זה מדהים, אם לפני שנה הייתם אומרים לי שהייתי יושבת וקוראת ספרים
לפני שנה, לפני שהתחלתי לקבל את הזריקות B12 שהחזירו אותי לעצמי
בקושי יכולתי להתרכז בלקרוא ספר, לא משנה איזה
ואני אוהבת ספרים ואני אוהבת לקרוא
ובכל זאת
התחושה הזאת הייתה נוראית
הספר האחרון שקראתי שנקרא עמודי תבל, הוא למעשה ספר ישן נורא
הוא יצא בשנת 89 ואני יכולה להבטיח לכם שאין שום סיכוי שבגיל 8 הייתי קוראת את הספר הזה
או בכלל כל ספר שהיו בו יותר מדיי עמודים
בדרך כלל אני קונה ספרים מכל מיני שנים חדשים וישנים
אבל לא תמיד אני מתחברת לכל ספר
החדשים לרוב הם היותר מאכזבים
הספר הזה, שהוא סוג של רומן או Novel, הכוונה היא כמובן לא לרומן רומנטי, אלא יצירה ספרותית רחבת היקף
כמובן שהתרגום לא חודש וזה תענוג לקרוא לשם שינוי בעברית אמיתית, בשפה שהיום אולי נחשבת שפה גבוהה אבל היא ממש לא
אני חושבת שהעברית בספר הזה היא אחד הדברים שהכי נהניתי מהם, בנוסף לסיפור המרתק
עוד הבדל שיש בספר הזה לעומת ספרים שיוצאים היום זה ההבדל במרווחים
הספרים היום נכתבים עם אותיות קצת יותר גדולות ומרווחים גדולים בין השורות
לקח לי קצת זמן להתרגל לכתב המעט יותר קטן ולהיעדר הרווחים
האמת שאם היו בספר הזה רווחים כמו שיש בספרים שיוצאים היום סביר להניח שהיו בו פי 2 יותר עמודים
וגם ככה הוא יחסית רחב יריעה
בספר למעשה יש כמה סיפורים שמסופרים ברצף הקושר אותם אחד לשני
הספר מתחיל בטום הבנאי שחלומו הוא לבנות קתדרלה
בעצם רוב הסיפור סובב סביב המשפחה שלו ודברים שקורים להם בדרך
כבר בפרק הראשון (50 העמודים הראשונים) היו רצח, שוד, מוות, לידה, אהבה והתחלה מחדש
לא זה לא ספר מתח, שלא תבינו אותי לא נכון
אבל זה אחד מהספרים הבודדים שהם מעניינים מההתחלה
למרות שהסיפור מתפתח, כי הסיפור נמשך על טווח שנים שגם מצויין בספר שמחולק לחלקים
הסיפור שמתרחש באירופה, או יותר נכון לומר באנגלית בשנת 1123 ומסתיים בשנת 1174
ולאורך כל העלילה עליות ומורדות, אהבה ושנאה, תככים ומזימות, וגם קצת היסטוריה
והמון המון סיפורים על אנשים ואופיים של אנשים
העלילה שומרת על קו רציף גבוה ומעניין כל הזמן, אין רגע דל בספר, אין רגע משעמם, תמיד קורה משהו.
כמה ציטוטים מהספר:
מן הרגע הראשון, סירב פיליפ לבקש ממנזר-האם
דבר, פרט לדגנים לאפיית הלחם ונרות לבית-התפילה. הידיעה כי לא יקבלו בשר, אלא אזה
שיגדלו או שילכדו בעצמם, הפכה את הנזירים למגדלי בהמות ולציידי עופות מעולים. בעוד
שבעבר היו התפילות דרך להשתמט ממטלותיהם, הרי שעתה שמחו על כל קיצוץ בשעות התפילה,
כדי שיוכלו לבלות יותר בשדות.
לאחר שנתיים החל המנזר מקיים את עצמו, ואחרי
שנתיים נוספות כבר סיפק בשר, עופות, וגבינת חלב עיזים מיוחדת, מעדן מבוקש בקרב
הנזירים, למנזר-האם בקינגסברידג'. התא ביער פרח ושיגשג, הטקסים והתפילות התנהלו
ללא דופי, והנזירים היו בריאים ומאושרים.
(עמוד 69, השינוי שעשה האב פיליפ במנזר הקטן
אליו נשלח).
"לא הקשבת למילה שאמרתי," קבעה.
