סופ"ש בא ושוב אני קורסת לשעות על גבי שעות של שינה. אני מרגישה שחזרתי לילדות או בעצם לינקות. אני ישנה, מתעוררת ל4-6 שעות עושה כמה דברים וחוזרת לישון.
השבוע נגמר החוזה שלי בב"ש.
מה שאומר סידורים אחרונים.
היום סוף סוף היה לי זמן ללכת לבנק לשלם כסף לאחד השותפים.
הרי היינו משלמים את החשבונות יחד, אז נותר לי לשלם רק 64 ₪
(זה אחרי שאני שילמתי את הארנונה-מים-ביוב).
בנוסף אותו שותף ביקש ממני לשלוח לו את המפתח של הדירה בדואר.
לא שיש לי זמן, אבל שיהיה אמא שלי כבר תשלח את זה.
תם לו עידן ב"ש!
(טוב זה לא מדוייק עדיין יש לי חברות שם שהבטחתי להן לבוא לבקר).
אני חושבת שבחיים שלי לא היו לי כ"כ הרבה הוצאות כמו בחודש הזה.
קודם כל עברתי לדירה שלא היו בה דברים כמו בדירה הקודמת.
אני עדיין צריכה לקנות סלון (למשל) וראיתי חנויות ליד התחנה המרכזית החדשה (אבל אמרו לי משום מה שהסחורה שם ממש לא טובה).
והיו לי עוד דברים לקנות בעיקר חומרי ניקוי (זו שגרה פה קודם לא ממש ניקתה (וכבר כתבתי שהייתה פה טינופת).
בנוסף בעלת הדירה מנסה למכור את המקום, לא שנראה לי שיש לה סיכויים טובים, הבית לא במצב משהו, מי שגר פה לא שמר על תקינות הבית. הקומה שלי נראית מעולה לעומת שתי הקומות שלמעלה.
השבוע גם גיליתי שמישהו נכנס לי לחדר של המקלחת והשירותים, לא יודעת מי זה, אבל אמרתי לבעלת הדירה וביקשתי ממנה מפתח למקלחת (ואולי מישהו יוכל להסביר לי למה מישהו יירצה להשתמש במברשת שיניים של מישהו אחר??? זו כבר הפכה להיות תופעה).
בנוסף המזגן פה התקלקל, לא שחם כ"כ בסופ"ש ולא שאני נמצאת כ"כ הרבה בבית (מלבד סופ"ש) אבל כשאני בבית אני רוצה שיהיה פה נעים, ולא לסבול מעודף זיעה וכד'. טוב מחר היא ובעלה צריכים לבוא לבדוק הכצעקתה.
בעבודה כבר דיי נכנסתי לשגרת עבודה.
אני עובדת בצוות של 9 אנשים.
זה מצחיק אותי לחשוב שפעם אני הייתי צריכה את הר"צים וכו'
והיום הם אלה שצריכים אותי (חיוך זדוני)
כמובן שאני עוזרת (רק חסר למי שיצעק עלי!)
יש לי הגשה כאילו שאני שם כבר הרבה זמן.
השבוע הייתה לאחמ"ש מהצוות שלי יום הולדת
כולם תרמו כסף למתנה, גם אני אפילו שאני בקושי מכירה אותו (הוא אחד מהנחמדים בצוות שלי).
הקטע הכי מצחיק בעבודה שלי זה שאנשים חושבים שאני יותר צעירה ממה שאני באמת.
בגלל שלא מעסיקים שם אנשים שלא עשו צבא (אלא אם כן יש להם מוגבלויות כאלה ואחרות) אז אני מוגדרת כבת 20 ואנשים חוטפים הלם קל כשאני אומרת להם שאני בת 24 (נו זו מחמאה). כשאני יוצאת למועדונים/פאבים עדיים חושבים שאני בת 17-18.
יש כל מיני אנשים בצוות שלי.
יש אחד מהותיקים שהוא מאלה היודעים הכל.
