RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
כשהכל הולך לאט
אז עברתי חלקית ליחידת דיור שלי, הבית שלי, לעתיד הקרוב
שנה, שנתיים אולי שלוש, מי יודע?
עדיין לא סידרו את השדרוג של החשמל, מה שאומר שאני מוגבלת מבחינת הפעלת מוצרים זוללי חשמל, אקא מזגן ומכונת כביסה
את המחשב TV ודברים אחרים אפשר להפעיל.
היום התקינו לי את הכבלים בבית
חתיכת עבודה הייתה פה למתקין של הכבלים
הוא הגיע לפה בסביבות 16:00 ויצא רק אחרי 4 שעות
אבל לפחות הכל עובד טוב
מחר יגיע הטכנאי של תמי 4 לחבר אותי, ובזה תמו הטכנאים שהזמנתי
שולחן המחשב כבר עומד והמחשב עליו
קצת קשה האמת להתרגל אליו
מעניין כשעוברים דירה פתאום יש כל כך הרבה הוצאות
את השולחן מחשב תיכננתי להחליף
אבל גיליתי שהספרייה שעליה אני שמה את הספרים ומערכת הסטריאו נוטה ליפול
מצבה כל כך רע שאמא שלי אמרה שזו ממש סכנת חיים
וכן, יש מצב שהספרייה הזו עשתה את שלה
בכל זאת יש לי אותה מגיל 16 בערך
וזה לא עץ מלא, זה כמו כל השידות עשוי מסיבית
אבא שלי רוצה לחזק אותה עם מסמרים
אני לא חושבת שזה יעזור
ומחר כנראה אמא שלי ואני ניסע שוב לאיקאה
זה אחרי שהיום עשינו סיור ב-ACE והום סנטר ולא מצאנו שידה בגודל המתאים
אני צריכה גם מקום לשים את המערכת סטריאו שלי, שיהיה תלוי על הקיר
למרות שאבא שלי מתנגד לכל דבר שצריך לתלות על הקיר, אבל ממש שאין לי ברירה
הבית קטן וכל דבר שאני אשים על הרצפה יקטין לי את החדר
משגע אותי פשוט שהוא מתווכח איתי על כל דבר
זה לא שאני רוצה להוציא כסף שבקושי יש לי גם ככה
אני לא רוצה להחזיק מוצרים שגם ככה עבר זמנם
אבל אם אני לא אתלה דברים על הקיר, לא יהיה לי מקום על הרצפה לשומדבר
אני לא מכירה אבל שום דבר שמוכרים כדי לשים עליו מערכת סטריאו
אולי נצטרך להזמין במיוחד משהו (ואז זה יהיה יקר)
או לבנות משהו לבד, נראה
בכל מה שקשור לחיפוש עבודה המצב בקאנטים
בחודשיים האחרונים נראה לי שהיה לי ראיון או שניים בחודש
שבכל הפעמים שעברו כשחיפשתי עבודה היו לי לפחות שני ראיונות בשבוע
עכשיו ממש אין כמעט שומדבר
הדרישות מבחינת ידע בתחום שלי עברו כל גבול
וגם רוב החברות לא ממהרות לגייס אנשים בתקופה הזו
אני לא מבינה מה אומרים שהאבטלה ירדה, זה פשוט אנשים שהפסיקו ללכת ללשכת התעסוקה
הלשכת תעסוקה שאני שייכת אליה מבחינת מגורים, מלאה באנשים פשוטים, חסרי השכלה וחסרי מקצוע שלא מוצאים להם עבודה, ואני מדברת על אנשים פשוטים שיכולים לעבוד בכל עבודה שלא צריכה הכשרה, ועובדה הם שם וחותמים
אני בעיקר מפחדת מהיום בו אני אצטרך להתפשר ולעבוד לא בתחום שלי בשביל משכורת רעב
אגב, אחרי היום שצעקתי על אמא שלי, גם אבא שלי חטף אותו הדבר
הוא היה בשוק מדברים שאמרתי לו
הוא בכלל יש לו בעיה בהבנת הנשמע
בסה"כ אמרתי לו שמגיל מאוד צעיר הוא ואמא שלי בקושי דיברו איתי
ושהוא מתיימר לדעת מי אני כשהוא בכלל לא דיבר איתי במשך שנים למעט השנה שנתיים האחרונות
והכי הוא לא הבין למה אני לא רוצה לשתף אותו בדברים מסויימים בחיים שלי, בבעיות שיש לי
אף פעם לא עשיתי את זה, ואני לא מתכוונת לעשות את זה עכשיו כי אני לא מרגישה איתו (וגם לא עם אמא שלי) בנוח
אני מספרת מה שמתאים לי לספר להם
ולא מתאים לי לשנות את הסטטוס הזה, טוב לי עם זה ככה
אז אבא שלי אמר לי שאני צריכה ללכת לטיפול
לי אין בעיה עם מי שאני, ועם זה שאני עצמאות ומקבלת החלטות לבד בלי לשתף את כל העולם ואחותו (כמו שאחי עושה).
