|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
למה שמישהו יהפוך את עצמו לשטיח?
זה מאוד מוזר ולפעמים נחמד שאנשים מהעבר חוזרים להיות בקשר איתי
במקרה של ה-X המיתולוגי זה נחמד עד גבול מסויים
תמיד היינו סוג של זוג מוזר כזה
מושכים המון תשומת לב כשאנחנו ביחד
אפילו שאנחנו לא היינו עושים שום דבר מיוחד
לפני כמה ימים הוא התקשר אלי
אמר לי שפרצו לו את הרכב
שאין לו מצב רוח ואם הוא יכול לבוא להתנחם אצלי
ברור שאמרתי לא
הוא נשוי, יש לו ילד יש לו חיים
ובכלל לי זה לא מתאים כל העניין הזה
אמנם אז לפני 6 שנים היה לנו מאוד טוב יחד
ונכון שגם היום אנחנו מאוד מתאימים
אבל שמתי אותו מאחורי
לקח לי לא מעט שנים עד שהצלחתי לגרום לרגשות שהיו אז מאוד חזקים להיעלם להם
אני יודעת טוב מאוד מה הוא רצה
אבל ראבק, שבחורה אומרת לך לא
עוד כמה נמוך תוכל לרדת?
בפגישה שנפגשנו אז לפני שבועיים
הוא לא נתן לי ללכת, בגלל זה דיברנו עד 5 בבוקר
אני יודעת מה אני רוצה, ויודעת מה אני לא רוצה
והצלחתי לעמוד בפניו שזה מבחינתי הייתה ההצלחה הכי גדולה שלי
כי פחדתי שכל הרגשות שהיו אז יצופו ויעלו שוב
הוא טוען שהוא תמיד חשב עלי
לאורך כל ששת השנים האחרונות
כשאמרתי לו לא, בפעם המי יודע כמה באותה שיחה טלפונית
הוא אמר לי שמצד אחד הוא מאוכזב (ברור כי אני לא נותנת לו מה שהוא רוצה)
ומצד שני הוא מאוד מעריך אותי על זה שאני עומדת על שלי
ועדיין אני לא מבינה
למה הוא משפיל את עצמו בכל פעם מחדש כשהוא מבקש ממני את מה שאני אגיד לו לא בכל מקרה
| |
להתפשר או לא להתפשר - זו השאלה
כבר עברו 5 וחצי חודשים מאז שאמרו לי שאני הולכת לסיים את העבודה
4 וחצי חודשים שבהם לא עבדתי למעט השבועיים ההם שנגמרו
מיותר לציין שההורים שלי יושבים לי על הוריד
ואמא שלי אמרה שהם עוד לא בשלב של הלוחצים
אני לא רוצה להכיר את השלב הזה...
כבר מה שיש עכשיו מעיק ומלחיץ וזה לא שאני בעצמי לא לחוצה כבר עם למצוא עבודה
כי זה נעשה ממש מטריד העניין הזה של לא לעבוד
4 חודשים נטו שאני לא עובדת זה הרבה זמן בשבילי
הרבה זמן לחשבון הבנק שלי בלי כסף שנכנס לשם
אני חייבת להודות שאני חיה על חסכונות והם אוטוטו נגמרים
להתפשר
להתפשר אומר לעבוד בעבודה שלא קשורה למקצוע שלי בכלום כסף (ייותר מ50% ממה שאני מחפשת)
להתפשר אומר לעבוד במקצוע שיש לו קשר של 10-50 אחוז למקצוע שלי בהרבה פחות כסף (60% ממה שאני מבקשת).
להתפשר אומר, לעבוד במקצוע שלי, אבל במשכורת של מתחיל
להתפשר אומר לקחת כל עבודה שמציעים
אחת הבעיות הכי גדולות בעניין של חיפוש עבודה היא שרוב העבודות מגיעות דרך חברות כ"א או חברות השמה
מה שאומר, שחוק חברות כ"א עובד פה (אחרי 9 חודשים החברה חייבת לקבל אותך כעובד מן המניין)
ואם החברה לא מעוניינת אזי אתה נשאר בלי עבודה
חוץ מזה התנאים הם לא תנאים, ההבדלים בין עובדי החברה לאלה שלא פשוט עצומים
הבעיה היא שאין אופציה אחרת
העניין הכספי מאוד רגיש פה
כשמתרגלים לחיות ממשכורת מסויימת
אפילו 1000 ש"ח פחות זה דרסטי
ואני גרה בת"א, זה אומר שכ"ד גבוה יחסית (למרות שבעלת הדירה שלי בסדר)
זה אומר כלכלה מאוד מאוד יקרה
ההבדלים בין תל אביב לערים אחרות מבחינת כלכלה (ואני מדברת פה על קניות בסופר, בגדים, נעליים וכד') הוא עצום
הספיק לי אתמול סיבוב באחד הקניונים (שפעם לפני 15 שנים היה נראה לי מהגדולים בארץ, להוציא קניון מלחה)
וההבדלים במחירים ברורים וניכרים לעין
אני חושבת בתור בן אדם שעל הכסף אני עוד איכשהו מוכנה להתפשר
על מקצועיות לא
שעות, זה כבר אידיווידואלי
פעם אחת "מכרתי את נשמתי לשטן" ועבדתי שעות על גבי שעות
המשכורת הייתה יפה רק בזכות זה
יכולתי לחיות בעבודה מרוב שהייתי שם, וזה לא משהו שהייתי רוצה לחזור אליו
פעם אחת, העבודה הייתה כ"כ לא מקצועית (ושילמו יותר כסף על זה) אבל השתגעתי משיעמום וגם מהיעדר חברה
אמא שלי תמיד אומרת שאין עבודה מושלמת
גם אין אנשים מושלמים
אנחנו בני אדם
אבל איך מוצאים את העבודה שהכי קרובה לאידיאל?
ואיך מתפשרים בצורה הכי הגיונית שיש?
בשנה שעברה נכנעתי ללחצים של ההורים שלי
עבדתי באחד המוסדות הנחשבים בארץ
כזה שאם אתם עובדים שם פתאום מסתכלים עלייך בכבוד (אפילו אם זה סתם תפקיד זוטר)
העבודה הייתה משעממת
החברה משעממת עוד יותר
כשהייתי מגיעה הייתי רק מחכה ללכת
סבלתי שם
במיוחד מהחלק המקצועי
היתרון היחידי שהיה שם היה כסף
אותו סכום שקיבלתי בתאגיד, עבור הרבה פחות שעות
אם זה היה שווה את זה
אני יכולה להגיד בבטחון שלא
אז מה כן חשוב לי בעבודה?
חשוב לי שזה יהיה מקצועי
חשובה לי סביבה מקצועית
וחשובים לי האנשים שאני עובדת איתם
הדברים האלה, לפחות לדעתי, הם מה שמבדילים עבודה שנהנים בה לבין עבודה שעובדים בה כי צריך
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
