בעבודה שלי יש כל מיני טיפוסים מעניינים

יש את הבחורה עם הקעקועים, שיש לה שני קעקועים ענקיים אחד על היד ואחד על הרגל

יש את הבחורה שלובשת רק שמלות, לא ראיתי אותה אף פעם עם מכנסיים (או חצאית) רק שמלות.

יש את הבחורה שבאה עם הכלב שלה, משהו קטן וגזעי מהזן היקר. הכלב חמוד אבל מסכן פה בעבודה כי לאף אחד אין ממש זמן להתייחס אליו. ולפעמים היא אפילו הולכת לפגישות ומשאירה אותו פה לבד-לא לבד. היא סיפרה לי שאם היא משאירה אותו לבד בבית הוא בוכה אז היא מעדיפה להביא אותו לעבודה, בחברת אנשים הוא בסדר (קרי לא בוכה). והיא מסנג'רת את המנקה כדי שיוריד אותו למטה.

יש את הבחורות ההיסטריות, שמרוב לחץ מתחילות לבכות בהיסטריה. תופעה שבהחלט מוזר לצפות בה

יש את הבחור שמתעקש שכל דבר שהוא יעבוד עליו יהיה רק של אפל, ולכן יש לו אייפון, אייפאד ואיימק

יש את הבחורה הצמחונית, שכשהיא אוכלת צהריים היא אוכלת שום חי יחד עם האוכל שלה.

ויש את הבחור הטבעוני שהוא הגבר היחיד שרואים אותו בא עם לפחות 5 קופסאות שיש בהן כל מיני סלטים.

יש את הבחורה הנודניקית, שכל יום מתלוננת כי כל יום יש משהו חדש שהוא לא בסדר בשבילה

ויש את הבחורה שרוצה שכולם ידעו שהיא נמצאת ותמיד שומעים כשהיא בסביבה.

יש את הבחור שהולך לאכול לפני כולם ב-12 בצהריים ולפעמים הוא אפילו מקדים ל11:30

יש את הבחורה שהולכת רק עם נעליים כי יש לה איזה issue עם אצבעות הרגליים שלה (ולכן לעולם לא נראה אותה בסנדלים, אבל יש לה נעליים מגניבות).

יש את הבחור המוכשר, שיש לו את המחשב הכי חדש ומפנק עם מסך ענקי, ובחדר שלו יש מיני מקרר וגם ספה

יש את האנשים שמביאים אוכל מהבית, ויש את אלה שכל יום קונים אוכל בחוץ

יש את אנשי האייפון ויש את אנשי האנדרואיד

ובעיקר יש  המון עבודה לכולם

אין מה לעשות, מסתבר שאנחנו משפחה ביקורתית

כל אחד מאתנו בני המשפחה יכול למצוא זמן מתאים להעביר על ביקורת על מישהו

אני לרוב עושה זאת על גבי הבלוג ולא מול אנשים

אחי לקח את זה צעד אחד קדימה

באחד האמשים, שישבנו לארוחה משפחתית הוא העביר ביקורת על החבר של אחותי

היא בת 22 הוא אוטוטו בן 28, הם יוצאים כבר שנה ומשהו

יוצא להם להיפגש לא מעט עם אחי וחברה שלו כי הם בערך באותו גיל

אחי אוטוטו 28 וחברה שלו 23 (לה ולאחותי יש יומהולדת בדיוק באותו תאריך)

בכל מקרה - ביקורת על החבר של אחותי

האמת שאחי הוא טיפוס מאוד ביקורתי, אבל מאז שהוא התחיל ללמוד (קרימינולוגיה וממשל) הוא אוהב לנתח אנשים

והוא לא אוהב את מה שהוא רואה אצל חבר של אחותי

בן אדם, אוטוטו בן 28, גר אצל ההורים, על חשבון ההורים, נוסע ברכב של ההורים מקבל כסף מההורים לביזבוזים וכו', לא עובד, או עובד לסירוגין בעבודות שהוא לא מחזיק איתן יותר מחודש.

