לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2012

סוף שבוע שקט


 

זה טוב למנוחה

אבל אני תמיד מגלה שאני לא מספיקה כמעט שום דבר ממה שתיכננתי לעשות

 

אבא שלי בחופש באילת ממקום העבודה שלו.

מדהים אותי בכל פעם מחדש שיש מקומות שמשקיעים בעובדים שלהם ברמת חופשה בבית מלון באילת (או במקום אחר)

והעובדים שעדיין מקטרים

אין הרבה מקומות עבודה לדעתי שמוציאים את עובדי החברה שלהם לחופש סופ"ש במלון

אז מיום חמישי אבא שלי באילת

והוא אמור לחזור מתישהו היום בערב

הייתה לו פנטזיה לחזור בטיסה, אבל מסתבר שטיסות מאילת למרכז דיי יקרות במוצאי שבת

(לכיוון ההפוך לעומת זאת זה דיי זול)

אז הוא יסתפק באוטובוס, בהסעות שאורגנו מטעם העבודה שלו.

 

אחי טס לחו"ל מטעם העבודה שלו

אבא שלי מקנא

לא מבינה מה הוא חושב לעצמו, שאחי הולך לעשות חיים?

אני יודעת מרוב האנשים שמקומות העבודה שלהם שולחים אותם לחו"ל

ששם זה רוב הזמן עבודה ולא הרבה בילויים

אמנם עבור אחי זה שינוי בשגרה, שיכול להיות מרענן

וגם התקופה הזו בחו"ל היא עם משכורת הרבה יותר מפנקת מאשר ברגיל

אבל אני לא רואה אותו עושה את זה כל חודש

במיוחד בגלל שהוא רוצה ללמוד

וגם כי יש לו חברה (מדהימה יש לציין)

 

מה שהיה שרק אחותי אמא שלי ואני נשארנו בבית

לא שעשינו הרבה יחד

למעט ארוחת שישי משותפת

אחותי תקועה בעולמה וכמעט לא יוצאת ממנו (אלא אם כן היא צריכה משהו)

אם כי היא משתפרת לאט לאט ומבינה שאף אחד לא בא לרעתה אלא כדי לעזור לה

היא למשל לא רגילה לזה ששואלים אותה איך היא מרגישה או אם היא רוצה שאכין גם לה מנה אם אני מכינה לעצמי משהו לאכול

 

הדבר שאחותי עושה הכי הרבה זה לקנות בגדים

טוב היא עובדת בחנות בגדים (מוכרת)

עבודה מתאימה למי שהשתחררה לא מזמן מהצבא

ובכלל מתאימה לה כי היא אוהבת אופנה וכל מה שקשור לזה

ובחיים שלי לא ראיתי ארון מלא כ"כ בבגדים כמו שיש לה

(ארון 5 דלתות ואין מקום שאין בו משהו).

 

אמא שלי מנסה לשכנע את אחותי ואותי ללכת לחוג פילאטיס

האמת אף פעם לא עשיתי כך שאין לי דיעה על זה

אמא שלי, שיש לה בעיות גב ולכן התחילה עם הפילאטיס

אמרה שאחרי חודש או חודשיים של אימון היא ירדה במידה במכנסיים

וגם בעיות הגב כבר לא מה שהיו פעם

כשעבדתי במקום הקודם והייתי חוזרת הבייתה בסביבות 8 בערב, זה ממש לא היה אפשרי

אבל היום אני חוזרת יותר מוקדם (סביבות 4.5 אחה"צ) אז אולי אני אלך על זה

בכלל החוג הזה אצלינו זול, 20 ש"ח לשיעור

יש את החוג פעמיים בשבוע ואפשר לבוא מתי שמתאים

(ולחשוב שבמקומות אחרים אנשים משלמים הון תועפות בשביל החוג הזה).

