כשהמנהל שלי מתקשר אלי ביום חמישי (שזה היום החופשי שלי) ומתנצל על ההפרעה
ואז שואל אותי משהו (הוא לא זוכר סיסמא למשהו שאין יום בשבוע שאני לא אומרת לו מה הסיסמא)
דודה שלי (אחות של אמא) אומרת על בת דודה שלי דרגה שניה (היא הבת של בת דודה של אמא שלי)
שהיא אשת עסקים מצליחה
אמרתי לה סליחה? אשת עסקים מצליחה לא חיה בעוני
היא אולי הולכת אחרי הלב שלה ועושה מה שהיא רוצה לעשות
אבל מצליחה היא לא, אין לה איך לגמור את החודש
ובגלל זה גם היא לא יכולה להרשות לעצמה להחזיק רכב
וגם היא עברה לגור בדירה בקיבוץ שנמצא בחור נידח כי כל מקום אחר באיזור קרוב מספיק לגושדן יקר לה מדיי
אז מצליחה היא ממש לא
חוץ מזה שבפעם האחרונה שראיתי אותה (בחתונה של אחי) היא נראתה ממש רע
רזה (ולא שברגיל היא לא הייתה עם רזון טבעי, אבל זה היה יותר מדיי)
נראתה ממש ממש חולנית ומוזנחת
והיה לה מבט בעיניים כאילו היא לקחה משהו (למרות שסביר להניח שלא)
ובכלל היא נראתה לי דיי אבודה ומפוחדת
זה שהיא יודעת מה היא רוצה לא הופך אותה לאשת עסקים מצליחה - כי בקטע הזה היא לא ממש מצליחה
ללכת אחרי מה שהלב שלך אומר לך, זה דבר אחד
ולהצליח - דבר אחר לגמרי
ביום שבת היה לנו מפגש משפחתי
נפגשנו עם דודה שלי (אחות של אבא) הבנות שלה והילדים שלהן
ו2 בני דודים של אבא שלי, אחד עם הבנות שלו (כולם כבר אנשים מבוגרים כן?)
ועוד קרובת משפחה רחוקה שאין לי מושג איך היא התנחלה במשפחה שלנו
כשבנדוד של אבא בא להסביר לבנות שלו מה הקשר המשפחתי
זה פשוט היה מצחיק לראות את ההבעה על הפנים שלהן
סבתא שלה וסבתא של סבא שלך היו בנות דודות
האמת שאני לא זוכרת את האישה הזאת ומשפחתה בתור ילדה
לא באירועים משפחתיים לא בשום מקום
אני חושבת שמתישהו בעשור האחרון או קצת יותר מזה היא פתאום צצה במשפחה שלנו
וכדי לשמור על קשר היא הולכת למקהלה שאבא שלי שר בה
אפילו שהיא לא שייכת לאף אחד מהיישובים ששרים במקהלה הזאת
היא כל הזמן מנדנדת לאבא שלי ולדודה שלי כמה צריך לעשות מפגש משפחתי של כל הבני דודים (אם כי הם לא בני דודים שלה בכלל)
ובסופ"ש האחרון שהיה אחד כזה, הילדים שלה לא באו כי זה לא מעניין אותם
ובכלל כשההורים שלי עשו שיפוץ והיא הזמינה אותנו לארוחת שישי
לא נוצר שום קשר עם הילדים שלה, כולם אנשים בוגרים בעלי משפחות עסוקים בעניינים שלהם
לא מעניין אותם ליצור קשרים חדשים עם אנשים והאמת גם אותנו לא ממש
זה שעושים מפגש לא גורם לאנשים להיות בקשר אחד עם השני
במפגש המשפחתי אחי אחותי ואני היינו, הבנות של דודה שלי (אחות של אבא) היו (מינוס אחת)
2 בנות של בנדוד של אבא שלי היו (הם גרים בחו"ל ובאו לחופשה בארץ)
בת דודה של אבא שלי, הילדים שלה לא באו - כי לא מעניין אותם דברים כאלה
ושל אותה קרובת משפחה, שכל הזמן מנסה להידחף לאירועים משפחתיים מהסוג הזה
היא גם דיי מעצבנת בתור בן אדם, וגם לא מעניין לאף אחד לדבר איתה
והבנתי מאמא שלי שמזמינים אותה בגלל שאחרי השואה לא נשארה לה כמעט משפחה (אבל היא בכלל נולדה בארץ)
נו, אבל אם משפחה הייתה כל כך חשובה לה, למה היא נזכרה רק לפני עשור וקצת שיש לה עוד משפחה (רחוקה)?
לא מבינה את הקטע הזה
אפילו אמא שלי אמרה שהנוכחות שלה במפגש המשפחתי הזה הייתה מוזרה כי זה היה בולט שהיא לא שייכת
אתה לא יכול להיות שייך במקום בו אתה לא שייך
נשארו לי נטו עוד 6 ימים להגיע לעבודה
אני כל כך מחכה שהם יסתיימו מהר
אני פשוט משתעממת שם למוות
וכבר בא לי להיות אחרי...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
