מייל שקיבלתי בעבודה שלי...

מנהלים יקרים,

בשבועות האחרונים- קלטנו עובדים נוספים לחברה וכרגע המתחם מאכלס כ- 1500 עובדים.

לאחרונה נתקלנו במקרים רבים אשר גורמים לסביבת עבודה שאינה אסטטית ואינה מכובדת..

כמנהלים בחברה- חשוב שכל אחד מאיתנו יקח אחריות אישית כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו

לשמירה על אוירה נעימה ונקיה.

מצ"ב קובץ כללי התנהגות בסיסיים אותם חשוב מאוד להטמיע בארגון

וליישם אל מול כלל העובדים.

אנא חידוד המסר וחשיבותו בקרב העובדים

ביום חמישי הייתי ביום חופש שבו הלכתי לרופא שלי להוציא אישור רפואי שאני בן אדם בריא (לפחות רוב הזמן) בשביל החדר כושר. הרופא שלי לא היה, במקומו היה רופא מחליף שאמרו שהוא הטוב מהרופאים שיש בקופ"ח הזו (הוא כבר פנסיונר והוא בא להחליף רופאים שלא הגיעו). בכל אופן, נכנסתי לרופא, אמרתי לו שאני צריכה אישור לחדר כושר. הוא שאל אותי קודם כל אם זה אחרי לידה (לידה? אני? טוב מה לעשות הקופ"ח שאני הולכת אליה נמצאת בלוד, ואני לא מחליפה אותה כי הרופא הרגיל שלי ממש טוב ונחמד), אח"כ שאל כמה זמן אני סובלת מהשמנת יתר (כן ככה קוראים לזה, כל מי שלא במשקל שלו ולא נראה רזה סובל מהשמנת יתר בימינו, ממש מחלה), אמרתי ששנתיים וחצי (בערך). ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה כדורים להרזייה.

בשלב הזה התאפקתי לא לצחוק, כי רגע לפני נכנסה לשם מישהי שבאה בשביל הכדורים האלה והוא לא הסכים לתת לה (כי היא צריכה לרדת אולי 5 קילו, זה עדיין לא מחלה). אז אמרתי שלא, שאין שום מצב שבעולם שאני אקח כדורים להרזייה ומבחינתי אני אלחם בזה בדרך הישנה והיותר בריאה (קרי ספורט ותזונה נכונה).

אז הוא נתן לי את האישור וגם הפנייה לדיאטנית (כי עם כל הכבוד דיאטנית בהולמס עולה המון), בהפנייה הוא כתב "מתנגדת בתוקף לקבל טיפול תרופתי".

עד עכשיו המחשבה על זה משעשעת אותי...

ואם כבר אנחנו עוסקים במשקל, אז אחרי שראיתי את המשקל שלי (וחטפתי הלם טוטאלי כמובן, כי לא חשבתי שזה כל כך הרבה) תהיתי לעצמי איך אני עדיין נכנסת לבגדים שלי, ז"א שהם במידות שפויות שקונים בחנויות כמו קסטרו ורנואר (ולא מתאים לי ודומיו) ואפילו לבגדים של fox. תמוה בעייני משהו. אבל אני לא אתווכח (אני צריכה לשמוח שאני עדיין במידות השפויות לא?).

וכן תסלחו לי, אבל אני קונה לרוב רק מותגים...

היום עשיתי סדר בארון שלי, זרקתי תחתונים ששכבו אצלי בארון עוד מימי התיכון. למה לא זרקתי אותם עד עכשיו? רק השד יודע (אין להם שום ערך סינטימנטלי)

חוץ מזה זרקתי את כל החזיות שהיו לי מהיום הראשון שקניתי חזייה במידה שלי (שזה כמובן יישאר חסוי), למה שמרתי אותן? לא חבל לזרוק חזייה שעלתה 500 ש"ח (אז מה אם אמא ואבא שילמו), אבל הן פשוט תפסו לי מקום בארון, ואני אוהבת יותר את החזיות החדשות שלי (שהן הרבה יותר יפות וצבעוניות מאלה של פעם, וגם לא צריך לקחת משכנתא בשביל לקנות אותן).

ביום רביעי עשו לי פרופיל בחדר כושר, פרופיל זה בעצם תוכנית אימונים לחודש וקצת שמאמן בונה. יש לי מאמן מאוד נחמד.

הוא טוען שרוב הגברים שבאים להולמס הם גייז' (שמועה מעניינת), ושאף אחד מהמדריכים הוא לא גיי (ז"א שכשאני ארזה ואראה נורמלי אם אני ארצה להתחיל עם מישהו זה רק עם אחד מהמדריכים???). אה כן זה קצת הביך אותו...

