לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2019

ממש עיצבן אותי


 

תארו לעצמיכם שחבר/חברה מבקשים מכם להשאיל משהו שלכם
ו-וואלה אין לכם בעיה להשאיל להם
הם חברים שלכם שנים ואתם סומכים עליהם
ועוברים ככה כמה חודשים טובים (יותר משנה אם לדייק) ופתאום אתם נזכרים שהם לא החזירו לכם את מה שהשאילו
ואתם באים ומבקשים את המושאל בחזרה
ואז אתם מגלים שהם נתנו את זה לאחד הילדים שלהם
ככה סתם, כי זה מה שהם רצו לעשות
עכשיו לא מדובר בסתם משהו זול אלא במשהו שעלותו סביב ה1000 ש"ח
והם פשוט נתנו את זה לאחד מהילדים שלהם
שגם מההיכרות עם הילד אתם יודעים שהוא לא בדיוק הילד הכי אחראי בעולם
אתם מגלים את זה ושותקים (אתם בשוק מזה שהם עשו דבר כזה מאחורי הגב שלהם)
אבל עולה בכם הכעס על זה ששיקרו לכם
כי אם הייתם יודעים מראש המושאל היה מגיע לאותו ילד
לא הייתם משאילים להם את הדבר הזה בחיים
והכי גרוע שהם באים ואומרים לכם שהמושאל בכלל לא בבית אלא בלוקר של הילד בביה"ס
ולכו תדעו אם זה באמת שם ובמצב תקין כי אין לכם מושג וגם לא להם
והם בכלל לא מבינים למה זה מפריע לכם שהם נתנו את המושאל לילד שלהם
כאילו שזה הדבר הכי לגיטימי בעולם לעשות
לתת משהו שהשאלת שהוא לא שלך בכלל לילד שלך (ועוד מבלי לשאול את זה שהמושאל שלו אם זה בסדר מבחינתו בכלל)
ובלי שום קשר, כשהעליתי את העניין הזה זה היה נראה כאילו מעולם לא התכוונו להחזיר לי את זה
בשביל מה את צריכה את זה שאלו?
וכאשר הסברתי אמרו לי, זה נשמע מסובך (לא זה לא!)
וגם אם סתם אני רוצה את זה בחזרה, זכותי, זה הרכוש שלי לא שלהם
סיריאסלי, אין לכם טיפה כבוד לרכוש של בן אדם אחר?
לזה שהשאלתם מבן אדם משהו ואתם צריכים להחזיר לו את זה?

זו חוצפה ממדרגה ראשונה
ממש עיצבן אותי הדבר הזה, והאמת גם פגע בי
לא אמרתי כלום, כי האמת לא ידעתי מה להגיד
עוד לא קיבלתי את מה שהשאלתי בחזרה
(אני לא יודעת אם הוא באמת יחזור אלי ואם כן אם זה יהיה במצב תקין)
אבל ממש ממש עיצבן אותי העניין הזה
זה מרגיש לי כמו בגידה באמון שלי
וזילזול בי כבן אדם

לתת משהו שהשאלת ממישהו לבן אדם אחר
לא משנה אם זה החבר הכי טוב שלך, אשתך/בעלך, הילד שלך
זה לא שלך לתת את זה למי שאתה רוצה!
זה לא שלך להעביר את זה הלאה!
אם השאלת ממישהו משהו מה שהשאלת צריך להישאר אצלך בלבד!

מה זה בא לי להיכנס בהם על ההתנהגות הזאת
אבל קודם כל אני רוצה אצלי את מה ששלי
ואז, אז אני צריכה גם לחשוב מה להגיד להם
כי ההתנהגות הזאת ממש ממש לא מקובלת עלי
רעיונות?