 

שבוע העבודה שלי עמוס מאוד

למרות שאני עובדת רק 3/4 משרה

מהרגע שאני מגיעה לעבודה עד לרגע שאני יוצאת

אני לא יושבת

למעט בארוחת צהריים, זה הזמן היחיד שיש לי לשבת

יש המון עבודה, המון כיבוי שריפות

 

השבוע גיליתי שקודמי בתפקיד לא היה מישהו בגילי

אלא אדם מבוגר בן 48

ומדהים אותי, שבן אדם מבוגר שלרוב לאנשים מבוגרים יש יותר אחריות וקצת יותר חוש לסדר

החזיק חברה במצב נורא ואיום כל כך.

בחברה שנקנתה, שמצב הרשת שלה היה זוועתי

יש מחשבים כל כך ישנים, שלפעמים אני תוהה איך הם עובדים

חלק ניכר מהמחשבים שם הם פנטיום 3 (מחשבים בני 10 שנים בערך)

ומצאתי שם אפילו מחשב שהוא 386, שזה למי שלא יודע לפני הפנטיום

 

החלטתי שהדבר הכי נכון לי הוא לאכול בעבודה

אמא שלי לא מבשלת באמצע השבוע

לי אין כוח לבשל באמצע השבוע

בעיקר בגלל שאם אני מכינה לעצמי משהו

אז כולם אוכלים מזה, ולא שאכפת לי באמת שלא, אבל מי שגומר אוכל - שיכין חדש - זו התפיסה שלי

זה לא קורה

ולמען האמת אין לי כוח להיכנס לשעה-שעתיים למטבח לבשל אחרי יום עבודה

אני חייבת להודות שלרוב אני חוזרת מותשת מהעבודה, ככה שאני לא ממש במצב תיפקודי יעיל.

חוץ מזה שלהיסחב עם אוכל באוטובוסים זה לא להיט בכלל

מה גם שלרוב יש שם אוכל שאין אצלינו בבית

אני יכולה להגיד לכם שפיתחתי חיבה עזה לבמיה.

 

דבר נוסף, זה שפתאום אני עובדת עם אנשים ופתאום צצה לי מודעות לאיך אני נראית בעבודה

במקום הקודם, למרות שהחתימו אותי על קוד לבוש, לאף אחד לא שינה מה אני לובשת לעבודה

אף אחד לא ראה אותי ממטר שם

במקומות שבהם עבדתי בשנים האחרונות, גם מראה לא היה חשוב

היום, במקום עבודה שאפילו העובדות במפעל (החברה היא חברה למוצרי אלקטרוניקה וחלק ממנה הוא גם מפעל ליצור חלקים, מכשירים וכו') דופקות הופעה, מסדרות את השיער, מאופרות טיפטופ.

גם העובדות שעובדות במשרד כולן תמיד מטופחות ומסודרות

 

זה לא שאני לא באה מאופרת לעבודה, רק שאני מתאפרת ממש פשוט

מייקאפ+פודרה, סומק מסקרה, באלם (שזה שפתון לחות עם קצת צבע)

חשבתי לגוון קצת, אז קניתי צלליות, נראה אם נשתמש בזה

אני מקדישה לאיפור בדיוק 5-6 דקות בבוקר

הזמן שלי מאוד מתוכנן כשאני מתעוררת

 

בגלל שאני המון על הרגליים אני הולכת עם נעלי ספורט

כבר כמה שנים שזנחתי את העקבים לטובת נעלי ספורט ו/או סנדלים שטוחות

לא חושבת שזה שווה את הכאבים ברגליים

ואני מעדיפה שיהיה לי נוח

 

בשנים האחרונות המלתחה של הבגדים שלי מאוד השתנתה

בכל זאת אני כבר לא בת 20 ומשהו, והסגנון הספורטיבי משהו פינה את מקומו לסגנון קצת יותר אלגנטי

אם כי בחורף זה קצת יותר בעייתי - נורא קר

אבל בקיץ... בקיץ זה שונה

תקופות המעבר האלה הכי לא נוחות

כשאני יוצאת בבוקר נורא קר

כשאני חוזרת אחה"צ דיי חם

ואני ממש לא אוהבת את ההתלבשות בשיטת הבצל עם יותר מדיי שכבות

 

