לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

נסיעות


אחד הדברים המתסכלים במדינתנו זה התחבורה הציבורית
היא או נעדרת או קלוקלת או גם וגם
בשורה התחתונה לא יעילה ברוב המקרים
ולכן גם חלק ניכר מאזרחי ישראל נאלצים להחזיק רכב
למה אני אומרת נאלצים? כי יש לא מעט מדינות (באירופה למשל) שם תשתיות התחבורה הציבורית טובות כל כך שאנשים בכלל לא חושבים לקנות רכב
ובישראל, כל משפחה מחזיקה לפחות רכב אחד אם לא שניים
צריך הרי להגיע איכשהו לעבודה

במושב שאני גרה בו אין תחבורה ציבורית
טוב זה לא מדוייק יש אוטובוס 3 פעמים ביום
אבל לוקח לו שעה להגיע לעיר הקרובה (כי הוא עושה סיבוב בעוד 2-3 מושבים)
וזה קצת מוגזם מבחינת הזמן
מה שקורה שרוב האנשים באמת מחזיקים רכב, ומי שלא תופס טרמפ לצומת של המושב
לא מרחק שמישהו יילך ברגל על הבוקר (משהו כמו 40 דקות של עליה לא קלה).
בכל מקרה בצומת של המושב עובר אוטובוס אחד ויחיד ממודיעין שנוסע ללוד ורמלה - לא שיש מה לחפש שם
וגם במקרה שלהם התדירות היא לא משהו בכלל
העניין הוא שיש אוטובוסים ממודיעין שנוסעים לתל אביב אבל הם לא עוברים דרך הצומת של המושב - שזה רק עוד תחנה אחת בנוסף לאלה הקיימות
הם יורדים ישר לכביש המהיר
וכדי להגיע לתחנה האחרונה של האוטובוס, זה חתיכת כאב ראש, כי זה עוד 10 דקות נסיעה.
זה לא כמו להגיע לצומת, ואף אחד לא נוסע לכיוון מודיעין או ירושלים.

בעבר כשעבדתי בתל אביב הייתי נוסעת באוטובוס לרכבת, לוקחת רכבת, ועוד אוטובוס
טירוף, המחירים של כל התחבורה הציבורית פה יקרים נורא

אז אמרתי לעצמי שלא בעיה למצוא טרמפ לפחות לחלק מהדרך

בהתחלה נסעתי עם זוג מההרחבה של המושב
באמת נסיעה קצרה של 30 דקות (לפתח תקווה)
אממה - כדי להגיע לבית שלהם אני צריכה ללכת משהו כמו 15 דקות
מה שאומר לקום מוקדם, שזה לא בדיוק כוס התה שלי
בנוסף הם לא נוסעים כל בוקר לשם, ככה שזה הפך להיות בעייתי, כי אני מעדיפה טרמפ קבוע

אז עברתי לנסוע עם בחור אחר שנוסע לפתח תקווה ויוצא באותה שעה כמו הזוג שהזכרתי והוא נוסע כל יום
אממה - אצל הבן אדם הזה שומדבר לא יציב, לפעמים אנחנו יוצאים ב7:15 לפעמים ב ל7:30
בכל מקרה ה-בעיה איתו זה שהוא מתעקש לנסוע דרך פתח תקווה (אני יורדת בצומת גהה) במקום לנסוע דרך הכביש העוקף
נסיעה דרך הכביש העוקף מהמושב לוקחת גג חצי שעה, נסיעה דרך העיר לוקחת שעה ולפעמים גם יותר.
מה שקורה זה שבמקום להגיע בסביבות 8 לעבודה אני מגיעה ב9 או מאוחר יותר

השבוע היה לנו יום שהתחלנו מאוחר, ונסעתי בתחבורה ציבורית
ב8:10 אבא שלי הקפיץ אותי לתחנה של הקו שנוסע ממודיעין לתל אביב ואיתו נסעתי תל אביבה
ומתל אביב לקחתי עוד אוטובוס - שעה נסיעה הגעתי בשעה 9:10 (והיינו אמורים להתחיל בכלל ב10:00
זה בערך אותה השעה שאני מגיעה כל יום כשאני נוסעת עם הבחור שנוסע דרך פ"ת ומשום מה מסרב בתוקף לנסוע דרך הכביש העוקף