וגם כאן


נכתב על ידי , 28/4/2019 05:50   בקטגוריות חברים, מעצבן!  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Dryad ב-30/4/2019 19:44
 



ערב חג שני


 

נחגג במתכונת מצומצמת
עם ההורים שלי, אחותי גיסי והאחיין הקטן, וכמובן דודה אמ"ג האנורקטית וסבתא שלי
עשינו על האש
האמת שמאז שאחי קנה מנגל טוב (ברזל יצוק וזה) הרבה יותר קל להורים שלי לעשות על האש
למרות הבלאגן וההכנות של לפני
זה מנגל שיש בו מקום להכל ותוך נגלה אחת או שתיים יש ארוחה מוכנה

אבא שלי כרגיל התלונן על זה שכולם תמיד מצפים שיהיו אנטריקוטים
וממתי זה נעשה כל כך must שזה נמצא בכל פעם שאנחנו עושים על האש
כשהייתי ילדה היו בעיקר עופות על האש מי חלם בכלל על אנטריקוט

אני דאגתי שיהיו שיפודי ירקות על האש
כי זה טעים וזה בדיוק סוגר את הפינה של ירקות על האש

היה נחמד באופן כללי
התפנקתי קצת עם האחיין הקטן
איזה הבדל זה להחזיק ילד בן חודש (הבן של אחותי) לבין ילד בן חצי שנה (הבן של אחי)
הוא ילד ממש טוב הקטנצ'יק הזה, למרות שהוא לא ממש נותן להורים שלו לישון

גם יש הבדל מהותי בין ההתנהגות של אחותי כאמא לבין ההתנהגות של גיסתי
גיסתי למשל רק מניקה, היה לה סופר חשוב להניק (למרות שעכשיו הילד התחיל עם טעימות), והיא עשתה הכל כדי שזה יהיה
אחותי התחילה עם שילוב של הנקה ותמ"ל והיא הולכת יותר לכיוון התמ"ל
לא ממש חקרתי אצלה את הנסיבות אבל הבנתי שקשה לה עם ההנקה
וחוץ מיועצת הנקה שהייתה שניה אחרי שהיא ילדה עם כאבים של ניתוח היא לא הלכה לעוד אחת
למרות שאמרתי לאמא שלי שתקבע לה תור ליועצת הנקה, אבל היא כמובן שאלה את אחותי שאוטומטית שללה את זה.
אמא שלי טוענת שלהניק דורש תעצומות נפש והקרבה ושאחותי לא בנויה לזה
(ומה עשו נשים במשך מאות ועשרות שנים כשלא היה תמ"ל?)
גם גיסי לא בדיוק מעודד את העניין של הנקה
אולי נוח לו עם זה שגם הוא יכול לתת בקבוק לילד
לא ממש הבנתי את הקטע

בערב חג הזה אחרי שכמעט כולם הלכו הסברתי לאמ"ג איך עושים קניות באינטרנט (איביי וכדומה) ישבתי איתה לפחות שעה
אמרתי לאמא שלי שאני לא מבינה איך היא ציפתה שאני אעשה את זה בערב חג הראשון כשהיינו עם כולם. זה היה בלתי אפשרי ללכת להתנתק מכולם כדי לשבת להסביר לה את זה.
 ואמא שלי הסכימה איתי בקשר לזה

אה כן היה איזה קטע מצחיק שסבתא שלי שאלה אותי משהו על הממיר והערוצים שיש לה בבית
בעבר עבדתי באחת מהחברות שנותנות שירותי טלוויזיה ומאז סבתא שלי כל הזמן שואלת אותי שאלות בנושא
אז אמרתי לה שאני לא עובדת שם כבר יותר מ15 שנה (טוב קצת הגזמתי), ושאין לי מושג מה קורה שם, אני לא מכירה את הציודים שלהם יותר ואין לי מושג איך הדברים שם עובדים היום.

מה היה חוץ מזה
האמת שקרה לי משהו לפני החג
ניקיתי את הבית (תופעה שקורה בכל בית לפני פסח) ופתאום הרצפה הרגישה לי חלקה מדיי ותוך שניות מצאתי את עצמי על הרצפה. למזלי נפלתי על הישבן, ויש לי אחד מרופד למדיי. כך שהגב לא נפגע, אבל שרירים תפוסים היו (האמת יש עוד כמה בסטטוס הזה עד עכשיו).
חיכיתי כמה שניות לראות שלא ממש כואב לי.
אחר כך אמרתי לעצמי איזה מזל שנפלתי בצורה כזאת, כי בצורה אחרת הייתי עלולה לדפוק את הראש בשייש של המטבח (ואף אחד לא היה רואה או שומע כי ההורים שלי שאני גרה לידם לא היו בבית בכלל)
ואחרי שהבנתי שלא שברתי שומדבר פשוט קמתי והמשכתי לנקות.
הכאבים מהנפילה הגיעו כמה שעות אחר כך big time וחברי הקרוב ביותר ל3 הימים שאחרי היה נורופן.

