אני גרה ליד ההורים שלי וכשהם מחליטים לארח אנשים, או משפחה
מבחינתם מובן מאליו שאני נוכחת, אז מה אם יכול להיות שהיו לי תוכניות מלפני כן
זה מעצבן שהם מצפים ממני לבטל את עצמי כי הם החליטו שאני צריכה להיות
היום התברר לי שההורים שלי החליטו לארח את ההורים של גיסתי
עושים מזה ארוחה גדולה, על האש וכו' ואבא שלי סופר לחוץ כאילו אפשר לחשוב שהם הולכים לארח פה את ראש הממשלה מינימום
ו-וואלה, לי לא כל כך מתאימה הארוחה הזאת, יש לי לשבת על הלימודים, יש לי עבודה שאני צריכה להגיש ביום ראשון
עדיין צריכה להשלים חומר של הלימודים, כי ב3 שבועות האחרונים למדתי למבחן
ומה לעשות קשה לדחוס חומר של 3 שבועות בשבוע..
בטח לא בקורס שצריך להשקיע בו כל שבוע 20-25 שעות שבועיות לא כולל השיעורים שבהם אני נוכחת
המשפחה של גיסתי הם אנשים נחמדים, באמת אין לי בעיה איתם
יש לי בעיה עם כל המסביב הזה, כל הלחץ הזה שאבא שלי הופך את זה ל"אירוע"
של משהו שעושים כדי להרשים אנשים
ולא בא לי להרשים אף אחד
ולא בא לי לארח אף אחד
בא לי שישי שקט
אני והספרים שלי במתמטיקה
ותאמינו לי שאני לא מקבלת הרבה ימי שישי שקטים
כי בשלושה שבועות האחרונים כל יום שישי הייתה לנו ארוחה משפחתית גדולה
וכשאני אומרת ארוחה משפחתית גדולה זה כולל את אחי גיסתי, סבתא שלי דודה שלי (שזה כמו בערך 10 אנשים) ובת דודה שלי
ובמקרים האלה שמארחים אותם, אם בא לי אני הולכת ללמוד אחרי שעתיים
ופה אין לי את האופציה להיעלם אחרי שעתיים ללמוד
וגם לא בא לי לארח
אני גם לא מבינה למה מתייחסים לזה כאילו שזה מובן מאליו שאני אהיה נוכחת
אם לא הייתי גרה פה והיו לי עניינים אחרים לעשות, מה היו מכריחים אותי להגיע?
אני לא מבינה את הקטע הזה
אחיותיה של גיסתי, לא כולן באות ביום שישי בערב, ואף אחד לא מעקם להן את הפרצוף על זה שהן לא יגיעו
אז בגלל שאני גרה ליד ההורים שלי זה הופך את הנוכחות שלי למנדטורית?
באמת שלפעמים פשוט בא לי להיעלם מפה בימי שישי רק בגלל הדברים האלה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
