אז זהו שלא

במסגרת הדברים שאמא שלי עושה מאחורי הגב שלי, היא יצרה קשר עם ה-X שלי
אחד מיתולוגי, ארכיאולוגי, אחד שלא זכור לי שאי פעם הזכרתי אותו פה
אחרי הכל נפרדנו שהייתי רק בת 21 ואת הבלוג פתחתי בגיל 22.5
לא ראיתי צורך לדבר עליו, למרות שאז באותה תקופה הוא כן היה לי בראש

זו לא בדיוק אמא שלי שגרמה לו לדבר איתי
זו חברה של ההורים שלי, שנמצאת איתו בקשר וסיפרה לו על המצב שלי (זה שאני לא עובדת).
"יש נשמות טובות שדואגות לך" זה מה שהוא אמר

קצת רקע,
מאיפה להתחיל את הסאגה הזו?
בנזוג וחבר שמאוד אהבתי
כשנפרדנו, זה היה כאילו מישהו הפסיק לי את זרם החמצן לגוף
הרגשתי אז כאילו הורידו לי יד או רגל
היינו יחד בערך שנה וחצי שבהן היינו מאוהבים אחד בשנייה בטירוף
התאמנו אחד לשניה בכל הרמות האפשריות שאפשר לתאר זוג
אבל שנינו היינו צעירים (אני 19-20 הוא 28-29) וכל אחד מאתנו עשה שטויות
אז הוא נפרד ממני, אני נשברתי והתפרקתי לחלקים באותה תקופה
ועדיין לקח לי זמן להוציא אותו מהראש שלי
מאז עברו הרבה מים בנהר
היום הוא נשוי עם ילד (שנראה אגב בדיוק כמו שיכפול גנטי שלו)

אחת הסיבות שהסכמתי להיפגש היה לראות אם התגברתי עליו
מסתבר שאני כן והוא לא
למרות שלא הייתה לי שום מערכת יחסים שדגדגה את מה שהיה לנו אז
הצלחתי להוציא אותו מהראש שלי
והוא, לטענתו, למרות שהוא התחתן, עשה ילד, אמר שהוא לא מוציא אותי מהראש
זה אולי מסביר את העניין למה הוא שהוא חבר שלי לשעבר שאני לא בקשר איתו, יתקשר אלי כדי לעזור לי אחרי 6 שנים שלא היינו בקשר?

אחד היתרונות בקשר שלנו אז, שהתבסס בכלל על זה שהיינו חברים מאוד טובים לפני כן
היה שהיינו מדברים על הכל, והקשר למרות פער הגילאים היה מפרה לשני הצדדים
(אחד הדברים שהפריעו לי למשל עם התולעת זה שזה היה חד צדדי, אני נותנת והוא לוקח).
נפגשנו בסביבות 11 בלילה, ישבנו ודיברנו עד 5 בבוקר
היה לו קשה לקבל שאני לא באותו מקום שהוא נמצא
למרות שהוא ניתק את הקשר
למרות שהוא התקדם בחיים שלו, התחתן, הקים משפחה
וזה לא שלא ידעתי על הדברים האלה, אמא שלי הייתה נפגשת איתו מפעם לפעם
אז הייתי מקבלת עדכון, ככה שידעתי שהוא מתחתן ושאשתו בהריון וכשנולד לו ילד
בן אדם המשיך בחיים שלו
גם אני המשכתי בשלי
הוא נשאר זיכרון, זיכרון רחוק, של מערכת יחסים נושנה.

הפגישה איתו, הראתה לי שבאמת התגברתי עליו
אם פעם לא הייתי עומדת בפניו
היום אני כן
ואם כל זה, שרק ישבנו ודיברנו, הפגישה הזו נתנה לי הרבה
בעיקר בגלל שהיום אני לא חושבת שאף אחד מהחברים שלי יכול לשבת ולדבר ולהקשיב, ולתת עיצות, ולהגיד לי מה שהוא חושב בפרצוף.
זה משהו שמאוד היה חסר לי.
גם היום אנחנו מדברים באותו level
השיחה זורמת
אין שתיקות מביכות באמצע
בן אדם שיש לו את הצד הרציונלי שלו
ומתחבר לשלי
לא דבר שאפשר למצוא בנקל

הוא ניסה לנשק אותי, וקיבל סטירה על זה

ובמשך הערב היו לא מעט תחנונים לנשיקה קטנה חיבוק קטן

ואני תהיתי לעצמי בראש, למה לכל הרוחות בן אדם שמספר לי כמה שהוא מאושר בחיי הנישואים שלו, מאשתו ומהילד שלו שלא מזמן נולד, עושה את כל הדברים האלה.

הוא לא קיבל שום דבר ממה שהוא ביקש

ורוב הזמן באמת רק ישבנו ודיברנו על הא ועל דא