חוץ מזה כשניקיתי את המיקרוגל שלי גיליתי פיצוצי צבע בפנים
שאלתי כמה אנשים מביני עניין ואמרו לי, תראי זה לא דחוף, אבל כדאי שתחליפי מיקרו.
אבא שלי התנדב לקנות לי אחד, אפילו לא ביקשתי ממנו, הוא הציע, אמא שלי טוענת שהוא מרגיש שזה לא הוגן שהוא עזר כלכלית גם לאחי וגם לאחותי בחצי שנה האחרונה ולי לא (אבא שלי דוגל בשיוויון בין הילדים). והאמת שהתכוונתי לקנות את המיקרו לעצמי בכלל לא חשבתי לבקש מההורים שלי את זה.
המיקרו הישן שיצא לגימלאות הוא מיקרו שהיה בן כ15 שנה
והחדש הוא עם גריל, רק שלא ממש הבנתי לאיזה שימוש החלק של הגריל ישמש אותי.

חוץ מזה לא עשיתי שומדבר מעניין בזמן של חול המועד
כל מי שאני מכירה בגילי או יותר נשוי עם ילדים והעביר את הזמן עם המשפחה
גם אם מזמינים אותי אני תמיד מרגישה כמו גייס חמישי ולא נעים/נוח לי
חוץ מזה שרוב הזמן עדיין כאב לי הגב...
היו לי כל מיני מחוייבויות ללימודים שהיה לי זמן לעשות
זה סימסטר עמוס ובכל פעם שאני מגישה עבודה אחת, אפילו אין לי זמן לנשום לפני שאני צריכה להתחיל ללמוד בשביל להגיש את העבודה הבאה.

החודש הקרוב הוא תקופת החגים
כי איך שנגמר פסח שבוע אחרי יום השואה
ואח"כ יום הזיכרון ויום העצמאות
היה לנו מזל שהיה לנו מזג אוויר יחסית נעים ולא שרבי האביב הרגילים (שהגיעו אמנם באיחור)
המזג אוויר פה חם ביום וקר עד קר מאוד בערב-לילה
מבחינתי אפשר לוותר על הקיץ

מקווה שחג הפסח עבר עליכם בנעימים :)

 

 

וגם כאן

 

נכתב על ידי , 27/4/2019 04:21   בקטגוריות המשפחה שלי, דודה אמ"ג, חגים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-27/4/2019 17:00
 



ערב חג


 

אז איפה אתם בחג?
זה המשפט השגור של השבוע האחרון

אנחנו  היינו אצל דודה שלי, אחות של אבא שלי שהזמינה אותנו
זה הצד המשפחתי שאנחנו רואים פעם ב...
כך שהשינוי היה מרענן ואף נחמד
וכמובן שאמא שלי אמרה שהיא מוכנה לבוא רק אם סבתא שלי ואמ"ג והאנורקטית יהיו מוזמנות גם
כי אז לא יהיה להן איפה להיות

אמא שלי הייתה מאוד היסטרית בעניין הנסיעה לשם (סה"כ שעה נסיעה אם אין פקקים)
הארוחה נקבעה לשעה 19:00 ואמא שלי רצתה לצאת בהתחלה ב15:00, לאחר מכן זה השתנה ל15:30, אח"כ ל15:45 ל16:00 ובסוף יצאנו ב16:15.
כמובן שתוך שעה הגענו, אבל כדי לא ליפול על המארחים שעתיים לפני הזמן עצרנו בתחנת דלק בסביבה וקנינו לנו משהו לשתות.

