לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

מחשבות על העתיד


 

בשנים האחרונות יוצא לי לחשוב יותר על מה שאני רוצה

מה שאני רוצה מעצמי, מה שאני רוצה להיות

 

כשהייתי בת 25-26 ועבדתי ברפובליקת בננות

זו הייתה השנה שכמעט כל אישה שהכרתי הייתה בהריון

יש תקופות כאלה, שפתאום המון נשים נכנסות להריון

לא שברגיל נשים לא נכנסות להריון, אבל יש תקופות שיותר

ואז זו הייתה הפעם הראשונה שהתחלתי לחשוב על ילדים

 

קצת מוזר כי הייתי לבד באותן שנים, וגם היום אני לבד

אבל אלה דברים שמתגבשים

אני יודעת שיש אנשים שלא רוצים ילדים ולא חולמים על ילדים משל עצמם

מסיבות שונות ומשונות

אבל אני הגעתי למקום שבו אני יכולה להיות שלמה עם זה שכן אני רוצה שיהיו לי יום אחד ילדים משלי

 

מאז גיל 26 עברו כמה וכמה שנים טובות, וילדים כפי שאתם יודעים עדיין אין לי

אבל המחשבה שלי עברה יותר לזה שאם אני ארצה ילדים, אני אעשה אפילו לבד

כי מי יודע מתי אני אמצא את הבן אדם הנכון לחיות איתו את חיי?

ולמה שאוותר על משהו שאני רוצה

עם כל הכבוד, השעון הביולוגי מתקתק, ונשים לא יכולות להביא ילדים לעולם בכל גיל

 

כשכמעט כל מי שאני מכירה מהשכבת גיל שלי התחתן בשנים האחרונות והספיק/ה להביא לעולם ילד או שניים

זה כבר מתחיל להרגיש יותר לוחץ

 

כמובן שההורים והסביבה הקרובה נורא מתנגדים לקטע של ילד לבד

אם חד הורית

כאילו זו איזו קללה, משא קשה ונוראי לסחוב לבד

אני לא חושבת שילדים הם כזה עונש

רק שבמדינה שלנו מאוד קשה לגדל ילדים כי הכל נורא יקר

ומשכורת של בן אדם אחד כבר לא מספיקה כדי להחזיק משפחה

(טוב תלוי גם כמה מרוויחים ובאיזו רמת חיים בוחרים לחיות)

 

כבר המון שנים יש לי את ההרגשה שיגיע היום ובו אני אדפוק על הדלת של בנק הזרע בישראל

זה לא שלא הייתי רוצה לעשות את זה עם בן זוג, אבל מה אם הוא לא יגיע בזמן?

 

אני חושבת שההבדל הגדול ביותר בבחירת בן זוג כשאנחנו צריכים לבין כשאנחנו מתבגרים יותר

זה שאנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו לא רוצים, ועל מה אנחנו לא מוכנים להתפשר

 

וזה מביא אותי לדבר נוסף שחשבתי עליו, שזו העבודה שלי

שאני מאוד אוהבת  את מה שאני עושה

אני עובדת בתחום שהוא גברי מובהק

אין בתחום הספציפי שבו אני עוסקת הרבה נשים

ובלי שום קשר לגברים ונשים הוא קשה ותחרותי

כל תחום המחשוב (לא תכנות - כל היתר) משתנה והולך להשתנות בשנים הקרובות

כבר יותר מ5 שנים זה מורגש מאוד

העולם הטכנולוגי מתקדם, דברים משתנים, ואנשים מוצאים את עצמם ללא עבודה בשל השינויים האלה

כי המקצוע בו הם עסקו פשוט לא קיים יותר

 

בלי שום קשר זו עבודה מאוד מאוד מאוד שואבת

אני יכולה להגיד לכם שבשבת שאחרי ערב חג של ראש השנה הייתי עסוקה בעבודה

כי הייתה הפסקת חשמל בבניין בו המקום עבודה שלי נמצא, והיינו צריכים להוריד את הרשת ואחרי שהחשמל חזר להעלות אותה ולבדוק שהכל עובד

