לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

לעזוב



לעזוב לקום וללכת
היום בבוקר קמתי (ב-9 בבוקר) ואחרי הקפה של הבוקר, והשוטטות באינטרנט הלכתי לעבודה שלי, שמהיום הפכה להיות העבודה שלי לשעבר.
בדר"כ כשעוזבים מקום עבודה מרגישים איזו תחושה של עצב, אני הרגשתי בדיוק להיפך.
הייתי בחופש בשבוע האחרון, ניקיתי את הראש, ישנתי הרבה, דיברתי עם חברים.
הכנתי את עצמי למצב שהשוק במצב לא משהו, לא מעט אנשים אמרו לי שזה בגלל החגים, חגים עלק, החג היחידי הקרוב פה זה פסח והוא אשם. ההסבר, בדר"כ לא לוקחים אנשים לעבודה חדשה כשישר יש סוג של חופש (בהרבה מקומות מוציאים לחופש או עובדים רק חצי יום).
ברור שאם יהיה משהו אני אלך, אבל אני לוקחת בחשבון את זה שיש מצב שלא.

הגעתי ל-X עבודה שלי כדי להגיד שלום לכולם.
לא היה לי הרבה מה לקחת משם, אף פעם לא הבאתי לשם יותר מדיי דברים.
האמת, אף פעם לא הרגשתי ממש שייכת.
לא מעט אנשים אמרו לי "אל תלכי"
אני הייתי צעירה בין רוב של אנשים מבוגרים

כששאלתי את המנהלת לשכה של המנהל מחלקה איך עושים קלירנס היא בכלל לא ידעה שאני עוזבת
גם המנהל מחלקה כנראה לא ממש שם לב שהתאריך הנ"ל הגיע.
אין שם בכלל טופס טיולים או משהו כזה
פשוט החזרתי את הכרטיס לאחד המנהלים אצלינו וזהו.

כולם כמובן איחלו לי בהצלחה
אתי (זו שהפריע לה כל הזמן איך אני מתלבשת) אמרה לי שעם שכל כמו שלי אני בכלל לא צריכה להיות שם (היא עשתה לי חפיפה ככה שיש לה מושג מה אני יודעת ומה לא).
חברה משם אמרה לי שכל השבוע האחרון הם טחנו, גם כי היו אנשים בחופש וגם כי אני לא הייתי.
ושמישהו שעושה עבודה של 3 אנשים חסר פתאום מרגישים (טוב הם צריכים להתרגל לזה לא?).
ובכללי היו 4 אנשים שביקשו ממני לשמור על קשר.

אני בסדר
מרגישה בסדר
לא עצובה שעזבתי שם
לא אהבתי מההתחלה
לא השליתי את עצמי
לא היה לי טוב וידעתי את זה
הם רק קיצרו לי תהליכים
וגם ככה אף פעם לא הרגשתי קשורה מדיי
דבר אחד אני יודעת
ההחלטה שלהם לפטר אותי הייתה ספונטנית
הם החליטו באותו היום ולא מסיבות מקצועיות
שיבושם להם

מהיום אני בן אדם חופשי לעצמי


נכתב על ידי , 31/3/2008 15:03   בקטגוריות אישי, עבודה  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שרה (הקודמת) ב-31/3/2008 23:23
 



שירי ה-60



איזו בחירה קשה
ב-60 שנות קיומה של המדינה יצאו כל כך הרבה שירים יפים וטובים ועכשיו צריך לבחור רק עשרה...
האמת, יש שירים שלנצח אני אוהב, אבל הבחירות משתנות בהתאם למצב רוח (שלי כמובן המצב רוח שלי).
הבחירה קשה, והחלטתי לעבור על רשימת השירים הישראלים שלי במחשב, שלא תקלו ראש, מדובר בכ-8G של קבצי MP3.

