כי פשוט הייתי עסוקה בבעיה הזו, עם הבנק.
זה מצחיק, אני חושבת שאני צריכה לבקש חופש מעצמי.
כל השנה הזו צברתי מצבור של בעיות שבכלל לא ידעתי על קיומן במשך השנה, ועכשיו כולן פורצות החוצה, ז"א בחודשים האחרונים. כל פעם משהו חדש, כל פעם אני הולכת מסדרת את הבעיה, ואחרי כמה זמן צצה לה אחת חדשה. הן פשוט באות בהפתעה, כל אחת בתורה.
אני יודעת שעל טעויות שאני עושה אני משלמת הרבה, אבל זה, זה כבר הרבה מעבר למה שציפיתי לו.
ובכל זאת, ביום ראשון אני אסע להורים שלי ואשן אצלם, וביום שני אלך לסדר את הבלאגן שיש לי עם הבנק
החיפוש אחרי שותפים חדשים החל!
אחרי בירורים קלים בחודש האחרון עם השותפים שלי הם הודיעו לי שמבחינתם הם יכולים לצאת מפה כמה שיותר מוקדם. אני גם ככה מחפשת שותפים (וזה ממש לא משנה לי מתי הם יכנסו).
אם לשותפים שלי היה בוער לצאת מפה הם היו צריכים לחפש שותפים שימלאו את מקומם. הגענו להבנה שאם אני אמצא מה טוב ואם לא, הם עדיין משלמים שכ"ד ע"פ החוזה עד לחודש אוקטובר.
שותף אחד אמר לי שכבר משבוע הבא הוא בקושי יהיה פה. והוא מפנה את הדברים שלו בשבוע שאח"כ. בחדר שלו לא יישאר הרבה, מלבד ארון בגדים ושולחן מחשב. והוא יש לו פה הרבה דברים בדירה, הטלוויזיה, המיקרוגל, צ'יפסר (שאף פעם לא השתמשתי בזה), טוסטר, ושולחן אחד.
אם לומר את האמת לא מפריע לי שלא תהיה טלוויזיה בבית, יותר מפריע לי שלא יהיה מיקרוגל בבית. אז דיברתי עם אמא שלי בנידון, שהרי היום מיקרו עולה בסביבות 300 ש"ח (וגם יש כל מיני מבצעים) אבל בסוף כפי הנראה אני אקבל מיקרו' במתנה!
וזה מכיוון שדודה שלי, שהתחתנה לא מזמן, היא ובעלה יגורו יחד והם לא צריכים 2 מיקרוגלים, אז היא הציעה לאמא שלי שהיא תיתן לי מיקרו' אחד במתנה ((:
איזה מזל שיש לי משפחה כזו...
אמא שלי סיפרה לי את זה אתמול בערב אחרי שחזרתי מהמשמרת שלי, זה ממש עשה לי את היום.
השותף השני, להלן השותף המבולגן, גם כן מתכוון לצאת מפה בקרוב, השבוע הזה הוא עוד פה לומד לאיזה מבחן שיש לו. הוא הכי מעצבן אותי וזה בגלל שהוא הטיפוס הכי לא מתחשב שיש, חושב רק על עצמו רוב הזמן. כל השבוע הזה אני לא ממש נמצאת בבית, רוב הזמן בעבודה, והוא קם בבוקר וישר מפעיל את המזגן, אז נכון שחם, אבל אני כבר מפחדת מהחשבון חשמל הבא שנקבל...
לא מספיק יש לי הוצאות כספיות מפה עד הודעה חדשה, והבעיות הכלכליות פשוט לא עוזבות אותי, אז גם חשבון חשמל בשמיים? וזה לא שאני נמצאת פה כדי להינות מהמזגן שהוא מפעיל, אני בכלל לא פה...