החצי שעה הזאת זה זמן קריטי, 
אני לא צריכה לספר לכם על הפקקים שיש בגוש דן בבוקר
ולא על רחוב ז'בוטינסקי הארוך שעמוס נראה לי כמעט בכל שעות היום
אוטובוסים מכוניות כולם עומדים בפקקי ענק
שלא לדבר שהאוטובוסים מפוצצים באנשים (וביננו, זה לא בדיוק כייף לעמוד בנסיעה של 30-45 דקות באוטובוס)

אני לא סובלת לבזבז את הזמן בנסיעות, זה משגע אותי!
הפתרון היחיד הוא באמת לצאת יותר מוקדם
רצוי עם מישהו, כי זה חוסר טירטור בתחבורה הציבורית
אז אולי אני אגיע לפה מוקדם יותר בבוקר (סביר להניח שלפני 8)
אבל זה עדיף על פני להגיע בסביבות 9
עם כל הכבוד, זו שעה שנלקחת לי משעות הערב שלי

כשאני חוזרת הבייתה (2 אוטובוסים) לוקח לי בערך שעה
מה שכן גיליתי שיש אוטובוס במרחק הליכה מהעבודה שלי שנוסע במסלול דומה כמו האוטובוס שאני נוסעת איתו הבייתה
אממה - זה אוטובוס של חרדים (יש קווים של חרדים, יעודיים להם) - ונכון שיש חוק שאומר שאסור לעשות אפלייה בין נשים וגברים באוטובוסים

אבל זה לא מרגיש לי נעים לנסוע באוטובוס כזה. אפילו שזה יכול לחסוך לי בזמן.

מאידך החלטתי לנסות את הסוגיה
קודם כל זה מוזר שבכל פעם שאני עולה לאוטובוס הנהג שואל אם אני בטוחה שאני על האוטובוס הנכון
למזלי אני עולה בתחנה הראשונה ככה שתמיד יש מקום, אבל אחר כך האוטובוס מתמלא עד אפס מקום.
יתרונות? לא מצאתי הרבה למעט העובדה שזה חוסך לי נסיעה ב2 אוטובוסים
זה לוקח אותו הזמן לנסוע באוטובוס הזה. שעה נסיעה (אמור להיות 40 דקות) וזה בעיקר בגלל שהאוטובוס מתברבר בבני ברק
ברגע שהוא מגיע לצומת גהה תוך 15 דקות אני בתחנה שלי
שוב, אני יכולה לקחת את האוטובוס הזה רק בחזור, כי בהלוך אף נהג לא יעצור לי (וגם אין תדירות מי יודע מה).

החלפתי את טרמפ הבוקר שלי מהבחור הלא יציב בטרמפ עם אחד מהשכנים שלי במושב
הוא יוצא ב6:45 (פחות או יותר) ואני מגיעה תוך שעה לעבודה שזה יופי
זה מוזר לנסוע איתו כי הוא לא מדבר כל הדרך
הוא לא טיפוס דברן ובכל פעם שניסיתי ליצור שיחה היא פשוט נדמה אחרי כמה דקות
אמא שלי אמרה לי שהוא לא מהאנשים שמדברים על הא ועל דא ושאני לא אתרגש מזה
ככה עוברת לה נסיעה של חצי שעה (איתו) בשמיעת מוזיקה ואחר כך אוטובוס

נכון שאם אתם מתכננים לנסוע טרמפ עם מישהו אתם דואגים לקבוע איתו מראש?
זה מה שאני עושה, וזה מה שכל בן אדם רציונלי יעשה
היום התקשרה אלי מישהי מהמושב, את השיחה וההודעה שלה ראיתי רק כשהגעתי לעבודה
אתמול ראיתי אותה והיא שאלה איך אני מסתדרת ואמרתי לה באיזו שעה אני יוצאת
אז היא התקשרה אלי היום בבוקר ואחר כך שלחה לי SMS שהיא צריכה טרמפ
קודם כל אני לא חושבת שזה יעיל להתקשר לבן אדם בבוקר שהוא עסוק בלהתארגן לצאת מהבית - אצלי למשל (ואצל רוב האנשים שאני מכירה) הזמן מתוכנן בצורה מדוייקת בשביל ההתארגנות שלי ואין לי זמן להפרעות באמצע. מהרגע שאני מתעוררת כל הזמן שלי מוקדש להתארגנות לצאת.
שנית, בהתחשב בעובדה שהטלפון לא מחובר לי לאוזן, והוא נמצא בתוך התיק דיי קשה לתפוס אותי.
שלישית, גם אם הייתי רואה את השיחה זה היה בשעה שכבר יצאנו מהמושב.
ורביעית, כשמתאמים טרמפ צריך לתאם את זה עם הנהג לא עם מי שנוסע איתו
אולי לשכן שלי לא היה מתאים לקחת עוד מישהו, אולי הרכב שלו מלא בדברים (מה שקורה בדר"כ) ואין מקום לעוד מישהו
לא מבינה את הקטע הזה