אני יכולה להגיד לכם שיש לנו תוכנות מסויימות שאין להן תמיכה בישראל והתמיכה בחו"ל בשעות אחרות משלנו ואני עושה את הדברים האלה מהבית בזמן הפנוי שלי

ואני יכולה לספר לכם שיש לי פרוייקטים שאין ברירה אלא להמשיך ולעשות עבודה מהבית, כי יש דברים שאפשר לעשות רק כשאין אף אחד בעבודה

ואין מה לעשות זה חלק מהעבודה ואני עושה את זה בכייף

ואני לומדת המון, וזה מאתגר אותי ואני נהנית (לפחות רוב הזמן)

וגם שעמוס לי כמו בתקופה האחרונה שאני מרגישה שאני עושה עבודה של 3-4 אנשים

ואני רק בן אדם אחד

 

אבל היום אין לי משפחה ואין לי ילדים ואין לי את האחריות הזאת

ואני חושבת לעצמי, איך אפשר לעשות את כל זה, כשהמצב הזה ישתנה

בזוגות בין גברים ונשים מישהו מוריד הילוך, בדרך כלל האישה (אבל לא תמיד)

ואני כרגע מתכננת לבד

לא שאני לא אשמח אם יהיה מישהו שיצעד יחד איתי בדרך הזאת

אבל אני ריאלית, כרגע אין וכרגע אני מתכננת לבד

 

ונכון אני לומדת לתואר, כשהכוונה היא לחזק את המקצוע הקיים שבו אני עוסקת, אבל לא רק

זה גם לפתוח דלת לכיוון אחר, לתחום אחר, שהוא יותר יציב ויותר מכניס כלכלית

אממה, התחום הזה בעייתי מאוד כשמגיעים לגיל 40,

לא רק לנשים, לכולם

זה תחום קשה ותחרותי

ואני חושבת לעצמי שאולי,  אולי כדאי לי לחשוב על plan B

להגיע למצב שבו אני אוכל לשלוט על הזמן של עצמי

על ההכנסות שלי

ויהיה לי גם זמן להקים משפחה משל עצמי ולגדל את הילדים שלי

 

כמובן שנשאלת השאלה איך עושים את זה

הרי לא בונים בית/מגדל/חומה ביום אחד

צריך לבנות קודם כל יסודות ומשם להתקדם

וצריך לבחור תחום, שמאפשר יציבות והתנהלות נינוחה יותר

אבל גם שיהיה מכניס, וכלכלי ויאפשר להחזיק משפחה

 

זה מוזר לי לחשוב כל כך הרבה קדימה

אבל בתור בן אדם, שמכיר את מערכת החינוך בישראל

ורואה ילדים, של אחרים, ואת ההתנהגות שלהם

ואני באמת מרימה גבה, לגבי חינוך או יותר נכון אי חינוך של ילדים על ידי ההורים שלהם

ואני יודעת שאני ארצה שאצלי זה יהיה אחרת, עם גבולות, ועם חינוך

ועם כבוד להורים ולמבוגרים

ועם תרבות, ומוזיקה, והיסטוריה ומסורת ודרך ארץ

וערכים שגדלתי עליהם

שנראה שהדורות הצעירים שכחו או מעולם לא למדו

ובעיקר בלי כל הדברים האלה שמרקיבים לנו את המוח

 

העולם שלנו כל כך השתנה

ומה שנראה לי כמו חלום רחוק או בלתי הגיוני לפני 7-8 שנים

הופך היום למציאות שאינני אוהבת במיוחד

אם כי אז לא חלמתי על זה שאני אי פעם אחשוב לעשות שינוי במקצוע שלי

שכן אני אוהבת את מה שאני עושה ומה יותר טוב מאשר לעבוד במקצוע שאני אוהבת לעסוק בו?