השותף המבולגן, דבר אחד טוב יש פה בזכותו, וזו המכונת כביסה. אני לא יכולה לתאר את חיי ללא מכונת כביסה, אפילו שיש לי מתחת לבית מכבסה. חישוב מהיר שלי והגעתי למסקנה שעם כביסה פעם בשבוע, 4 פעמים בחודש במשך שנה ואני יכולה לקנות לעצמי מכונה חדשה, בגלל זה לא שווה לכבס במכבסה.
אז עכשיו אני מחפשת מכונת כביסה יד שניה.
ת'אמת שאני לא יודעת מתי הוא יפנה את המכונה, הוא מהטיפוסים שלא ממש בוער להם.
אמא שלי אמרה לי שלא שווה לקנות מכונה חדשה, כי היא לא תשמש אותי בלבד, ולמכונה יש בלאי, במיוחד היום כאשר כבר לא מייצרים מכונות ל20 שנה. אמרתי לה שתבדוק בקשר למכונות יד שניה, אבל היא אמרה דבר נכון, איך אני אביא את המכונה מהמרכז לב"ש הרחוקה. יש פה טיעון נכון. לכן שלחתי כמה חברים שלי לברר עבורי על מכונות יד שניה.
במרכז זה הכי קל למצוא דברים כאלה, מילה אחת לסבא שלי ותוך כמה ימים הוא מוצא אחת. סבא שלי הוא איש בעל קשרים, בכל פתח תקווה מכירים אותו.
זה מה שנקרא לו מוצא אחרון.
ולענייננו, חיפוש שותפים, פירסמתי בינתיים מודעות רק באינטרנט. עוד לא יצא לי להגיע לאוניברסיטה ולתלות שם מודעות. כנראה שאני אעשה את זה ביום ראשון (אני מקווה). גם למכינה אני אצטרך ללכת ולפרסם שם מודעות.
זו דירה פצצה למי שלומד במכינה כי זה רק 10 דקות הליכה (וגם זה אם הולכים ממש לאט). לאוניברסיטה זה 15 דקות הליכה.
בכל מקרה צריך למצוא שותפים.
כשאני חיפשתי דירה בשנה שעברה, חשבתי שדברים יהיו אחרת. היום כמעט ואין דירות שמרוהטות קומפלט, לפחות לא בחדרים. אבל חשוב מאוד שיהיה סלון ומטבח מאובזר. פה בעלת הדירה לא ממש חשבה נכון, נסו לחיות שבוע בלי מיקרו' ותיווכחו כמה קשה לחיות בלעדיו (אחרי שהתרגלנו לזה כמובן). חשבתי שיהיה לי קשר עם השותפים. היום אני יודעת שהפרדה זה הדבר הכי חשוב שניתן לעשות כשגרים עם שותפים, וזה בגלל שלכל אחד מאתנו יש את החיים שלו, הצריכים שלו והרצונות שלו. ואנחנו לא יכולים להיות מתואמים, בטח ובטח שאין לי כוונות להיות תלויה בחסדי השותפים.
לכן כבר כמעט מההתחלה, כל אחד עושה קניות לעצמו ובמשך השנה נאספו עוד דברים שכל אחד מאתנו קונה לבד. כמו למשל מרכך ואבקת כביסה, שמן לטיגון (פשוט נמאס לי שאני היחידה שקונה, זה לא ממש יקר) ועוד כמה דברים קטנים שגיליתי שרק אני קונה אותם והם משתמשים. יש לי בחדר בארון מזווה שלם.
למדתי לעשות את הדברים האלה כי זה היה לפעמים מעצבן שקניתי מוזר כלשהו, שמתי בארון משותף ואחרי שנסעתי לסופ"ש הוא נגמר ואף אחד מהם לא טרח לקנות אחר במקומו. ככה יצא שאין לנו שום דבר שאנחנו קונים יחד.
הדברים היחידיים שאנחנו מתחלקים עליהם הם התשלומים - חשמל, מים, ארנונה וועד בית. טלפון להם יש קו שהם מתחלקים בו, ולי יש קו טלפון משלי. אני בכלל לא משתמשת בקו שלהם.