סתם לידע כללי, הבנתי שאצל בחורה בגילי (גיל 25 גובה 1.65M) משקל רזה זה 52 קילו (אם אני אגיע למשקל הזה אני אראה כמו אנוקרקטית, באמת, בגיל 17 הייתי במשקל הזה וההורים שלי או יותר נכון אמא שלי נורא נלחצה מזה).

ביום חמישי שבאתי לאימון מלא (סוף סוף) הוא כל הזמן הסתכל עלי, עכשיו אני לא יודעת אם הוא הסתכל סתם כדי לראות שאני עוקבת אחרי ההוראות שלו, או בגלל סיבה אחרת, אבל זה היה ממש מוזר שמישהו מסתכל עלי כשהוא בעצם עושה תוך כדי משהו אחר.

נו אז שבוע חדש בפתח

שבוע קצר (כי שבועות בסופ"ש הקרוב)

וגם יש לי יומהולדת

שיהיה לכולנו שבוע מדהים!

בעקבות הזמן איכות שלי בחדר כושר (להלן חד"כ) ומלתחות הנשים שם הגעתי לכמה מסקנות מאוד מעניינות.

שים מתחלקות ל-2 אלה שלובשות חוטיני ואלה שלא.
אלה שלא בדר"כ מבוגרות, או כאלה שממש לא מתאים להן חוטיני או שהן בכלל לא מבינות איך מישהי יכול לסבול את החוט הזה בישבן/עכוז/תחת שלהן (בחרו איזו מילה מתאימה לכם). הן מסתכלות על אלה שכן לובשות חוטיני כאילו משהו אצלהן לא בסדר. המבוגרות ביניהן גם לובשות תחתוני סבתא כאלה גדולים מכותנה כזו.
ואלה שעם החוטיני, טוב מה יש להגיד על זה חוטיני זה חוטיני, זה יפה לא משנה באיזה צורה זה בא העיקר שזה נוח!
לא ראיתי אף אחת עם בוקסרון. לא ברור למה (אולי זה היה סתם טרנד חולף?)

נשם אוהבות להתנגב עם 2 מגבות, אחת לגוף ואחת לשיער, תמיד אבל תמיד ייתנו להן בקבלה 2 מגבות (אחת היתרונות בהולמס, זה שלא צריך להביא לשם יותר מדיי דברים יש שם כמעט הכל).

נשים אוהבות להסתכל על עצמן מתלבשות במראה.
הן משקיעות גם המון זמן מול המראה, כשהן יוצאות מהחד"כ הן תיראנה טיפ-טופ כאילו עכשיו הן הולכות לאיזו מסיבה פראית, הרוב ממש דופקות הופעה (גם כשהן באות וגם כשהן הולכות).

לרוב הנשים הישראליות יש חזה קטן! תאמינו לי זה בדוק. ומה שאתם רואים, זה לא מה שיש באמת מתחת. רוב הנשים הולכות עם חזיות מרופדות ואפילו פוש-אפ. בקיצור מה שאתם רואים זה לא מה שאתם מקבלים ולפעמים אפילו רחוק מזה.
הן מאוד מסתכלות על איך החזה שלהן נראה בתוך החזייה.
ויש את אלה שעשו הגדלת חזה (אבל אותן לא ראיתי בחדר כושר).

אף אחד לא באה לחדר כושר כדי לתפוס שם מישהו.
היות והחד"כ הזה קצת יקר (יחסית לאחרים) אף אחד לא בא לשם סתם כולם באים כדי להתאמן.

וסתם דברים:

רוב האנשים לובשים נעליים של נייקי
בנים כמעט תמיד יבואו עם מכסי ספורט קצרים קצרים ונשים עם ארוכים (כלשהם).
נדיר שתמצאו אישה ליד האיזור של המשקולות והמכשירים שעובדים על שרירי הידיים (ואם אישה תתקרב לשם תמיד יסתכלו עליה במין מבט מוזר של "מה את מחפשת פה? זה האיזור הגברי!").
המדריכות בחדר כושר פלצניות משהו המדריכים נחמדים
עד עכשיו לא הבנתי איך הכניסו בריכה חצי אולימפית לעזריאלי (אבל יש!).
לא כל האנשים שבאים לחד"כ רזים, יש מכל הסוגים והמינים (אבל בהולמס זה רק מגיל 18 ומעלה).

טוב זהו נגמרה לי המוזה...

(11 שעות בעבודה, וזה מה שיש לי לעשות בסוף היום)