עניין, היא פשוט אוכלת - נכון לא הרבה, אבל עדיין
דודה אמ"ג תמיד עושה עניין מכל מה שקשור לאוכל והילדה האנורקטית
ובכל פעם שרומזים מעט שאולי היא לא בסדר, היא מתעצבנת
איך אומרים הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו


סבתא שלי מאוד נהנתה מתשומת הלב, מהאוכל ומהמזג אוויר שהיה מעולה
זה מה שחשוב בסופו של דבר...

 

וגם כאן

 

נכתב על ידי , 4/2/2018 02:07   בקטגוריות אנשים מעצבנים, המשפחה שלי, דודה אמ"ג  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-4/2/2018 17:26
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)