אני צריכה לחשוב על איך לפרסם את המודעה של הדירה (זו שאני אתלה באוניברסיטה), אני ממש לא זוכרת מה כותבים שם. אחרי הכל זה צריך להיות קצר קולע ואטרקטיבי.
הדבר שהכי חשוב לי בעצם זה שהשותפים לא יהיו מעשנים (ויסלחו לי מי מכם שמעשן) אני פשוט לא סובלת את זה, ואני לא אהיה מסוגלת לגור עם מישהו בבית כשהוא מעשן. זה ממש סיוט. גם אם אני לא בבית, העשן הזה נדבק לכל מקום וזה מסריח לאללה.
חוץ מזה אני מחפשת אנשים שיהיו בני אדם, פעם ראשונה שאני מחפשת שותפים, לעצמי...
מקווה שהכל יילך כמו שצריך
אתמול אח שלי התגייס לצנחנים
זה מצחיק כי המושב של ההורים שלי דווקא נמצא 20 דקות מהבקו"ם אבל אחי היה צריך לנסוע עד לללשכת גיוס בירושלים ומשם לתל השומר. את אחי ליוו דווקא דיי הרבה אנשים, ההורים שלי ואחותי, סבא שלי (שהוא הסיע אותם כי אמא שלי פוחדת על הרכב שלנו שישבוק חיים בעליות של ירושלים) ו2 חברים של אחי מהג'ו-גיטצ'ו.
בכלל בשבוע האחרון הייתה הילולה כזו סביב הגיוס של אחי, אני לא ממש הייתי שם. אני יודעת שחברים שלו עשו לו מסיבת גיוס, הם קנו המון אוכל ושתייה. גם בג'ו-גי'טצו עשו לו מסיבת גיוס. למעשה היה אמור להיות לו מבחן לחגורה כחולה, בגלל שהייתה לו פציעה לפני חודש ומשהו הוא לא עשה אותו בסוף המאמן שלו הציע לו לעשות מבחן טיפה קל יותר אבל אחי אמר לו שהוא לא מוכן לקבל הקלות, הוא רוצה לעשות את המבחן כמו שכולם עושים, שלא יגידו שהוא קיבל את החגורה הכחולה בחסד.
והוא צודק, שם בחוג שלו, אנשים מתאמצים מעל ומעבר כדי לזכות בהישגים שלהם, ויש להם הישגים מכובדים. אז נכון שהמאמן שלהם דורש מהם הרבה, אבל זה מה שהופך אותם להיות מי שהם, הם מיוחדים, אף פעם לא ראיתי קבוצה כזו מאוחדת של אנשים מחוג. הם יוצאים ומבלים יחד, הם חברים טובים בתוך עצמם ויבואו בשביל החברים שלהם ויעשו בשבילם כל מה שהם יוכלו.
הגיוס אתמול היה גיוס של צנחנים, גיוס התנדבותי למעשה, כדי להגיע לשם נעשו המון גיבושים. האמת שאחי רצה הכי ללכת לשייטת, אבל בסופו של דבר הוא הגיע לצנחנים, לדעתי יש לו מקום להתקדם שם לאן שהוא רוצה, כל עוד הוא יירצה בכך כמובן.
וזה נראה כמו המשך משפחתי כזה להתגייס לצנחנים, גם אבא שלי היה בצנחנים, בסיירת חרוב (שאז עוד היה לה שם, ונכתבו עליה שיר או שניים).
ובאמת אני מאחלת לאחי את כל ההצלחה שיש בעולם
כבר שינם הוא חולם על לשרת בצבא
והנה החלום שלו מתגשם
עכשיו רק נותר לקוות לטוב.
אצלי בעבודה סיימנו את הקורס, ביום רביעי היה לנו מבחן מסכם על הקורס. ת'אמת זו פעם ראשונה שלא היה מה להתכונן למבחן, כל החומר זה חומר שאנחנו עוסקים בו כל יום בעבודה, הכל כבר נמצא בראש שלנו.