יש את מי שיושב לידי, שהוא בן אדם פשוט מקסים, אחד האנשים הכי חיוביים שיש (בכל בא אצלו עם חיוך) והוא ממש עוזר לי בכל מה שאני צריכה. הוא תמיד בא לאנשים בגישה חיובית. וגם תמיד מתפלא שי כאלה שצועקים עלינו, אחרי הכל אנחנו פה כדי לעזור, ואנחנו עוד עובדים באותה חברה, למה לכם לצעוק? זה לא יקדם אתכם. הוא גם שם תוכנה על המחשב שלו שמקצרת לו תהליכים (כמו הגדרות של תוכנות שאנחנו מתקינים לאנשים באופן קבוע).
יש את זה שהעביר לי חפיפה, שממש לא יודע ללמד אנשים דברים והוא נראה לי דיי מבודד ז"א הוא לא מסתחבק עם כולם (כן זו תופעה כזו).
יש את מי שעבר מב"ש לפ"ת (כן אני לא היחידה, עשינו נדידה צפונה) שאותו אני מכירה והוא בן אדם מקסים ונחמד וחברותי (ומאוד רציני לעיתים קרובות).
יש את ההומו שבחבורה (צריך להיות בכל מקום אחד כזה כנראה) שהוא זה שהעביר לי את החפיפה בסוף ובאמת הכניס אותי לעבודה ונתן לי ביטחון עצמי במה שאני עושה. הוא ג'ינג'י נחמד כזה, קצת מבואס מהעבודה אבל תמיד יש לו חיוך על הפנים (ומבט שובב כזה שנראה לי לכל הג'ינג'ים יש כזה מיוחד).
יש את הבנות, 2 בנות חוץ ממני, אחד רזונת כזו נחמדה ושקטה והשנייה, איך נגדיר אותה, אני עוד לא הבנתי אותה לגמרי, כי היא נוטה להיות צינית חלק ניכר מהזמן (ולאחרונה התחלתי להשיב לה, לא טוב להוציא את הציניות שלי מהארון). היא היחידה מהבנות שמשקיעה בהופעה (למרות שגם עלי נראה כאילו אני משקיעה בהופעה, אבל אני לא ממש חושבת על זה), היא גם היחידה שיש לה מלא סוגי נעליים (כי היא מראה לכולם) והיא באה מאופרת טיפ-טופ כאיו אוטוטו היא יוצאת לאנשהו. האמת שאני חושבת שהיא נראית כמו פרחה מתורבתת.
יש את האחמ"ש שהוא אחד האנשים הכי נחמדים בצוות שלי. ציני משהו. מתייחס לכולם תמיד, והוא גם נחמד אלי באופן מיוחד (עוד לא הבנתי למה) ויש לו אופנוע מדליק (שגעון שלי לאופנועים) פעם ביום הוא מוצא סיבה לקרוא לי (אני נמצאת בצד השני של החדר) כדי לשאול אותי משהו או להגיד לי משהו "חשוב" (בענייני עבודה) אבל לא באמת כ"כ חשוב מסתבר תמיד (ואני תמיד אומרת לו "בשביל זה קראת לי עד לפה?").
ויש את הר"צ שלנו, שהיא תופעה מוזרה למדיי. אף אחד לא יודע מה היא עושה בעצם (מסתבר שלא הרבה במיוחד) היא מדברת מוזר, הולכת מוזר, ובכלל היא בתאגיד כבר 6 שנים!!!
ושי עוד מלא אנשים במחלקה אבל לא את כולם אני מכירה.
המחמאה הכי גדולה שקיבלתי השבוע (מלבד זה שכולם חושבים שאני בת 20) מאחד הטכנאים שלנו: "אני בא לפה ורואה את כולם גמורים ורק היא שם נראית רעננה כאילו היא רק הרגע הגיעה" (וזה היה אחרי 10 שעות עבודה).
טוב אני הולכת לתפוס תנומה קלה.
אני צריכה לנקות את הבית, והמשפחה שלי באה היום לאחוזה לארוחת ערב אצלי.
חוץ מזה אני חייבת להשלים עוד ש"ש.
שיהיה לכולנו סופ"ש מדהים (ורגוע)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