ההורים שלי גידלו אותי בכוונה להיות בן אדם מאוד עצמאי ולהיות כמה שפחות תלויה בהם
למה אתם חושבים שעזבתי את הבית בגיל 22? (ואחי בן 25 עדיין גר בבית, על חשבונם של ההורים שלי)
אם יש לאבא שלי בעיה עם מי שאני, שהוא ילך לטיפול
מספיק אני שומעת ממנו חפירות כל הזמן על דיאטות, או יותר נכון על ניתוחים וכדורים שעוזרים לרדת במשקל
אני לא מאמינה בדרך הזו.
והחפירות האלה, הוא אפילו לא זוכר אותן
כשאמרתי לאבא שלי בסאגת הצעקות שנמאס לי מהחפירות שלו ומהחיטוט שלו בחיים שלי הוא אמר לי שאני סתם ממציאה דברים שלא קרו
ובדירה
עדיין יש דברים פה שלא ממש לרוחי
לצערי אי אפשר להוסיף שקעי חשמל, כי בחדר שינה הם עשו את כל השקעים קרוב לקיר (ומה לעשות המיטה תופסת כמעט את כל רוחב הקיר)
ויש עוד כל מיני תיקונים קטנים, ברז שהמים החמים והקרים הפוכים, צינור שדולף וצריך להחליף, עוד קרמיקה שצריך להדביק, ודלת רשת שצריך להרכיב
לצערי המקרר שהייתי אמורה לקבל, התקלקל, וזרקו אותו, אז עכשיו אני שוב בחיפוש אחרי מקרר
ההורים שלי רוצים בחינם (כן, בטח, מי יתן לכם אחד כזה?) או לשלם סכום ממש סימלי
ואפילו המקררים ביד 2 לא עולים פחות מ500-600 ש"ח (שמבחינתם אגב זה הרבה מדיי)
ככה שבינתיים אני סמוכה על שולחנם מבחינת אוכל, שמצד אחד זה לא רע, אני לא צריכה לבשל, ואמא שלי מכינה אוכל טרי כל יום
מצד שני זה מעצבן אותי ללכת כל הזמן לבית שלהם בשביל משהו לאכול
קצת מתסכל אותי שדברים לא מסתדרים
גם בדירה, שזה בכלל סיפור ארוך ומתמשך
ובעיקר מבחינת עבודה, אני צריכה לחיות ממשהו
ורצוי שיהיה יותר מדמי האבטלה שאני מקבלת
ההורים שלי לוחצים עלי בקטע הזה, וזה מלחיץ אותי
לא משנה כמה פעמים אמרתי להם שאין טעם להרוויח פחות ממה שמגיע לי אבטלה
ואם יש לי אבטלה לעוד חודשיים אני מתכוונת לנצל את זה
הם שוב חוזרים על אותה שאלה
זה יכול לשגע פילים
טוב לפחות עכשיו יש לי (בערך) מקום משלי
לסדר את כל הבית לבד, ייקח לי עוד מלאאאא זמן
| |
היום, כבר הגיעו מים עד נפש
שלושה שבועות
שלושה שבועות אני אצל ההורים שלי
מי שלא מכיר את ההיסטוריה שלי עם המשפחה שלי לא יבין שבשבילי, להיות איתם באותו בית זה סיוט!