אלה השירים שלא יכלו להיכנס לרשימה שלי (מה לעשות מותר לבחור רק עשרה):
אסתר שמיר- עברתי רק כדי לראות
בנזין - יום שישי את יודעת
גידי גוב - עניין של זמן
הבורגנים - לא קלה דרכנו
החלונות הגבוהים - אינך יכולה
הנשמות הטהורות - אחכה לך
יהודית רביץ - באה מאהבה
מאיר אריאל - צליל מכוון
מוניקה סקס - פצעים ונשיקות
מירי אלוני - הבלדה על חדווה ושלומיק
עופרה חזה - פרחה
רבקה זוהר - הדרך אל הכפר
שושנה דמארי - כלניות
שלום חנוך - כי האדם עץ השדה
שרי - לעולם בעקבות השמש
שוקולד מנטה מסטיק - נולדתי לשלום

ועכשיו הרשימה עצמה, ואכן הייתה פה בחירה קשה:

1. הגשש החיוור - גבעת חלפון אינה עונה
כי מה יותר ישראלי מללכת למילואים?
ומה יותר ישראלי מהגשש החיוור?
ומה יותר ישראלי מגבעת חלפון?

צה"ל, צה"ל, כבר באים
רות סוף, סוף למילואים
ואם אלינו מתקשרים
מן הבנק או המיסים
אז נא למסור בקוד מנוחה
גבעת חלפון אינה עונה

2. כוורת - נתתי לה את חיי
אחת הלהקות הכי ישראליות שיש, באורח מפתיע השירים שלהם מדברים כל כך על הישראליות, ועל המדינה הקטנה שלנו שקמה מאפס ועומדת היום בזכות האנשים שחיים בה.
היה לי קשה לבחור שיר אחד מבין כל השירים, כי כולם נוגעים איכשהו בישראליות. אבל השיר הזה יצג אותנו באירוויזיון (אי שם מזמן).

3. אריאל זילבר - ואיך שלא
אחד השירים הכי ישראלים לדעתי והכי אנושיים על היחס בין אדם לחברו שבמקרה זה החבר (או יותר נכון החברה) היא הכלבה שלו.
יש ביצוע מדהים לשיר הזה גם של מוש בן ארי, אבל המקור הוא כמובן של אריאל זילבר.

4. שמוליק קראוס - רואים רחוק רואים שקוף
אחד מהשירים שאני זוכרת בתור ילדה קטנה שהיה מאלה שתמיד התנגנו ברדיו.
והמילים:

בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש

5. אביב גפן - שומקום
אחד היוצרים המוערכים בעיניי, למרות שאני חייבת לציין שלא הייתי מעריצה, ובתקופה שהייתי בתיכון זה או שאהבת את אביב גפן או שלא, אין באמצע
בחרתי דווקא בשיר הזה, כי כמו שהוא היה נכון לפני 10 שנים הוא נכון גם היום, חלק מהמציאות הישראלית שאי אפשר לברוח ממנה.
אני זוכרת שאז השיר הזה עורר קונצנזוס, עם השורה "מי זה שם הולך שיכור זה ראש הממשלה" ואז יצחק רבין ז"ל היה ראש ממשלה.
אני לא חושבת שיש הרבה אמנים בארץ כמו אביב גפן שאמרו בריש גלי מה הם חושבים על מה שקורה במדינה
והמילים:

כי היונה כבר נחנקה עם הזית בגרונה
מי זה שם הולך שיכור זה ראש הממשלה
האמא מחכה שהוא יבוא והוא לא בא
הבן שלך הרוג רק לא מצאנו שם למלחמה

6. משינה  - אהובתי
פה היה לי ממש קשה לבחור שיר, אחת הלהקות שתפסה חזק בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90
התלבטתי בין השיר הזה, לבין הכוכבים דולקים על אש קטנה, אז למה לי פוליטיקה עכשיו, בלדה לסוכן כפול ולהתראות נעורים שלום אהבה. אי אפשר לבחור את כולם נכון?
משינה מתקשר לי אוטומטית לאסון ערד, לא יעזור מי שהיה שם תמיד יזכור
אני חושבת שזו הלהקה היחידה שיש לי את כל האלבומים שיצאו להם עד שנת 1995 (כן בדיסקים אמיתיים)
שמעתי אותם בתור ילדה, שמעתי בתיכון ואחר כך גם בצבא, הם הלכו איתי לאורך כל הדרך
כמו שאנשים גדלו על כוורת, אני גדלתי על משינה.