ולא סתם לקום כל בוקר לעבודה כי צריך לעבוד במשהו, כי צריך לפרנס, כי צריך הכנסה

 

העולם שלנו השתנה ומה שהיה פעם לא יחזור

וצריך להסתכל קדימה

וצריך לתכנן

כדאי לתכנן

כדי שעוד כמה שנים לא נהיה מופתעים ונהיה מוכנים לקראת העתיד לבוא

 

אני עדיין לא יודעת בדיוק לאן אני הולכת מבחינה מקצועית, למרות שיש לי כיוון כללי, ולמרות שאני לומדת לתואר בתחום

אני יודעת שאני רוצה לשלוט על הזמן שלי, על הזמן שאני משקיעה בעבודה, על התנובה שהעבודה נותנת לי גם מבחינה כלכלית אבל גם מבחינה אישית

אני יודעת שזה הזמן שבו צריך לתכנן, ולבדוק, ולהתחיל לבנות את היסודות

כי אף אחד לא יודע מה יהיה עוד 5-10 שנים

אבל המציאות שאני מכירה מוכיחה את עצמה שוב ושוב

ואני צריכה לתכנן ולחשוב קדימה כדי להיות מוכנה לעתיד

ולעתיד שאני רוצה לבנות לעצמי

 

 

 

נכתב על ידי , 30/9/2014 13:30   בקטגוריות אישי, תהיות והגיגים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-1/10/2014 18:11
 



ערב חג לא שקט 02


 

בערב חג

אחותי התנהגה ממש מוזר

היא זו שערכה וסידרה את השולחן והכל

אבל היחס שלה לאנשים היה פשוט מזעזע

והטון דיבור שלה היה מעצבן

כאילו שכולם חייבים לה משהו

 

למשל סבתא שלי ביקשה ממנה מים

אבל לא אמרה בבקשה

אחותי אמרה לה

"תגידי בבקשה! אף אחד לא עובד פה בשבילך"

(לדבר ככה לאישה בת 79...)

 

אחרי שכולם הלכו וסידרנו את הבית, היא שאלה את אבא שלי אם הוא הולך לבנות סוכה

אבא שלי אמר לה שלא, כי אף אחד גם ככה לא יושב שם וחבל לבנות כדי שזה סתם יעמוד בגינה

והיא פתחה עליו פה וגם קראה לו חוצפן ועצלן

ואמרה שאם הוא לא יבנה סוכה היא תקרא למישהו שיעשה את זה ותשלם לו מהכסף שלו

 

באמת אנחנו לא יושבים בסוכה, ואין טעם לבנות אחת כזאת כי אין ילדים קטנים וכו'.

וזה סתם מיותר להתאמץ כל כך בשביל משהו שאף אחד לא באמת נהנה ממנו בסוף

 

אבא שלי פתח זוג עיניים אבל שתק

כי בדר"כ כשמתחילים להגיד לאחותי משהו שהיא לא רוצה לשמוע זה הופך להיות ריב

וראיתי שאבא שלי מתאפק לא להגיד לה שומדבר

 

ואני שומעת את זה וחושבת לעצמי בראש WTF?!?!?!

מה הבעיה שלך? לא נאה לך דברים שקורים בבית הזה

תקומי ותלכי, תגורי בבית משלך, תעשי שם מה שאת רוצה

אף אחד פה לא חייב לך שום דבר

 

זו אחותי ואני אוהבת אותה

אבל לפעמים יוצאות ממנה מילים והתנהגות שאין לי מושג מאיפה היא הביאה אותן

 

 

נכתב על ידי , 29/9/2014 11:30   בקטגוריות החיים במושב, המשפחה שלי, על אנשים וחיות אחרות, חגים  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-2/10/2014 11:16
 



שיר של אש וקרח - ספר 1


 

הספר יצא למעשה לראשונה בשנת 1996 ובעברית ב-1999

מאמינה שהמהדורה המחודשת יצאה בעקבות הפופולאריות של הסדרה משחקי הכס

המבוססת על הספרים של מרטין (ודיי נאמנה למקור)

כמובן שאין מנוס מהשוואה בין הספר לסדרה ולהיפך

 

הספר שייך לז'אנר הפנטזיה והמדע הבדיוני

מסופר שם על ממלכה גדולה המורכבת מ7 ממלכות קטנות יותר שהיו קיימות בעבר, והיום הן נשלטות על ידי בתי אב.