אני לא יודעת למה, אבל שמתי לב

שהיום, אפילו כשאני מגיעה הבייתה בשעה יחסית מוקדמת מהעבודה

אני מרגישה כאילו הזמן בורח לי מבין הידיים

אני לא מספיקה את כל הדברים שאני מתכננת

חלק מזה נעוץ גם בבעיית עייפות

אני חוזרת מותשת מהעבודה

ולא תמיד אני מרשה לעצמי לקחת את הזמן לנוח ולהירגע

שזה האמת דיי חשוב כי בימים שאני כן עושה את זה הזמן שלי אחר כך הרבה יותר אפקטיבי

 

 

זהו, נגמר השבוע

שבוע חדש בפתח

פסח מתקרב

הניקיונות כבר החלו

גם חלק מהקניות הגדולות של הדברים לחג

 

נכתב על ידי , 24/3/2012 18:47   בקטגוריות החיים במושב, המשפחה שלי, ענייני עבודה  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-1/4/2012 19:44
 



סוף שבוע


 

אני חושבת שזה הסוף שבוע השני שכל המשפחה מתכנסת פה בבית

שבוע שעבר זה היה רק דודה שלי שבאה לארוחת צהריים

השבוע זה גם סבא וסבתא שלי, ואחי וחברה שלו

שבוע הבא אחי טס לחו"ל לחודש (עבודה)

אז נמצאה הזדמנות להתכנסות משפחתית (סוג של)

אחות של אבא שלי והבנות שלה (שהן כבר מבוגרות) בדר"כ לא חלק מהכינוסים המשפחתיים האלה הקרובים

לא הבנתי אף פעם למה

אבל אני בטוחה שאחת הסיבות זה המרחק

כי המשפחה הקרובה מהצד של אמא שלי גרה באיזור המרכז

ואילו אחות של אבא שלי והבנות גרים בצפון, הלא רחוק אמנם (חיפה זה לא כ"כ רחוק), אבל עדיין זמן נסיעה

 

בשבוע שעבר כשדודה שלי הייתה

זה היה נחמד, ולו בגלל שהיא באה לזמן קצוב של שעות

4-5 שעות והלכה

בדר"כ זה לא ככה

קודם כל כי הוא מאחרת באופן תמידי

אם קובעים איתה שעה, היא תמיד תגיע 1/2 שעה - שעה מאוחר יותר

כשאנחנו יושבים לאכול היא רק יוצא תמהבית

אנחנו הפסקנו לחכות לה, אבל זה עדיין מעצבן

 

עכשיו לא רק שהיא מאחרת

היא גם נשארת שעות על גבי שעות

בשבוע שעבר הייתה לה עבודה בערב, אז הזמן באמת היה מדוד והיה נחמד

אבל בדר"כ היא פשוט נשארת ונשארת ונשארת

לפני חודש בערך להורים שלי הייתה הצגה, הם יצאו ב19:00 מהבית

אחותי הלכה לפגוש חברות, אני הייתי ביחידת דיור שלי

ודודה שלי נשארה לבד (טוב עם הבת שלה) בבית של ההורים שלי

עד שעה 22:00

אני לא התכוונתי לארח לה חברה

מי שאין לו טאקט ללכת כשכולם הולכים - בעיה שלו

אבל אני לא מבינה את אמא שלי איך היא נותנת לה להישאר בבית שלנו לבד

נכון שזו אחותה והכל, אבל מה הבעיה בלהגיד לבן אדם - הגיע הזמן ללכת.

 

התירוץ של דודה שלי לעניין הזה הוא שהבת שלה (בת 4) נרדמת בנסיעה

אני לא מבינה את הקטע הזה, כשיוצאים בשעות אחר הצהריים אין סיבה שדבר כזה יקרה

בטח לא בנסיעה של 20-30 דקות

בלילה - ברור ומובן

 

את אבא שלי ואותי ההתנהגות הזו משגעת

אמא שלי מתנהגת לאחותה בכפפות של משי ולא אומרת לה כלום

אבל אני באמת לא מבינה את דודה שלי

כאילו, טיפת רגישות אין לך? לאנשים שבאת לבקר אותם? את לא שמה לב שזה מעיק?

את לא שמה לב שכולם הולכים בשלב מסויים וזה גם הזמן שלך ללכת?