אם חשבתם שהארוחה תתחיל באמת ב19:00 אז לא, ממש לא
בין המוזמנים היו גם המחותנים של דודה שלי (אמא של חתנה + הסבא והסבתא)
הם הגיעו מאיזור המרכז (פ"ת) ודפקו איחור של שעה
זה אגב היה קטע מוזר, כי החתן שלהם נשוי לבת הדודה הצעירה (יש 4 בנות דודות בצד הזה של המשפחה), והיא ובעלה בכלל לא היו בערב חג הזה.
לא סתם רצו להתחיל את הארוחה ב19:00, כשיש ילדים קטנים זה רצוי
האחיין שלי בן חצי שנה, בן של בת דודה בן שנה ו4 חודשים (שאין לי מושג ירוק איך הוא הצליח להחזיק את עצמו ער כל כך הרבה זמן) ועוד ילדים של בנות דודות בין גילאי 9 ל13 וכמובן האנורקטית

היה אוכל טעים והיה נחמד לשבת לדבר עם כולם
אווירה טובה, אוכל טוב ואנשים שכייף להיות בחברתם זה תמיד מתכון לערב טוב

2 דברים שהפריעו לי
אחד משהו שדיי הייתי בטוחה שיקרה
אחת הבנות דודות שלי משווקת את ג'וס פלאס
בטענה שהכדורים/קפסולות והשייקים שהיא והילדים שלה לוקחים שינו לה את החיים
היא שכחה להגיד שעל הדרך היא גם התגרשה ובלי שום קשר עשתה שינוי תזונתי מקצה לקצה. ממשפחה שאוכלים רק ג'אנק (פיצות, מקדונלדס וכדומה) לאחת כזאת שמשקיעה בארוחות בריאות, עם ירקות וחלבונים וכל מה שצריך. וגם לפני שנה היא הפכה לטבעונית.
היא עושה פרסום דיי אינטנסיבי לזה בפייסבוק (מאחת שלא  העיזה להעלות תמונות שלה או של הילדים בפייס, עכשיו יש לפחות כמה פעמים בשבוע כאלה)
ומנסה לדחוף לכל אחד ואחת את הג'וס פלאס הזה
עם טענות כמה זה שינה לה את החיים, מזה שנעלמו לה המגרנות שהיו לה מגיל צעיר, לבעיות חניכיים שהיו לה ונעלמו וגם שהתאזנה לה בלוטת התריס וגם כל מיני בעיות שהיו לילדים שלה ונעלמו ועוד ועוד.
היא לא מקשרת את זה עם זה שהיא שינתה גם את התזונה שלה מקצה לקצה
באופן כללי באמת לא אכפת לי מי אוכל מה, שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אני שונאת הטפות ובמיוחד הצדקות לכך שתרופות, או איך שהם אוהבים לקרוא לזה תוספי תזונה, זה מה שעוזר ו/או הציל להם את החיים.

עכשיו היא ועוד בת דודה (אחותה שהיא בכלל טבעונאית אבל היא לא מהמטיפים) לומדות רפואת הרמב"ם
והמרצה שלהן שם הוא טבעוני ומטיף לטבעונות
היא סיפרה לנו איך זה שהוא הסביר להן על כל מיני סוגי תזונה ואז אמר אבל אני עושה טבעונות ותראו כמה טוב זה עשה לי
או למשל הוא אמר שהרמב"ם אמר שצריך לאכול עוף/בשר/דגים רק פעם בשבוע
ושאין מצווה ביהדות שמחייבת לאכול בשר/עוף/דגים בכלל למרות שהרבה דתיים יגידו לכם אחרת - אבל זה לא נכון כי הוא אמר
ושהרמב"ם בעצמו אמר כבר לפני 400 שנה שזה לא בריא לאכול בשר מבקר (פרות) ועדיף לאכול בשר כבשים ועיזים
ושהחברות שמגדלות בעלי חיים בישראל מכניסים להם תוספי תזונה למזון (בפעם האחרונה שבדקתי את הנושא משרד הבריאות אוסר על הוספת תוספי תזונה למזון של בעלי חיים)
שאין דבר כזה תזונה ספציפית שמתאימה לחולי סכרת
שהבדיקות של הday2 נועד רק כדי שאנשים יידעו מה מעלה להם את הסוכר בדם ולכן לרוב האנשים שאין להם סכרת אין שום סיבה לעשות את הבדיקות האלה
ועוד ועוד שלל תופינים שמוכרים למי שמכיר את מטיפי הטבעונות

