|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
קצת הייתי חולה
הכל התחיל בגלל החום הזה ששורר בחוץ כאב ראש קל כזה, בכ"ז שינויי המז"א משפיעים משהו עלי מסתבר ואז ביום שני פשוט הרגשתי שמתפוצץ לי המוח מתישהו בטוח שכחתי לשתות ובערב התחלתי להקיא התקשרתי לאמא והיא באה בתגבורת של אחי ולקחו אותי למיון בהתחלה היינו באיכילוב, אבל לא ממש התייחסו אלינו שם אז עברנו לאסף הרופא שם אישפזו אותי לכמה שעות קיבלתי אינפוזיה, (עדיין יש לי כחול ביד) ומשככי כאבים 7 שעות אישפוז והבייתה בעצם לבית של ההורים ישנתי כמעט כל היום (שלישי) וגם כל היום שאחריו (רביעי) והיום סוף סוף מרגישה כמו משהו שדומה לי (נו טוב היום לא ישנתי 18 שעות מתוך 24) התיאבון שלי עדיין לא חזר לי (אבל אני דיי בסדר עם זה) אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגשתי כל כך רע שונאת להיות חולה, פשוט שונאת!
| |
מה זה משנה באיזו עיר אני גרה?
באחד הראיונות שלי בשבוע שעבר שאלו אותי למה אני גרה בת"א (כי נוח לי לגור פה, כי הכל זמין וקרוב שזה פשוט נוח) ואז באו ואמרו לי שלגור בת"א זה סוג של אמירה לא ממש הבנתי על איזו אמירה מדובר אחרי הכל זה לא איזה קטע אופנתי אני לא באה ואומרת לאף אחד "תראו תראו אני גרה בת"א" אין פה איזו השווצה או משהו כזה נכון שיקר לגור פה (מודה) אבל איזו אמירה יש בלגור בת"א?
| |
ראיון העבודה הכי הזוי בעולם
כעקרון, אני לא הולכת לכתוב פה על הראיונות עבודה למיניהם שאני עושה. אבל זה הנוכחי הוא יוצא מן הכלל, כי הוא היה איך לומר הזוי
בין יתר הטלפונים שבהם אני מקבלת הצעות עבודה ושלא תבינו אותי לא נכון ההצעות לא נופלות מהשמיים כמו גשם והצעות איכותיות בכלל אין כל כך הרבה. רוב ההצעות הן מחברות גדולות יחסית, ומוכרות אבל הפעם קיבלתי טלפון מחברה קטנה פרטית התקשר אלי המנכ"ל של החברה (איתו גם עשיתי את הראיון עבודה) והזמין אותי לראיון. הוא היה קצת ציני בטלפון, זה לא עשה לי הרגשה משהו ובזמן שהיה לי עד הראיון (יומיים) חשבתי אם באמת כדאי לנסוע ולהתאמץ בשביל משהו שנשמע לי איך לומר, לא רציני במיוחד. מה גם שכל האנשים שהציעו לי עבודה זו או אחרת פירטו קצת על המשרה, היו דיבורים כללים על משכורת וכו', והוא אמר תבואי נדבר. אז באתי זה היה בזבוז זמן.
במשך כל הראיון עבודה הוא כל הזמן ענה לטלפונים, SMS-ים ומיילים ובל נשכח את זה שלא היה רגע שבו הוא לא דיבר בציניות ועוקצניות. לדעתי זה אחד הדברים הכי לא מכובדים שיש כשעושים ראיון עבודה.
הוא ביקש ממני בתחילת הראיון להציג את עצמי אבל בעצם לא יצא לי להגיד מילה כל השאלות שלו היו בקשר לתאגיד והמשפט "יש להם שירות לא טוב" או "יש להם חרא של שירות" היה משפט שחזר על עצמו כל מספר דקות. תוך כדי שהוא מדגיש לי שהוא מהשונאים של החברה המתחרה, אבל השירות של התאגיד כל כך נוראי. הוא שאל אותי כמה עובדים פחות או יותר יש בתאגיד ואמרתי לו, ואז הוא אמר לי "איך זה שיש שם כל כך הרבה אנשים? ואף אחד לא עונה לטלפונים" (באמת, תמיד חשבתי שכל חברה גדולה תעסיק 5 אלף איש במתן שירות לקוחות) "מה עושים שם כולם? בשביל מה צריך כל כך הרבה" (באמת בשביל מה) ואח"כ היו לו כל מיני שאלות על התאגיד הוא ניסה להוציא ממני שהם לא טובים/מגעילים וכדומה אבל לא ממש הגבתי לזה
נראה לי אישית שבשלב הזה הייתי צריכה לקום וללכת אבל מתוך נימוס נשארתי
ועכשיו הוא הציג את החברה שלו שזו חברה פרטית קטנה (12 איש סה"כ) שבניגוד לתאגיד נותנת שירות מעולה לבעלי עסקים קטנים (כן הוא מאוד הדגיש את ה"בניגוד לתאגיד"). ואמר לי מה התפקיד פחות או יותר. ואז התחיל עם השאלות המפגרות של המשכורת וכו' ועוד שלל שאלות על התאגיד. ואה, כן הוא אמר על עצמו שהוא בן אדם לא נחמד
כשיצאתי משם פשוט הייתי בהלם בהלם מההתנהגות חסרת הכבוד של הבן אדם המבוגר (נראה לי בסביבות 50) שישב מולי וגם מזה שלא קמתי באמצע והלכתי זה היה כזה ביזבוז של זמן
| |
| כינוי:
בת: 43 |