 

אחי, האמת יש לו נטייה לבוא לבקר לא מעט

זה מאוד תלוי בעבודה שלו כי עובדים שם גם בסופי שבוע (משמרות של 12 שעות)

אבל אמא שלי תמיד מקבלת אותו בברכה האמת גם אנחנו

מאז החברה הנוכחית שלו ההתנהגות שלו השתפרה פלאים

אני לא אשכח את ההתנהגות שלו, כאשר ההורים שלי החליטו לבנות לי יחידת דיור

דבר שהוא בנה עליו שנים

האמת שאחי היה תמיד הילד היותר מושקע בבית

כשהיינו ילדים לפחות

בגלל ליקויי למידה ועוד שלל בעיות

מהרגע שכולנו נעשינו מבוגרים (שזה קרה רק לפני שנתיים כשאחותי התגייסה לצבא)

סדר העדיפויות של ההורים שלי השתנה

והחלוקה נעשתה איך לומר, יותר שווה מבחינת יחס וכו'.

למרות שאני חייבת להודות שברגע שאחי מבקש משהו ברוב המקרים ההורים שלי קופצים לדום

העבודה שיש לו בחו"ל זה משהו שנפל במקרה

חודש עבודה שבו הוא יעשה פי 3 (נטו) ממה שהוא מרוויח בחודש רגיל

והוא מרוויח לא רע

 

הוא גם מתחיל ללמוד באוקטובר

עוד אחת מההשפעות הטובות שאני זוקפת לזכות החברה שלו

ומכינה לקראת הלימודים (אני חושבת במתמטיקה) במאי

ובגלל שהוא טס, הוא שאל אותי אם אני יכולה להמליץ לו על מחשב נייד

הוא רוצה לקנות מעכשיו לעכשיו

שאני אישית לא אוהבת את השיטה הזו

כי אני אוהבת לעשות סקר מחירים

שלדעתי סקר מחירים זה מינימום לעשות כשקונים משהו

הוא רוצה לקנות נטבוק - כי זה אמור להיות זול יותר

אממה, מסקר קצר שעשיתי, כמעט ואין נטבוקים (זה המיני מחשבים) בארץ היום

כי כל העולם הולך לכיוון הטאבלטים

הנטבוקים הזולים (1500-1600 ש"ח)באים בלי כלום (בלי מערכת הפעלה תוכנות וכו')

והיקרים יותר (2000-2200 ש"ח) זולים רק בכ500 ש"ח ממחשב נייד אמיתי!

ואמרתי לאחי, שמע ההבדל בין נטבוק למחשב נייד אמיתי הוא בסביבות ה500 ש"ח

ולעבוד על מחשב נייד 10" זה לא תענוג גדול, לא אם אתה רוצה מהמחשב שלך יותר מרק לגלוש באינטרנט

שווה לדעתי להשקיע את העוד 500 ש"ח ולקנות מחשב נייד אמיתי עם יכולות של מחשב נייד אמיתי

ולא מחשב נחות כמו הנטבוק

 

בסופו של דבר הכל מתנקז למספר דברים שקשורים לעלות מול תועלת:

מעבד - בנטבוקים (מיני מחשבים) המעבדים הם מסדרת ATOM, הכוח שלהם הוא כמו של מחשבי פנטיום 3 (מה שהיה לפני 12-13 שנה בערך), אמנם המעבדים נעשו בטכנולוגיה חדשנית יותר ולכן עובדים טוב יותר, אבל אי אפשר להשוות כוח של מעבד חד ליבתי במהירות 1.6Ghz לעומת המעבדים הדו ליבתיים של היום (שזה מה שיש בכל מחשב ממוצע היום) שעובדים במהירות 2.6Ghz או יותר, או למשקיעים ביננו שיש להם מעבדים עם 4 ליבות (ת'כלס משתמש ביתי רגיל לא צריך 4 ליבות, לכן אנחנו רואים שהמעבדים הדו ליבתיים דיי שולטים בשוק המעבדים, ושכל הזמן עובדים על שיפור הביצועים שלהם).

מה שכן רוב הנטבוקים שיש היום באים כבר עם מעבד דו ליבתי של 1.6Ghz.