7. ירדן בר כוכבא - אומרים ישנה ארץ
התוודעתי לשיר הזה האמת בפעם הראשונה כשראיתי את הסדרה בנות בראון. והמילים שבו אותי.
ואת הביצוע של ירדן בר כוכבא אני הכי אוהבת, הוא הכי מרגש אותי.

מילים: שאול טשרניחובסקי, לחן: נעמי שמר

אומרים ישנה ארץ ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ איפה אותה שמש
אומרים ישנה ארץ עמודיה שבעה
שבעה כוכבי לכת צצים על כל גבעה
איפה אותה ארץ כוכבי אותה גבעה
מי ינחנו דרך יגיד לי הנתיבה

כבר עברנו כמה מדברות וימים
כבר הלכנו כמה כוחותינו תמים
כיצד זה תעינו טרם הונח לנו
אותה ארץ שמש אותה לא מצאנו
אולי כבר איננה ודאי ניטל זיווה
דבר בשבילנו אדוני לא ציווה

ארץ בה יתקיים אשר כל איש קיווה
נכנס כל הנכנס פגע בו עקיבא
שלום לך עקיבא שלום לך רבי
איפה הם הקדושים איפה המכבי
עונה לו עקיבא אומר לו הרבי
כל ישראל קדושים אתה המכבי

אומרים ישנה ארץ
ארץ רוות שמש
איה אותה ארץ
איפה אותה שמש

8. ברי סחרוף - עוד חוזר הניגון
הביצוע שאני הכי אוהבת של השיר הזה
אני זוכרת שבשבוע הראשון שהתגייסתי לצבא קניתי את הדיסק הזה נגיעות והיה בו את השיר הזה, בסוף הדיסק, כיאה לשיר מסיים פשוט יפייפה.
הוא גם מתקשר לי לכל מיני סדרות ישראליות כמו פלורנטין, ושבתות וחגים (אבל שבתות וחגים בעיקר עם ככה זה לאהוב אותך).

מילים נתן אלתרמן, לחן נפתלי אלטר

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח

והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת

שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.

10. אומני ישראל - כתונת פסים
איחוד של זמרים שונים מעדות שונות שהתקבצו כדי לשיר את השיר הזה
לדעתי אחד מהשירים הכי ישראלים, הוא מדבר בדיוק על הישראליות, על הקיבוץ גלויות שיש בארץ, וכולנו אחד בעצם.
זה שיר שמרגש אותי בכל פעם מחדש כשאני שומעת אותו.
זה השיר שהוא הכי ישראלי בעיני

מילים מאיר אריאל, לחן ארקדי דוכין

לפני כמה וכמה שנות אלף
נפרדנו אני ואחי
הוא לכיוון של הקרירים האלה
אני לדרום מזרחי
יובלות על יובלות לא התראנו
ופתאום נפגשנו כאן
לא הכרנו כל כך השתננו
טוב שהשארנו סימן

מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי
בבכי צחק לי אחי
אתה לא נראה כל כך ישראלי
בטח שלא תנכי

כן, כל הצבעים עוד יזהירו
לכל הצדדים בעולם
לראות כולם את כולם
וכל הצדדים עוד יכירו
בגוונים השונים את עצמם
ויותר הצבעים לא יסתירו
אדם מאדם דם מדם

מי שמדבר צחקתי בכיתי למראה החיוור של אחי
למבטא המוזר שלו ביטא ביטא זה יותר תנכי?
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע
כל פס רוצה לקלף לי את העור
הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע
רק אתן לגוונים מעט אור

כן, כל הצבעים עוד יזהירו...

פולנים התנפלו על מרוקו
רוסים נכנסו בתימן
מצרים חטפה מטורקיה
שבדרך תקעה את יוון
איך שביניהם הסתבכנו
כבר סופר אף כי לא יאומן
אבל למה את המלחמות הזרות שלהם משכנו
אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע
כל פס רוצה לקלף לי את העור
הו פסים פסים פסים שלי
אני לא אשתגע לא אשתגע
רק אתן לגוונים מעט אור

כן, כל הצבעים עוד יזהירו
לכל הצדדים בעולם
לראות כולם את כולם
וכל הצדדים עוד יכירו
בגוונים השונים את עצמם
ויותר הצבעים לא יסתירו
אדם מאדם דם מדם



נכתב על ידי , 30/3/2008 18:27   בקטגוריות מוזיקה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בת דרור ב-17/5/2008 00:39
 



יש אמיתות שלעולם לא משתנות


משהו שקיבלתי היום במייל
והוא כל כך נכון
גם להיום
רציתי לשתף אתכם

נכתב לפני 38 שנים !!