זה לגיטמי לקבוע עם אנשים טרמפים, כי אין אצלינו תחבורה ציבורית נורמלית, ואם זה מתאים אז סבבה
אבל שעושים דבר כזה הגיוני לקבוע לפחות יום לפני, ולא ליפול על בן אדם בשעות הבוקר שהוא עסוק בענייניו ולחוץ להספיק הכל כדי להגיע בזמן לעבודה

 

 

נכתב על ידי , 29/4/2013 09:49   בקטגוריות תחבורה ציבורית, החיים במושב  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-3/5/2013 16:07
 



כבר עבר חודש


 

מה שאני אוהבת במקצוע שלי, זה שיש כל הזמן דברים חדשים ללמוד

רק לא תמיד מגיעים למקומות העבודה שבעצם מוכנים להשקיע בכל הטכנולוגיה הזאת

זה היתרון הכי גדול מבחינתי במקום שאני עובדת בו

שהם משקיעים המון בטכנולוגיה

ולא צריך להמציא פתרונות עקומים יש מאין בגלל שהחברה מתקמצנת על תוכנות או על חומרה מתאימה

 

יש המון מה ללמוד וגם אחרי חודש אני לא מרגישה שאני יודעת הכל

הבחור שאני מחליפה אותו, העביר לי חפיפה בעיקר בנקודות

לא יצא לנו לעבור על תקלות כי האמת לא היו

את היתר אצטרך ללמוד לבד

מה גם שכשהתחלתי לעבוד, זה היה לפני פסח

והיו חופשים וזה, והחודש שהוקצה לחפיפה הסתיים

לא היו יותר מדיי תקלות או הפתעות ככה שלא יצא לי להתקל בדברים לא סטנדרטיים

למעשה רוב הזמן הוא ישב ועשה כלום (שיחק במחשב במשהו)

הוא בן אדם נחמד וזה, אבל הראש שלו כבר במקום אחר (הוא מתכנן להגר לקנדה)

 

בדרך הספקנו לעשות עבודות לילה, זה היה מתיש נורא

כל היום שלי היה הפוך אחר כך למרות שהלכתי לישון (בבוקר)

חבל שהוא לא יוכל להישאר עוד שבוע-שבועיים

או לפחות להיות זמין טלפונית למקרה שיהיו לי שאלות על דברים

לא מפריע לי ללמוד דברים לבד, אבל אנשים רגילים לקבל תשובות מיידיות

ואני עוד לא אוכל לתת תשובות מיידיות על ההתחלה כי אני עדיין לומדת את המערכת

 

בשורה התחתונה מאוד מעניין לי שם

יש המון דברים ללמוד, החפיפה היא עניין דיי זניח

העבודה היא מה שמעניין והאנשים

יש שם אחלה אנשים

 

לצאת בבוקר מפה לעבודה זה סיוט שלא ברא השטן

אין מי יודע מה תחבורה ציבורית באיזור

ולכן חיפשתי טרמפ

בהתחלה נסעתי עם בחור טרללי (שהוזכר בפוסט הקודם) בסביבות 7:15

הבעיה העיקרית איתו שהוא לא יציב, שעה אצלו זה לא שעה (זה יכול להיות בין 7:15 ל-7:30 שזה משמעותי שיוצאים בשעות האלה מבחינת הפקקים ועומס התחבורה על הכבישים)

והחלק הקריטי - הוא נוסע דרך הדרך הארוכה

כשנוסעים מהאיזור בו אני גרה לפתח תקווה רוב האנשים נוסעים דרך כביש שקוראים לו כביש המחצבות