סבל שלא יתואר
כשהסכמתי לעבור לגור לידם! עם דגש על לידם!
ידעתי שיהיה עיכוב בבניה, חשבתי על שבוע
בשבוע יכולתי לעמוד
אבל שלושה שבועות
זה הרבה יותר מדיי
אין לי פינה משלי
כל הדברים שלי בארגזים או מפוזרים באיזשהו מקום
לפעמים גם אין לי איפה לישון בלילה
כי אין פה עוד חדר, וכולם עם מיטות זוגיות וכולם ישנים לבד
מזל שאבא שלי ואחי עובדים במשמרות, ככה שמידיי פעם כשהם עובדים במשמרת לילה אני ישנה במיטה (של מי מהם) שפנויה
בשלושה שבועות האלה ספגתי ביקורת מכל המשפחה שלי, ומאבא שלי במיוחד, על כל נושא שאתם יכולים לעלות בדעתכם.
עבודה, למה אני לא לחוצה למצוא עבודה (אני מקבלת אבטלה, מותר לי להנות מהספק ולא ללכת לעבוד במשהו שבו אני ארוויח פחות מדמי האבטל שאני מקבלת), למה אני לא מצליחה למצוא עבודה בתחום שלי, למה אני לומדת, למה יש לי ספרים בבית, למה יש לי בגדים שאני לא לובשת כל הזמן, למה יש לי דיסקים, למה יש עבודות מסויימות שאני לא רוצה לעשות (יש מספר מצומצם של דברים שהבטחתי לעצמי לא לחזור לשם כי זה עשה לי רע נפשית).
אבא שלי בכלל חופר באופן תמידי על המשקל שלי
והוא בכלל החפרן הראשי של הבית
אחרי יומיים שהייתי איתו באיקאה פשוט נמאס לי להיות בחברתו
אני לא מסוגלת לשמוע אותו יותר
הוא והדיעות המטומטמות שלו על דברים (לא רק דיאטות, בכלל)
ובעיקר נמאס לי מהביקורת שלו עלי
אני מספיק ביקורתית כלפי עצמי
וממש אין לי שום צורך לשמוע אותו
הוא בכלל לא מכיר אותי
זה מעצבן לשמוע כל היום תלונות, כל הזמן תלונות, כל הזמן ביקורת, כל הזמן חפירות
אז נכון, היום אני יכולה ללכת לסדר את הדירה
וזה טוב ויפה, אבל מי בא לעזור לי בזה?
אף אחד
פתאום כולם עסוקים, לזה אין כוח, לזה אין חשק וכו'
נשבר לי השולחן שקניתי, ושוב נסענו לאיקאה להחליף את החלק שנשבר
בערב הרכבנו את השולחן סוף סוף
בכל מה שקשור להעברת הדירה יש שני אנשים שלא נקפו אצבע בכל מה שקשור להעברה וסידור
אחותי הקטנה, שחס וחלילה לא יישברו לה הציפורניים
ואבא שלי
שלדבר ולהעביר ביקורת ולחלק פקודות, ולאיים עלי הוא יודע
אבל הוא לא עזר בשומדבר שקשור להעברה
והדביל הזה, גם רצה שאני אוריד את כל הרובה (מה שממלא את החריצים בין הרצפות והחרסינות) במטבח (דבר שבכלל אסור לעשות)
צעקתי על אמא שלי היום אחרי כל זה
שלושה שבועות שאני פה ואני יודעת שאין לי מה לעשות כי הבנייה לא הסתיימה
כולכם מצאתם לנכון להעביר עלי ביקורת, להגיד לי מה לעשות, מה לא לעשות
לשגע לי את השכל, ובאמת הייתי מאופקת, לא התפרצתי, לא צעקתי, לא התלוננתי אפילו לרגע
אפילו בימים שלא היה לי איפה לישון ונשארתי ערה כל הלילה כדי שאני אשן בבוקר על אחת המיטות בבית
כולכם טובים בלהגיד דברים, אבל כשצריך לעשות משהו אני נשארת לבד
דיי! נמאס לי! אני מתחרטת בכלל שהסכמתי לבוא לפה!