עדיין אי אפשר להשוות את זה למעבדים של מחשב אמיתי שהם פי 4 בכוח וביכולות העיבוד.

במה זה משפיע, בעיקר בכל מה שקשור למספר היישומים הפתוחים במחשב

זיכרון - היום הסטנדרט למשתמש רגיל הוא 4GB של זיכרון

זה בעיקר בגלל היישומים של היום שדורשים שימוש רב יותר בזיכרון.

רוב הנטבוקים (מיני) מגיעים עם 1GB זיכרון או 2GB מה שאומר שצריך לשלם על תוספת, זו בהנחה שהמחשב - המכונה עצמה תומכת ביותר

מחשבים ניידים, לרוב באים ישר עם 4GB (ותמיד תומכים בזה וגם ביותר מזה)

משקל - שלא יהיה כבד מדיי - לכן ברוב המחשבים הניידים הקלים היום והנטבוקים אין כונן CD\DVD

ואל תרימו גבה, כי אף אחד כמעט לא משתמש בזה היום

בנוסף תמיד אפשר לחבר כונן CD\DVD חיצוני

ולחלק מהמחשבים האלה יש גם אופציה לתחנת עגינה

רוב הנטבוקים - מיני מחשבים, שוקלים בסביבות 1.3 קילו

מחשבים ניידים קלים שוקלים בסביבות 1.5-1.6 קילו

גודל מסך - לא פחות מ10" לא יותר מ13.3" (אחרת כבד מדיי).

מה מותקן על המחשב - מערכת הפעלה, תוכנות (כמו אופיס למשל).

כמה שנות אחריות יש על המחשב.

 

מעניין מה הוא יקנה בסוף...

 

חוץ מזה בעבודה הכל רגיל

אמנם אני שם רק 7 שעות ביום

אבל העומס עבודה מטורף

ולעשות הכל לבד, טוב זה לוקח זמן

ולפעמים זה מרגיש לי כמו לרדוף אחרי הזנב של עצמי

כי במקום להתעסק בדברים החשובים אני מתעסקת בקטנות

 

היה גם קטע השבוע שגנבו למזכירה את הסלולרי שלה, סמסונג גלאקסי S 2

איזו היסטריה הייתה שם רק בגלל זה

לא היה אכפת לה מהטלפון כמו מהתמונות של הילדים והדברים האישיים

ומחברת הסלולר שבה יש לה ביטוח על המכשיר אמרו לה שהשתתפות עצמית זה 1400 ש"ח

שזה בערך שליש מהמחיר המלא של המכשיר (וזה לא מעט)

האמת שהטלפון שידוע בתור הכי גניב זה אייפון

אבל במקרה הזה אפל יצרו גיבוי ענן, כך שגם אם הטלפון נגנב או סתם טבע בשירותים

אפשר יהיה לשחזר את כל החומר למכשיר החדש.

האמת שלא ראיתי אף אחד משאיר את הסלולרי שלו ככה על השולחן

אני הולכת עם שלי בכיס כל הזמן, אפילו שהטלפון שיש לי הוא סמראטפון טיפש ולא שווה בכלל

 

בנוסף בחרתי לאכול בחדר אוכל, גם אם המחיר יהיה עבורי 20 ש"ח לארוחה זה שווה את זה

באמצע השבוע אף אחד לא מבשל אצלינו בבית

אבא שלי לרוב אוכל בעבודה שלו

ואחותי ואמא שלי אוכלות ארוחות קלות באמצע השבוע

ואני ממש לא מתכוונת להיכנס למטבח בשביל להיות שם שעה-שעתיים  כדי להכין אוכל

אין לי כוח לזה, גם לא יותר מדיי חשק וגם לא יותר מדיי זמן

והכי נוח זה שיש חדר אוכל בעבודה שמגישים בו אוכל חם וטעים

וכן מגוון!