"אתה כל מלא בחשיבות עצמך, עד כי אינך יכול לחשוב ולו לרגע אחד על רגשותיו של
מישהו אחר. בפעם הקודמת שהיית כאן, מה עשית? דיברת ודיברת על עצמך, ולא הראית כל
התעניינות בי!" קולה התרומם.
"אתה רוצה לדעת מדועי אינך מוצא חן בעיני?
מפני שאין בך ולו טיפה אחת של עדינות, מפני שאינך יודע לקרוא. אתה לא מצא חן
בעיני, משום שהדברים היחידים שמעניינים אותך הם כלביך סוסיך ואתה עצמך."
(עמוד 113, אליינה מסבירה לוויליאם האמליי למה
היא לא רוצה להתחתן איתו)
אלפרד קירב את הבקבוק לפיו, ושתה הכל.
פניו של ג'ק נפלו, ומרתה פרצה בבכי. אלפרד חייך
אליהם חיוך קטן ומוזר
אלן הביטה בטום. לאחר כמה שניות אמרה:
"אסור לך לתת לאלפרד להתנהג בצורה כזו."
טום משך בכתפיו. "הור גדול מהם - הוא זקוק
ליותר."
"הוא תמיד מקבל יותר - גם הקטנים זקוקים
למשהו."
"זה חסר טעם להתערב במריבותיהם של
ילדים," אמר
אלן דיברה בטון חמור: "אתה רוצה לומר לי,
שאלפרד יכול לרדות בילדים ככל שירצה ואתה לא תנקוף אצבע?"
"הוא לא רודה בהם," אמר טום.
"ילדים תמיד רבים"
היא הנידה ראשה. "איני מבינה אותך. בכל
נושא אחר אתה טוב וחם לב, אך בכל הקשור לאלפרד- אתה פשוט עיוור"
(עמוד 120, אחד הריבים בין אלן לטום, בגלל
התנהגותו של אלפרד בנו הבכור של טום)
קתדרלת קינגסברידג' לא היתה מראה מלבב עיניים.
היא היתה מבנה נמוך, מתפרש ומאסיבי בעל קירות עבים וחלונות צרים. היא נבנתה הרבה
לפני זמנו של טום, בימים שבהם בנאים לא הבינו עדיין את חשיבותה של הפרופורציה. בני
דורו של טום כבר ידעו, כי קיר ישר ומדוייק חזר ויציב יותר מקיר עבה, וכי כל זמן
שקשת החלון תהיה חצי עיגול מושלם, אפשר לפעור חלונות גדולים ורחבים.
(עמוד 139, הסבר על המבנה של קתדרלת
קינגסברידג')
היה לו מזל על שמצא את אלן. היא הייתה יחידה
במינה, ושלא כמו אגנס, אותה לא היה יכול לקבל כמובנת מאליה, מה שעשה אותה מושכת כל
כך. אף לעיתים הצר על שלא פגש אותה כמה ימים - ולא כמה שעות - אחרי שקבר את אישתו, רק כדי שיהיו לו כמה
ימים להתאבל לבד. לא שהיה שומר על תקופת האבל, אלא שכך היה לו זמן להתרגל לחסרונה
של אגנס לפני שהתרגל לנוכחותה של אלן.
(עמוד 170, מחשבותיו של טום על אלן בת זוגו החדשה)
טום הסתכל על ג'ק. פניו היו סגולות מחבורות,
אוזנו תפחה פי שניים מגודלה הטיבעי, נחיריו היו מלאים דם קרוש ואחת משיניו הקדמיות
נשברה.
אלן אמרה: " כל חיי חששתי שיגדל כמו חיה,
אם נישאר ביער. אך אם זה המחיר שעליו לשלם כדי לחיות בחברת בני-אדם, המחיר לדעתי
מופרז. אז אני חוזרת ליער"
(עמוד 177, אלן - זוגתו של טום, אומרת לטום שהיא מעדיפה לחיות
בלעדיו מאשר שהילד שלה יפגע כל יום על ידי הבן הגדול של טום, אלפרד).
וזו רק טעימה קטנה, היות והספר הוא רחב יריעה ואי אפשר להכניס הכל
בהחלט ממליצה בחום לקרוא את הספר הזה
אני נהניתי מכל רגע ורגע
גם מהסיפור המרתק וגם מהתרגום המעולה לעברית
(דבר שקשה למצוא היום במחוזותינו)
אני יכולה להגיד שבעתיד אני בהחלט אקנה ואקרא עוד ספרים של קן פולט
עמודי תבל / קן פולט
הוצאת מודן
140 עמודים
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