אפילו היה בינה לבין אמא שלי ויכוח
אמא שלי ירדה במשקל באמצעות השיטה של חלי ממן
זה לא שהיא הייתה ממש צריכה לרדת במשקל פשוט היה לה כולסטרול והתרופות של הכולסטרול עשו לה רע, והפתרון מבחינתה היה לרדת 10 קילו כדי שהכולטסטרול הזה יירד והרופאה שלה תרד ממנה.
בכל מקרה אז אותה בת דודה אומרת שהיא מכירה המון אנשים שירדו עם השיטה של חלי ממן ועלו במשקל חזרה ברגע שהם חזרו לאכול רגיל. נו, ברור שזה יקרה, השיטה של חלי ממן זה סוג של אורח חיים, ברגע שסוטים מזה עולים בחזרה במשקל, כמו בכל דיאטה.
בדיוק כמו שאני בטוחה שאם פתאום אותה בת דודה תחזור לאכול כפי שהיא אכלה לפני השינוי התזונתי שהיא עשתה, כל התופעות שהיא אמרה שעברו לה יחזרו.
אבל היא משייכת את היעלמותן לג'וס פלאס ולא לזה שהיא שינתה תזונה.

אבל הדבר שבאמת עיצבן אותי זו כרגיל אמ"ג
איך שהיא נכנסה לבית של דודה שלי היא אמרה לי שהיא הביאה את המחשב הנייד שלה כדי שאני אסביר לה איך לעשות קניות באיביי ועלי אקספרס
עכשיו אין לי בעיה בכלל להסביר לה את זה, היא פשוט לא מצאה זמן לבוא
והערב חג ממש לא היה זמן מתאים בשביל זה
אמרתי גם לאמא שלי על זה ושזה מרגיש לי לא מתאים והיא הסכימה איתי על זה
אמ"ג נידנדה לי על זה במשך כמה פעמים במהלך הערב,
ובשלב מסויים שהיא נידנדה לי פשוט אמרתי לה שזה לא מתאים
היא אמרה שהיא תסתדר לבד, סבבה אין לי בעיה עם זה
אני יושבת עם המשפחה שלי, אנחנו מדברים, נהנים מהשיח מהאוכל, ממש אין לי זמן לדברים האלה
וגם זה לא זמן מתאים לזה
אין לי מושג מה היא חשבה לעצמה שהיא באה עם המחשב הנייד שלה לשם
מה שאני אעזוב את הכל בשביל לעזור לזה? בזמן הכי לא מתאים לזה
זו ארוחת חג,  עם אנשים שלא יוצא לי לראות בתדירות כזאת גבוהה (אולי פעם, פעמיים בשנה) למה שאני אתעסק בדברים האלה בכלל?
אבל אמ"ג כרגיל חושבת רק על עצמה
לא אכפת לי שתלמד לבד ותסתדר לבד
זה פשוט ממש עיצבן אותי
אין לאישה הזאת גבולות, בכלל

בדרך חזרה כרגיל אמא שלי הייתה בהיסטריה שנכנס לפקקים
האמת שיצאנו משם מאוחר בגלל שארוחת הערב התחילה שעה מאוחר יותר
ולמעט פקק קטן של 10 דקות בכביש 6 הגענו תוך שעה הבייתה בלי שום בעיה
אמא שלי שהייתה בטוחה שהכל יסתיים גג עד 22:00 ובסוף הגענו הבייתה רק ב1 בלילה

סה"כ היה ממש נחמד
ופייר, אני מעדיפה את הצד הזה של המשפחה בכל יום מאשר לפגוש את אמ"ג כל כך הרבה

בא לי להקיא מההתנהגות של האישה הזאת

 

מקווה שהיה לכם ערב חג כייפי ומהנה

חג שמח :)

 

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 20/4/2019 14:27   בקטגוריות דודה אמ"ג, דברים קטנים ומעצבנים, המשפחה שלי, חגים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)