 

הקורס שלקחתי בסימסטר הזה התחיל

בסוף החלטתי לקחת קורס שעובר ב-video conference (מה שנקרא בקיצור VC)

קודם כל עשיתי את חישוב העלות מול תועלת

הקורסים בתואר שאני עושה, אין אותם באיזור המגורים שלי

מה שמחייב אותי לנסוע, נסיעות עלות כסף 40-50 ש"ח בכל פעם שארצה לנסוע

לנסוע מהעבודה אומר בזבוז זמן - אני מסיימת ב-15:00 הקורס מתחיל בדר"כ בסביבות 18:00

נסיעות לוקחות גם זמן - וזה אולי ישמע לכם מוזר אבל הנסיעות באוטובוסים ממש מעייפות!

בחישוב מהיר הבנתי שהתוספת של עוד 250 ש"ח על קורס ב-VC מכסה לי במהירות את הנסיעות

ויתרונות נוספים יש לזה

קודם כל זה לשבת בכייף שלי בבית ולראות את ההרצאה

שנית - זו הרצאה לכל דבר, עם מרצה שמסביר ומכתיב גם מה לכתוב

שלישית, אני מספיקה להגיע הבייתה, לנוח להתרענן ואז להגיע במצב טוב ללימודים

ולא אחרי עבודה + נסיעות ברמת עייפות גבוהה

אפשר לשאול שאלות תוך כדי ההרצאה

אבל אין מצב שהמרצה למשל יבוא ויתמקד רק בבן אדם אחד שלא הבין משהו

(קרה לי בקורסים אחרים שעשיתי בהרצאות פרונטליות)

ההרצאות האלה אמורות להיות הרצאות, לא הסברים מדוקדקים איך ולמה פותרים את התרגיל המסויים בצורה זו או אחרת

בשביל זה יש זמן אחר, מייל למרצה, טלפון וכו'.

 

טוב, חפרתי

מקווה שעובר עליכם סוף שבוע נהדר :)

נכתב על ידי , 17/3/2012 13:18   בקטגוריות אצל ההורים שלי, גאדג'טים, מחשבים וטכנולוגיה, החיים במושב, המשפחה שלי, לימודים אקדמאים, ענייני עבודה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של exxxsuaascc ב-17/2/2013 10:04
 



האמת ש...


 

 

 

בקושי יש לי זמן לנשום

מאז שהתחלתי לעבוד וכן אני לא עובדת במשרה מלאה

כך שאמור להיות לי זמן, אבל הכל מלא כל כך בדברים פתאום

 

נפלה לידי הזדמנות מעניינת להגיע למקום שנמצא במצב מקרטע ולהפוך אותו למשהו יותר טוב

המון עבודה, אני לא זוכרת שיצא לי ממש לנוח בשבועיים - שלושה האחרונים

7 שעות על הרגליים כל יום

בשבוע שעשינו את ההעברה זה היה 9-10 שעות על הרגליים

וכן יש לזה יתרונות חיוביים (המכנסיים פתאום יותר משוחררים)

אבל מעייף

 

קניתי נעליים חדשות כדי שלא יכאבו לי הרגליים

אבל זה לא ממש עזר בגלל שעם כל הכבוד לנעליים

אני לא רגילה להיות כל כך הרבה שעות על הרגליים

אני אתרגל זה בטוח, אבל כרגע כואב

לכן בסופי שבוע אני מנסה לתת לרגליים שלי מנוחה

 

סוף שבוע זה בעיקר מנוחה וכביסות

מכונה אחת עשיתי אתמול

ושתיים היום

נשארה עוד אחת

 

מצאתי מישהו לנסוע איתו חצי דרך לעבודה שלי

כך שזה מקל על אמא שלי מבחינת הנסיעות בבוקר

אני יורדת בצומת שליד וילהלמה

מחכה 10 דקות לאוטובוס

מגיעה בסביבות 7:50 לעיר הגדולה

ומחכה לאוטובוס נוסף שיקח אותי קרוב למקום העבודה

לפעמים האוטובוס מגיע ישר, לפעמים אני צריכה לחכות לו 10-15 דקות

והאטובוס הזה תמיד מלא באנשים

איזור תעשיה ענק עם המון עובדים

 

מצחיק אותי שתמיד שניה אחרי שאני מגיעה המנכ"ל של החברה שואל אותי מה קורה

נו באמת מה אני יכולה להגיד לו עוד לפני שפתחתי את הדלת של המשרד?

