|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
עבר חודש
מאז שהתחלתי לעבוד
מקום חדש, מעניין, שונה מכל מקום שהכרתי עד עכשיו
היחס אישי לכולם, ללא יוצא מן הכלל
ונעים לי שם
אני לא יודעת למה
אבל למעט הזמן שאני בעבודה
אני כל הזמן עייפה
אולי זה הסתיו שהשנה הגיע מוקדם
אולי זה הזמן הסתגלות (כבר חודש היה אמור לעבור לי)
ועוד מעט מגיעים החגים
לא הייתי אצל ההורים שלי חודש
כל פעם דחיתי את זה שוב
מחר אנחנו חוגגים לסבא שלי ודודה שלי יום הולדת
אז אני אסע לבית של ההורים שלי אחרי חודש
מצחיק אותי שאני גרה 15-20 דקות נסיעה מהם אבל הם אף פעם לא באים לבקר אצלי
ביום ראשון אחי חוזר מדרום אמריקה
אחרי 5.5 חודשים בחו"ל
הוא גידל רעמת שיער (תלתלים... כולי קנאה - אבל חיובית - הלוואי עלי, אני יצאתי עם שיער חלק ומשעמם).
רק מהמעט תמונות שהוא שלח לנו, התעורר בי מחדש הדחף שלי לטיולים (הייתי מדריכת טיולים בישראל במשך 3 שנים בתיכון).
דרום אמריקה זה מקום מדהים! ממש כייף לו שהוא עשה את הטיול הזה.
הוא עכשיו נמצא בניו יורק (תחנת עצירה) הוא הוציא ויזה לפני כן (בהתחלה הוא תיכנן לנסוע לארה"ב), ככה שהוא יהיה עם כמה חברים שלו שם, וביום ראשון הוא ינחת בארצינו הקטנטונת.
באמת אני מתגעגעת אליו.
עוד לפני חודש ראיתי במושב של ההורים שלי חצבים פורחים
השנה הסתיו הגיע מוקדם, הרבה לפני החגים
וגם החגים מתקרבים בקצב מסחרר
תקופה של משפחתיות, של חברים של יחד
נראה לי שמרוב הלבד שלי כמעט ושכחתי.
אני חושבת שכולם המשיכו הלאה
ואני פחות או יותר נשארתי במקום
החיים שלי משעממים
לא קורה שום דבר מסעיר בהם
מה שכן, ההרגשה שהרגשתי בשנים האחרונות מתחילה להתנדף לי מהחיים
אני לא יודעת מה ולמה, אבל משהו השתנה
| |
אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי
גם כי לא היה לי מצב רוח
ואחר כך כי התחלתי לעבוד במקום חדש
וזו עבודה כל כך אינטנסיבית (לפחות רוב הזמן), שאפילו שזה רק חצי משרה (אבל משכורת נחמדה) אני חוזרת הבייתה מותשת
לצורך ההמחשה, אני נרדמת 5 דקות אחרי שאני עולה לאוטובוס הבייתה (יש לי אוטובוס מהבית עד לעבודה ובחזרה, ייפיי!!!)
ובעבודה
טוב זה לא היי טק
זה לא סטארטאפ
זו חברה רגילה עסק משפחתי
אנשים רגילים
מאוד נחמדים
עם ראש גדול
עם הרבה מוטיבציה ואמביציות שלא ראיתי כבר הרבה זמן אצל אנשים
ואה, כן את העבודה הזו סידר לי ה-X שלי (זה שכתבתי עליו שהפך את עצמו לשטיח)
אני חייבת לציין שנחמד לי וכייף לי
וגם אמרו לי שאני מחייכת הרבה
שזה לכשעצמו אומר משהו
וגם
גיליתי על עצמי
שאני לא אוהבת את תל אביב כמו שחשבתי
אחרי שרואים מה קורה בערים אחרות
מבינים שתל אביב זו בועה אחת גדולה
מה שיש פה אין בשום מקום אחר
וזה הייחוד של העיר הזו לדעתי
אבל לראות את עצמי חיה פה כל חיי, זה אני ממש לא יודעת
יש מקומות הרבה יותר טובים מזה
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