זה ילד שמנת שבאמת לא עושה כלום בבית ובכלל

גם אחותי מודעת לזה, היא אמרה פעם בצחוק שאם יהיו להם ילדים סביר להניח שהוא יקח חופשת לידה ויישאר בבית כי הוא לא אוהב לעבוד

הבחור מגיע ממשפחה מאוד אמידה, הוא נוסע ברכב של ההורים, לובש מותגים יקרים (לרוב לא ישראלים) יש לו פוזה

אבל חוץ מלעשות תואר אקדמי וגם זה בגלל שההורים דיי הכריחו אותו, הוא לא עשה עם עצמו יותר מדיי

זאת אומרת אלא אם כן אתם קוראים לבילויים מסיבות ובילויים ומסיבות בחו"ל על חשבון ההורים ללעשות משהו

בכלל בקושי הוא סיים את התואר, מרח אותו דיי הרבה זמן

אם המכללה (למנהל) מאפשרת, אז למה לא?

אחי לא ממש מתרשם מהבגדים והכסף שהוא לא ממש שלו אלא של ההורים שלו

השופוני הזה לא עושה עליו רושם, יותר מעניין אותו מי הבן אדם באמת

מה הוא עושה בחיים שלו, מה השאיפות שלו, מה הוא רוצה

ופה, פה בעצם קבור הכלב

כי הבן אדם לא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו

הוא לא ממש רוצה לעבוד, והוא גם לא רוצה להמשיך ללמוד

אחי גם לא אהב את זה שהוא לא רואה איך הקשר בינו לבין אחותי תורם לה

התפיסה של אחי שקשר זוגי הוא דבר שתורם לשני הצדדים

לכל צד כמובן יש את הדברים החזקים שלו, אבל כל צד גורם לצד השני להיות טוב יותר

אז לאחותי אין רישיון נהיגה, והנושא לא עלה ביניהם

וגם אחותי לא מתכננת ללמוד, וגם זה לא עלה ביניהם

במערכת יחסים תורמת בן/בת הזוג יעזור ו/או ידחוף שהצד השני יתקדם קדימה (או יתקדם לאנשהו).

והחבר של אחותי לא מתכוון לדבר איתה על הדברים האלה

האמת שאין לי מושג ירוק על מה הם מדברים כי לא שאלתי

אני לא ממש נדחפת להם, וגם לא ממש טרחתי לנתח את מערכת היחסים ביניהם לפני שאחי שפך בפנינו את נקודת המבט שלו

ואחרי שחשבתי על זה, זה הזכיר לי את עצמי בגיל הזה

בגיל 22 יצאתי עם התולעת, וגם הוא היה טיפוס כזה (רק שהוא היה בן 25 כשיצאנו)

אחד שלא עשה שומדבר בחיים שלו, ובכלל לא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו.

והוא היה נוסע ברכב של ההורים (וולוו) וגר בבית של ההורים (בית פרטי בדימונה)

ולובש בגדי מותגים (ישראלים)

רק שהוא היה נראה טוב, גוף של דוגמן, עיניים ירוקות, שיער חום, וחיוך.

אני חושבת שבהחלט אפשר להגיד שהוא היה הבחור הכי יפה שיצאתי איתו

חבר של אחותי לא נראה ככה

הוא בגובה של אחותי (קצת יותר נמוך לטענתה) והוא מאוד מאוד רזה

(אולי בגלל זה אחותי באוססיית ירידה במשקל למרות שהיא ממש לא צריכה)

אני מודה שזה קצת מוזר להסתכל על בן אדם בן 28 שלא עשה כלום בחיים שלו

אחד כזה שלא רוצה לעבוד, נוח לו לגור אצל ההורים, והוא לא ממהר לעזוב את הבית בשביל להתנסות בחיים האמיתיים

אחי גם ציין את תפיסת העולם שלו

שלמשל לא נוסעים למזרח או לדרום אמריקה או לארה"ב עם חברה

כי אם אתה נוסע, אז אתה נוסע בשביל זיונים לא בשביל להיות עם החברה שלך

ואחי בכלל השתגע מזה, כי את הטיול הגדול לחו"ל (דרום אמריקה) הוא עשה עם החברה - וזה היה בסדר לגמרי