אנחנו נמצאים במשמרות כבר שבועיים. וחילקו אותנו לצוותים. יש למעשה שני מוקדים שירות וטכני. כאשר אין למעשה הבדל גדול ביניהם כרגע, כולם מטפלים באותם דברים, רק שהטכני אמורים להתמקד יותר בטכני והשירות בכל הדברים האחרים.
כעקרון כל המוקד הופך להיות טכני החל מ-22:00. ואז באמת מורגשת ירידה דראסטית בכמות השיחות.
אני שייכת למוקד הטכני ((: משום מה יש לו יותר יוקרה (לא יודעת למה). תמיד הסתדרתי יותר טוב עם דברים טכניים.
אמרו לי מי הראש צוות שלי, איש נחמד שעשה לנו את אחת ההדרכות.
כבר שובצנו למשמרות לשבוע הבא.
עוד צריכה להיות לנו, החדשים שיחה עם הרש"צ וגם שיחת הכרות עם הצוות שלנו.
מהקורס שלי 4 אנשים נכנסו לצוות הזה (כולל אותי).
השבוע באחת המשמרות למישהו מהקורס שלי נשרף הבית.
הוא גר עם אמא שלו בב"ש בדירה שכורה.
היו שם בעיות בחשמל, לא היה אף מכשיר חשמלי דולק בבית, אמא שלו יצאה עם הכלב, והדירה התלקחה.
בגלל שהייתה שם תקרה אקוסטית האש התפשטה מהר בבית כל הבית נשרף חוץ מהחדר שלו.
לבעל הדירה אין ביטוח על הבית. גם להם אין ביטוח על תכולת הדירה.
הרגשה ממש לא נעימה, מבאסת אפילו, יותר מזה בעצם, אני לא רוצה לחשוב בכלל איזו הרגשה נוראית זו.
כמובן שכמה אנשים מהקורס (כולל אותי) הצענו עזרה.
בינתיים אני לא מבינה איך הם ממשיכים הלאה. כרגע הם גרים אצל אחותו שגרה בב"ש.
על דבר כזה אומרים שמזל שמי שגר בבית לא היה בבית
החיים הרבה יותר חשובים מרכוש
אבל כל רכושם היה שם.
אני מתכננת ללמוד בביה"ס פרטי מתמטיקה
מה שלא עשיתי השנה, אני אצטרך לעשות בשנה הבאה
זה משהו שדיברתי עליו אם אמא שלי בעצם.
בגלל שיש לי בעיות עם הבנק, וגם עד שאפתח חשבון חדש והכל. זה מסובך
בכל אופן סיכמתי עם ההורים שלי שהם ישלמו בתשלומים ואני אחזיר להם כל חודש.
ת'אמת הופתעתי שאמא שלי הסכימה.
לא נעים לי לבקש את זה מהם, אבל אני חייבת לקדם את עצמי ואם אני משלמת להם את הכסף על הקורס אז לא צריך להיות כל כך משנה.
כל מהשנשאר הוא להירשם לקורס פה בב"ש, אני יודעת שילמד אותי אחד המורים הטובים בביה"ס הזה. אני פשוט רוצה שיהיה לי מקום לקורס החד שבועי (אני לא אעמוד בדו שבועי).
אז באמת עם כל הצרות שנופלות עלי יש גם דברים טובים
ואני מנסה לנווט בין כל מה שקורה
להישאר עם הראש למעלה למרות הכל
משום מה נראה לי שבסופו של דבר אני יוצאת מחוזקת מכל מה שקרה השנה
זהו, סופ"ש בפתח,
אני בב"ש ומחר אני עובדת מ-9 בבוקר (שווה לעבוד בשבת משלמים יותר).
אז שיהיה לכם סופ"ש מדהים!
נשתמע...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