ואז כשמגיעים לפתח תקווה מגיעים דרך איזור התעשיה סגולה

אפשר גם לנסוע דרך שדה התעופה (יש פקקים) ולהגיע דרך כניסה אחרת של העיר

ואפשר לנסוע דרך צומת גהה

לפני כמה זמן סללו כביש שעוקף את פתח תקווה, הוא מתחיל קצת אחרי היישוב אלעד ופשוט עוקף את כל הפקקים

זה כביש דיי ישר שמגיע מאלעד עד כמעט צומת גהה כאשר אפשר לרדת במחלפים השונים

הכביש לא עמוס ואין בו פקקים

 

הבחור שנסעתי איתו סרב בתוקף לנסוע בדרך הזאת, ותמיד נסע דרך העיר

בחופש פסח זה היה פחות נוראי כי היו פחות מכוניות על הכביש

אבל לאחר מכן, זה כבר הפך להיות סיוט

נסיעה מהמושב בדרך הזאת לוקחת יותר משעה!

ואחרי שאני יורדת בפתח תקווה אני צריכה לקחת עוד אוטובוס לעבודה

בתחבורה ציבורית אני כבר מגיעה יותר מהר (שעה נסיעה)

זה פשוט היה מתסכל!

 

אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לחפש טרמפ אחר ומצאתי

שכן שעובד בפתח תקווה ויוצא ברבע ל7

קצת מוקדם אבל לא נורא

נסיעה 30 דקות, ואוטובוס לעבודה

הכבישים מפתח תקווה לעבודה שלי פחות עמוסים בשעות האלה

(אחרי השעה 8:00 העומד הרבה יותר גדול)

 

אני לא ממש בן אדם של בוקר אבל אני מעדיפה להגיע לעבודה מוקדם ולצאת בשעה נורמלית

לוקח לי שעה להגיע הבייתה וזה עם שני אוטובוסים

האמת קטע מצחיק, מצאתי אוטובוסים שנוסעים ממש מליד העבודה שלי לאיזור שאני גרה בו

אממה, אלה אוטובוסים של חרדים, זה לא חברה פרטית או משהו, זה תחבורה ציבורית לכל דבר ועניין (חברת סופרבוס)

אבל זה אוטובוס של חרדים, הוא לא עוצר ככה אפילו בתחנות בו הוא אמור לעצור אלא אם כן עומד שם בן אדם בלבוש חרדי

לא כל שכן עוצר לנשים

לא חוקי נכון - אבל זה מה שקורה בפועל.

זה היה יכול לחסוך לי 20 דקות נסיעה לאוטובוס השני שאני לוקחת

אבל אני לא רוצה לקחת את הצ'אנס של התקלות בחרדים שיש להם בעיה עם נשים באוטובוסים שלהם

אתם יודעים מה לא בעיה עם נשים, עם איפה אני אשב (נשים צריכות לשבת מאחור)

ועם איך שאני מתלבשת, ובכלל אוטוטו קיץ ועניין הלבוש יהיה בעייתי

או לחכות לאוטובוס (שיוצא כל 15 דקות) ושיגידו לי שאני לא יכולה לעלות עליו

 

כבר עבר חודש בצ'יק בקושי שמתי לב

הזמן טס, יש המון דברים לעשות

ומעט מדיי זמן במיוחד מעט זמן פרטי

 

אני חייבת בדחיפות להחליף את הסלולרי שלי, עוד לא עשיתי את זה

אני מרגישה כאילו חסרה לי יד בלי היכולות שיש היום לסמרטפונים

כשעשינו עבודות לילה הייתי צריכה להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית

המנהל שלי פשוט עשה את זה דרך אפליקציה בסלולרי

תוך דקות הגיע משהו

אני חכיתי עוד 10 דקות

ואה, כן מוניות באמצע הלילה זה דבר יקר!!!!