ולפני שנה הוא והחברה הנוכחית היו במזרח יחד - ושוב השמיים לא נפלו והם נהנו מאוד יחד

אחרי הכל זה עניין של תפיסה, אפשר לנסוע בשביל זיונים (יש כאלה שעושים את זה) ואפשר לנסוע עם החברה

ובשני המקרים להנות באותה מידה

אבל לא להגיד שאי אפשר לנסוע עם חברה לחו"ל

בגלל שחו"ל זה רק לזיונים ובילויים ודברים מהסוג הזה

מילא אם הוא היה בן 22, אבל הבן אדם בן 28 ועדיין חושב כמו בן 22

זה משגע את אחי

גם זה שלא הייתה לבחור מערכת יחסים רצינית עד אחותי

(אבל פה עוד אפשר לראות לא מעט גברים שהם מהזן הפרפרי)

אני לא ממש נכנסת לזה כי אחותי מאושרת

והיא מספיק חכמה כדי לדעת מה היא רוצה

ובשורה התחתונה היא דיי מנהלת אותו במערכת יחסים ביניהם (שוב מזכיר לי את עצמי בגיל הזה)

ואני מניחה שאם היא תתפקח ותבין שהיא רוצה משהו אחר, היא תקום ותלך

בינתיים נוח לה עם המצב הזה

את אחי זה מדאיג שלמתנת יום הולדת הוא קנה לה טבעת יהלומים (ע"ח ההורים שלו כמובן)

גם את ההורים שלי קצת

בכל זאת לא בכל יום קונים למישהי טבעת יהלומים

אני לא זוכרת בכל ימי חיי גשם שירד במאי, לא שכל באמצעו של החודש הזה

שבדרך כלל מתהדר בהיותו חודש השרבים ומזג האוויר המזעזע

פרומו ליולי אוגוסט

לא שאני מתלוננת אני מעדיפה את מזג האוויר הנוכחי על פני החום שבדרך כלל יש בחודש הזה

מבחינתי המזג אוויר הזה בהחלט יכול להחליף את הקיץ הנוראי שיש בארץ שלנו

לא סובלת את החום

אני חייבת להודות ביני לבין עצמי (ועל גבי הבלוג) שהשילוב של עבודה חדשה עם לימודים לא היה כל כך מוצלח

למזלי על ההתחלה השכלתי לדחות קורס אחד (לקחתי שניים בסימסטר)

אבל עם העומס שהיה לי בחודש הראשון של העבודה וגם קצת אחר כך

הגעתי למצב שפיספסתי חומר, ועם כל הכבוד חומר של אוניברסיטה זה לא כמו חומר של תיכון

אי אפשר להשלים כל כך מהר את החומר, ככה שיוצא שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי

ופיספסתי כבר 3 עבודות להגשה (מתוך 7 שהיו כבר) והמצב לא נראה טוב

כנראה שאת הקורס הזה אצטרך לקחת שוב, כי אני לא מספיקה להשלים את החומר מספיק מהר

כמו שאמרתי, זה מרגיש כמו לרדוף אחרי הזנב של  עצמי

וזה מבאס, כי אני בינתיים תקועה במקום מהבחינה הזאת

נרשמתי לקורס קיץ, אני מקווה שאז המצב ישתפר

לאחרונה יצא לי לחשוב לא מעט על להוציא רישיון נהיגה על אופנוע

למה אופנוע? ומה לי ולזה בכלל?

ובכן לוקח לי שעה להגיע לעבודה ושעה לחזור.