מי זוכר את אריק הופר?

אריק הופר היה פילוסוף חברתי,אמריקאי  ל א  יהודי.

 כתב טורים בעיתונים וכמה ספרים.

  נולד ב-1902 ומת ב-1983.

  השאיר אחריו תשעה ספרים וקיבל את אות הנשיא למען החירות. ספרו הראשון, "המאמין האמיתי" זכה להכרה כקלאסיקה.  לימד באוניברסיטת קולומביה בלוס אנג'לס.

להלן אחד הטורים שלו משנת 1968.

  המאמר נכתב לפני 38 שנים!! יש אמיתות שלעולם לא משתנות.

                מעמדה יוצא הדופן של ישראל

מאת אריק הופר

לוס אנג'לס טיימס, 26.5.68

היהודים הם עם יוצא דופן: מה שמותר לאומות אחרות אסור על היהודים.

אומות אחרות מגרשות מאות, אפילו מיליוני אנשים, ואין בעיית פליטים. רוסיה עשתה זאת, פולין וצ'כוסלובקיה עשו זאת, תורכיה זרקה מיליון יוונים, ואלג'יריה – מיליון צרפתים. אינדונזיה זרקה השד-יודע-כמה סינים – ואיש לא מדבר על פליטים. אבל במקרה של ישראל, הערבים העקורים נעשו לפליטים נצחיים.

כולם מתעקשים שישראל חייבת לקבל חזרה כל ערבי וערבי. ארנולד טוינבי מודיע, שגירוש הערבים הוא אסון גדול יותר ממה שעשו הנאצים. מדינות אחרות, כשהן מנצחות בשדה הקרב, הן מכתיבות את תנאי השלום. אבל כשישראל מנצחת היא חייבת להתחנן כדי לזכות בשלום.

כל אחד מצפה מהיהודים להיות הנוצרים האמיתיים היחידים בעולם הזה. מדינות אחרות כשהן מובסות שורדות ומשתקמות, אבל אם ישראל תובס היא תוחרב.

 אילו נאסר ניצח ביוני האחרון [1967] הוא היה מוחה את ישראל מהמפה, ואיש לא היה נוקף אצבע להציל את היהודים.

 אין מחויבות אחת ליהודים מצד  כל ממשלה שהיא, שתהיה שווה את הנייר שעליו היא כתובה.

בכל העולם זועקים וזועמים כשאנשים מתים בוייטנאם או כששני שחורים נהרגים ברודזיה. אבל כשהיטלר טבח ביהודים איש לא מחה נגדו. השוודים, שמוכנים עכשיו לבטל את היחסים הדיפלומטיים עם אמריקה בגלל מה שאנו עושים בוייטנאם, לא השמיעו ציוץ כשהיטלר רצח יהודים. הם שלחו להיטלר מחצבי ברזל וכדורים מיסביים, ונתנו שירותים לרכבות החיילים שלו בדרך לנורבגיה.

היהודים הם עם מבודד בעולם.

אם ישראל תשרוד זה יהיה אך ורק בזכות מאמצים יהודיים. ומשאבים יהודיים.

 ברגע זה ישראל היא בן הברית היחיד המהימן וללא תנאי. אנחנו יכולים לסמוך על ישראל יותר מאשר ישראל יכולה לסמוך עלינו.

 צריך רק לדמיין מה היה קורה בקיץ האחרון [1967] אילו הערבים ותומכיהם הרוסים ניצחו במלחמה, כדי להבין כמה הישרדותה של ישראל חיונית לאמריקה ולמערב בכלל.

יש לי תחושה שלא עוזבת אותי ; מה שיקרה לישראל יקרה לכולנו. אם ישראל תיספה השואה תהיה עלינו .

 


נכתב על ידי , 27/3/2008 01:24   בקטגוריות דיעות, פוליטיקה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-31/3/2008 15:03
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 44




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)