זה קורה ככה כל יום, ואני לא יודעת מה לענות

 

לא חסרה לי עבודה לעשות

יש לי מנהל שמנהל לי את הסדר עבודה לפי עדיפויות (נורא מקל הקטע הזה שאני לא צריכה להחליט לבד)

וכרגע, החברה היא כמו אחרי רעידת אדמה בגלל המעבר

ועדיין יש ויברציות מהמעבר

אבל דברים עובדים

רוב האנשים עובדים כבר ללא בעיות

ואני מחכה לשלב בו אני אצטרך לעשות את מה שנקרא עבודת נמלים

לעשות סדר בבלאגן שיש שם

 

אז בעצם בבוקר לוקח לי בערך שעה להגיע לעבודה

ואחה"צ שעה וחצי +

כי אחה"צ אני חוזרת נטו עם תחבורה ציבורית

והיא לא בדיוק הכי מהימנה בעולם

כבר קרה לי לא אחת שחיכיתי לאוטובוס של אגד שפשוט לא הגיע

מה שגרם לי לחכות חצי שעה גם לאוטובוס השני שאני צריכה לקחת

כך שבמקום שעה וחצי נסיעות

לקח לי כמעט שעתיים וחצי (כולל נסיעות והמתנה לאוטובוס) להגיע הבייתה

וזה הכי מבאס שדברים כאלה קורים.

 

מהקצת שיוצא לי לקרוא חדשות

 

אני מזועזעת ממה שקורה בסוריה

אני לא מבינה איך העולם שותק

בעצם זה לא פלא שהעולם שותק

העולם שתק כשהתרחשה השואה ולא עשה כלום

אבל חשבתי שמאז למדו משהו

מסתבר שלא...

 

יש יותר מדיי דיבור על הגרעין האיראני

דיי ברור שהם לא משתמשים באנרגיה גרעינית רק בשביל חשמל

גם פה העולם שותק, הסנקציות לא מזיזות לאיראן

הכלכלה שלהם לא תלויה כל כך בעולם

כבר כמה שנים טובות מדברים על הגרעין האיראני ושום דבר לא נעשה

אני חושבת שארה"ב צריכה fucking wakeup calling

היה להם דבר כזה ב11/9/01

אבל אובמה מעדיף לחיות בשאננות משהו

ולהאמין שפה דיבורים עובדים

כאשר רואים שהדיבורים והסנקציות לא משנים דבר

 

מחירי החשמל בישראל

על זה ניתן לומר רק דבר  אחד WTF!!!

מה זה הטירוף הזה שמתחולל פה???

 

גם מחירי הדלק

שלא יבואו ויראו לי באחוזים כמה הדלק עלה במדינות אחרות

המחיר - זה מה שמשנה לא בכמה אחוזים עלה הדלק.

אני רק חושבת על כמה יעלה לאנשים היום להחזיק רכב

פי 3 מנסיעה בתחבורה ציבורית

אמנם חוסך זמן, אבל יקרררר בטירוף

ויש מקומות ש אין ברירה אלא להחזיק רכב

כמו למשל בפריפריה, שם אין תחבורה ציבורית מי יודע מה

אוטובוס כל חצי שעה זה ממש לא מספק, מצטערת

 

את פורים בקושי הרגשתי

בעבודה שלי לא התחפשו או משהו (האמת שרוב האנשים שם מאוד מבוגרים)

ובחוץ לא יצא לי מי יודע מה להסתובב

מקווה שהיה לכם חג שמח ומהנה

 

וכן מחזקת את תושבי הדרום שסובלים מהפגזות

יש לי פינה חמה לאיזור הדרום אחרי שגרתי שם שנתיים

רק מי שגר במקום הזה יכול להבין את היחס (השונה) של המדינה לשם

גם אחי שעבר במקרה באיזור השבוע, אמר לי שלהגיע לב"ש זה כמו להגיע למדינה אחרת

 

שיהיה טוב!

 


נכתב על ידי , 10/3/2012 12:29   בקטגוריות ענייני עבודה, אקטואליה  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-20/3/2012 21:56
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)