גם אם הייתי נוסעת ברכב מהבית, איך שהייתי מגיעה לצומת גהה ופונה לכיוון בני ברק - יש פקק

הפקק הקבוע של רחוב ז'בוטינסקי הבלתי נגמר

כמו שאני בפקק כשאני נוסעת באוטובוס כך זה גם ברכב פרטי

מילא אם היו נת"צים (אקא נתיבי תחבורה ציבורית) אז היה יותר קל עם תחבורה ציבורית, אבל אין

אחר הצהריים אני נוסעת באוטובוס אחר, גם לו לוקח בדרך כלל שעה עד שהוא מגיע לתחנה שבה אני יורדת

בימים טובים לוקח לו 45 דקות

נסיעה ברכב לא הייתה חוסכת לי את הפקקים רק נותנת לי נוחות, של לנסוע ברכב משלי עם הדברים שלי וכו'.

אבל אישית, אני לא חושבת שזה שווה את ההוצאה הכספית הגדולה

תשלומי הדלק יעלו לי פי 2 ממה שעולה לי התחבורה הציבורית - וזה לא חוסך לי יותר מדיי בזמן

ועוד לא דיברתי על אחזקה של רכב, שזה לא דבר זול במיוחד

נוחות מבחינתי לא משחקת משחק

ואם כבר נוח לי יותר לנסוע באוטובוס, בדרך חזרה אני תמיד תופסת שנ"צ של איזה חצי שעה לפחות

אי אפשר לעשות את זה ברכב תוך כדי נהיגה

ובאמת שמתי לב שיש לא מעט רוכבי אופנועים בעיר

לא אופנעוים כבדים, כאלה שלא עוברים את ה500 סמ"ק

קטנועים קוראים להם

והם מתניידים להם בקלות בין הרחובות, עוקפים את הפקקים, ומגיעים מהר ליעדם

המחיר של קטנוע זה הרבה פחות מהמחיר של רכב (חדש הכוונה)

צריכת הדלק היא 1 (ליטר) ל-45-50 (ק"מ) - שזה חסכוני

הבעיה היחידה עם רכיבה על אופנוע זה המסוכנות של זה

האמת שזה לא מסוכן לנסוע באופנוע, הנהגים מסביב זה מה שמסוכן

כי יש לא מעט נהגי מכוניות על הכביש שאני תוהה מי לכל הרוחות נתן להם רישיון

וכאלה שמתנהגים כאילו הכביש שלהם או של אבא שלהם ונוהגים איך שבא להם ומסכנים את כל הנהגים שיש סביבם

תרבות הנהיגה בישראל היא פשוט נוראית, אני חושבת שיש על הכביש לא מעט נהגים גרועים ומסוכנים.

כמות התאונות רכב שיש ביום היא ענקית!

נכון לא שומעים על זה בחדשות, אבל מספיק לפתוח את ה-wase כדי להתעדכן בפקקים, ולראות כמה מהם נוצרו עקב תאונה בין רכבים

(עם ישראל אוהב לעצור כדי לראות מה קורה וכך נוצר פקק מיותר)

ככה שהחלק המסוכן בלנסוע באופנוע זה בעצם הנהגים האחרים

שהיו פוגעים בכל כלי רכב, אופנוע או רכב פרטי

רק שבאופנוע אין שלדה שתגן עלייך

אני רק חושבת על זה שבסימסטר סתיו אני רוצה גם לנסוע לאוניברסיטה בשביל הלימודים

וכמה זמן זה יחסוך לי לנסוע באופנוע במקום בתחבורה הציבורית

מה גם שזה יקצר לי לפחות שעה ביום מהנסיעות לעבודה ובחזרה

אני מודה שזה יותר נוח לנסוע באופנוע בעיר ולא לנסוע בכבישים הבינעירוניים המובילים לעיר, שם נהגים נוסעים בצורה קצת יותר מטורפת

אבל ממש אין לי כוונות לחזור לגור בעיר בעתיד הקרוב (או בכלל לצורך העניין, כי אני לא אוהבת את אורח החיים בעיר)

אבל זו בהחלט נקודה למחשבה

בעיקר בגלל החסכון בזמן

ובנוסף זה יתן לי את החופש להיות עצמאית יותר בנסיעות שאני עושה גם בלי שום קשר לעבודה או ללימודים

לא להיות תלויה באנשים אחרים וכו'.