| |
זהו היום הגיע
לפחות מבחינת המבנה, הכל גמור
יש מים, יש ביוב, יש דוד (שמש וחשמל), יש הכנה לכבלים (והתקנה היום), יש חשמל, אבל אין תלת פאזי
מסתבר שבחודש אוגוסט, לחברת חשמל יש לקוחות מועדפים
קוראים להם מוסדות החינוך בישראל
מה שאומר שעד ה-31 לאוגוסט (כולל) אין מה לדבר עם חברת חשמל, והם לא עומדים ב-SLA שלהם לשירות הלקוח הפרטי (10 ימי עבודה) שלדעתי האישית זו חוצפה. אם התחייבתם לתת שירות תוך X זמן, אתם צריכים לתת אותו לא משנה איזה חודש עכשיו בשנה.
מה, אנחנו אזרחים סוג ג'?
בעצם אפשר להפעיל בדירה שלי הכל חוץ מאת המזגן ואת המכונת כביסה.
ביום שלישי קניתי שולחן עבודה חדש באיקאה
אבא שלי התעקש בטיפשותו שלא ניקח גגון, והשולחן נפגם בנסיעה חזרה
אז ביום רביעי נסענו עם רכב אחר (טנדר) להחליף אותו
ההבדל העיקרי בין איקאה לחברות אחרות שהם פשוט החליפו בלי בעיה
קניתי שולחן ארוך, 1.51 מטר כדי שיהיה לי מספיק מקום לכל הציוד המחשובי
מה שכן היום בלילה בקושי ישנתי
היום כל המשפחה הייתה בבית, מה שאומר שישנתי על המזרן שלי בסלון
כולם הלכו לישון בסביבות 12 בלילה, רק אבא שלי המשיך להסתובב בבית
נכנס, עושה קפה, יוצא מעשן וחוזר חלילה, ככה עד 2 בבוקר
עד שהוא לא כיבה את האורות לא הצלחתי לחשוב אפילו על להירדם
ואז ב-3 בבוקר היה עוד סיבוב כזה
אמא שלי אמרה לי שזה בגלל ההתמכרות לסיגריות (הוא עישן בשעתיים 10-15 לפחות)
ואני נרדמתי אולי בסביבות 4 בבוקר והתעוררתי ב6 כי אז כל הבית התעורר
והיום עוד יש יום עמוד
אני צריכה לנקות את הדירה
לנקות זה לא קשה, אבל לנקות את הצבע מהרצפה זה לא בדיוק high light
צריך לעבור על כל הרצפה עם סקוטצ'
וגם להרכיב את השולחן
חברת הכבלים צריכה להגיע
אני רוצה כבר בסופ"ש להיות בבית שלי עם הדברים שלי
ולהכניס עוד דברים לשם למקסימום נוחות
ת'כלס אפשר להפעיל את המזגן, עד 40 דקות בלי שזה יעשה נזק למערכת חשמל
אז נראה
רק בסוף שבוע אני אוכל לנשום סוף סוף לרווחה אחרי שאני אכנס לבית שלי ואסגור את הדלת לכמה ימים
טוב לא ממש, כי עדיין אין מקרר, והתמי 4 עוד לא מחובר, מה שאומר שאני אצטרך לטייל להורים שלי בכל פעם שאני ארצה אוכל או שתייה
אבל לפחות זו ההתחלה של סוף הבנייה
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