200 ש"ח עלתה לי נסיעה מתל אביב למושב (סך הכל 20 ק"מ, בערך 20 דקות נסיעה)

אני אקבל על זה החזר מהעבודה כמובן

אבל זה המון כסף לנסיעה כל כך קצרה

 

מה שכן

זה קשה להתרגל למצב בו אני חוזרת הבייתה בסביבות 6-7 בערב ושלא נשאר לי זמן לשומדבר האמת

כל שעה צריכה להיות מנוצלת ביעילות לדברים שבאמת צריך

מקלחת מוקדמת, ארוחת ערב, הכנת אוכל ליום המחרת

מרגיש שאין לי זמן לנשום באמצע השבוע

לא זוכרת אם זה תמיד היה ככה

או שפתאום זה יותר מורגש

 

נכתב על ידי , 24/4/2013 19:40   בקטגוריות על אנשים וחיות אחרות, ענייני עבודה  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-28/4/2013 19:38
 



לפעמים אני לא מבינה אנשים


 

היום הייתה האזכרה של א'

4 שנים עברו מאז נהרג בתאונת דרכים

א' היה מבוגר ממני בשנתיים

ואני למדתי עם אחיו הצעיר

4 אחים סך הכל היו במשפחה

2 בנים ו2 בנות

א' היה הבן הבכור בבת עיניהם של הוריו

המוות שלו היה מכה קשה עבור כל המשפחה

אף הורה לא צריך לקבור את ילדיו

 

אני גרה במושב קטן

האזכרה הייתה בשעות הערב

במקרה היום חזרתי מאוחר מהעבודה

ואמא שלי אמרה לי בדרך שהיא הולכת לאזכרה

ושאחותי שם ושאין שם הרבה אנשים מהמושב

 

אני רק חושבת לעצמי

באמת, בן משק, בן אדם שגדל פה מילדות

קשה לכם לבוא להקדיש כמה דקות מזמנכם עבור המשפחה?

אנשים שגדלתם איתם, גדלו אתכם

זה היה פה כמו קיבוץ רוב השנים

 

אני הגעתי אחרי יום עבודה ארוך בשעה רבע לשמונה

בשביל לכבד את המשפחה

30 דקות שלי, זה המון בשבילם

האמת הם הופתעו שהגעתי, אף אחד משכבת הגיל שלי לא הגיע

בקושי הגיעו אנשים מהמושב

היו שם לא מעט בני משפחה

ואנשים מהמושב השכן (מושב דתי) שהתפללו שם

 

אני לא מצפה מאנשים שלא גרים במושב לבוא ולהגיע

אבל כן מאלה שכן גרים פה

ויש פה 2-3 אנשים מהשנתון של א'

ועוד 2-3 אנשים מהשנתון של הבן השני - משכבת הגיל שלי

וגם משכבת הגיל של הבת אחריו

הכי הרבה הגיעו חברים של בת הזקונים,

חבורה שנשארה איכשהו מגובשת

והם בעיקר ישבו בחוץ דיברו ועשו צחוקים

 

אני לא חושבת שלבוא ל-10-20-30 דקות זה כל כך הרבה

אנשים שגדלו עם א' מגיל גן ועוד 12 שנים בבתי הספר יחד לא הגיעו

אפילו שהבית של המשפחה נמצא במרחק של 1-2 דקות הליכה מהבית שלהם

אנשים מהמושב השכן הגיעו, אבל לא מהמושב בו א' גדל והיה חלק לא קטן מהקהילה שפה

והיו גם מעט אנשים שגרים פה אולי רק בעשור האחרון

 

דברים כאלה תמיד גורמים לי לתהות על קנקנם של אנשים

קשה כל כך להקצות זמן פעם בשנה כדי לחמם לב של משפחה שאיבדה את הבן שלה?

זה הרי לא לבקש הרבה, אף אחד לא חי את היומיום שההורים חיים אותו

מעסיקים את עצמם לדעת כדי לא לחשוב עליו

ממתי אנשים הפכו להיות כל כך עסוקים בעצמם? שאפילו דבר קטן כזה הם לא עושים?

ביקור קטן, פעם בשנה

מי ישמע זו בקשה גדולה, משימה קשה, בלתי אפשרית

 

היעלמותם של ערכים שהיו פעם

מעולם לא הרגשתי את זה בצורה כל כך בולטת

בצורה שאפילו מכאיבה קצת, כי זה עצוב לראות לאן הגענו

ממקום שבו אנשים דגלו בשותפות ועזרה לזולת, למקום מנוכר

 

 

 

נכתב על ידי , 18/4/2013 23:03   בקטגוריות החיים במושב, אנשים שאני מכירה, על אנשים וחיות אחרות, עצבות, ערכים  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-24/4/2013 23:29
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)