כאשר לכל בית אב יש יישוב משלו (שזה כמו עיר בירה) ונתנים שנאמנים לו, וכולם בעצם נאמנים למלך ששולט על כולם

לכל בית אב יש סמל משלו, ודגל משלו, ואימרה שמאפיינת אותו (בסוף הספר יש אפילו נספחים שמסבירים על השושלת והסמלים של כל בית אב).

ובממלכה כמו בממלכה יש מריבות, מלחמות, תככים, מערכות יחסים מורכבות יותר ופחות

 

הספר בעצם מסופר בפרקים לפי השמות של הדמויות בספר, כך שיש למעשה כמה סיפורים שחלקם אף מתרחשים בו זמנית

הספר הראשון באמת עוסק במה שנקרא משחקי הכס, המלחמות על כס המלך, שכולם רוצים/חושקים בו

לפעמים זה נראה כמו מפולת שלגים, שמישהו עשה דבר קטן שגרם לכאוס גדול בכל הממלכה

ומאז כולם עסוקים בלהילחם בכולם בדרכים מתוחכמות יותר או פחות

 

הסיפור כתוב מעולה, העלילה מעניינת ומרתקת

הדמויות מורכבות ומעניינות

ואין רגע דל בספר

לא השתעממתי לרגע

במילים אחרות - ככה כתוב ספר טוב!

 

אחד הדברים שיותר הפריעו לי בספר הזה הוא התרגום לעברית, בעיקר של שמות של אנשים ומקומות

כמו למשל

ג'ון שלג, במקום ג'ון סנו

השימדון - הכינוי של טיריון לאניסטר - באנגלית Imp

צוק קאסטרלי, מעלה המלך ועוד שמות שעוברתו ונשמעים פחות טוב (דווקא את המפרץ בלאקוואטר השאירו כפי שהוא וגם ווינטרפל)

 

ויש דברים שפשוט נשמעים יותר טוב באנגלית, כמו winder is coming (המשפט המזוהה עם בית סטארק)

התרגום - החורף הולך וקרב, לא ממש עושה את אותו הרושם

 

אין ספק שמשהו מחווית הקריאה מתקלקל כשקוראים את הספר הזה בעברית

אני לא יודעת אם זה ככה בכל השפות, לפעמים פשוט עדיף לקרוא בשפת מקור (אם יודעים אותה)

שזה מה שאני מתכננת לעשות עם הספרים הבאים בסדרה

 

***זהירות יתכנו ספויילרים***

 

כשקוראים את הנספחים, מה שאני עשיתי בהתחלה של הספר ולא בסופו (למרות שהם נמצאים בסוף)

מגלים שיש פער עצום בין מה שאנחנו רואים בסדרה לבין הגיל של אותן דמויות בספר

בראן בתחילת הספר רק בן 7

רוב, הבן הבכור לבית סטארק, רק בן 14

וכך גם ג'ון סנו (בן 14) ובסדרה שניהם נראים לפחות בני 20+

דאינריז בתחילת הספר רק בת 13

 

כבר בפרקים הראשונים של הספר מדברים על הפראיים, האנשים שגרים מעבר לחומה (בספר יש שטח של 7 הממלכות שאוחדו לממלכה אחת, והשטח של הצפון מסתיים בחומה ענקית שמפרידה בין "הטובים" וה"רעים") בסדרה לא ממש מזכירים אותם, לפחות לא בהתחלה.

 

גם יחסים בין אנשים, הם לא דבר שיש עליו דגש בסדרה, למשל

וייסאריז מתנהג לדאינריז בצורה מגעילה ומשפילה. כל מה שחשבו לו זה לחזור לממלכה "שלהם" שנלקחה מהם.

דאינריז כבן אדם, וכאחותו בגלל לא מעניינת אותו. והוא משתמש בה כדי להשיג את מה שהוא רוצה.

 

כאשר קוראים את הספר, רואים מורכבויות ודקויות שאי אפשר לראות בסדרה. למרות שהסדרה מאוד מפורטת יחסית. יש המון דברים שלא עוברים לשם.

למשל, בסדרה לא רואים את השנאה של קייטלין סטארק לג'ון סנו (הבן הממזר של נד). או את אהבתה הגדולה לנד ולילדיהם.

את הדברים החכמים והשנונים של טיריון לאניסטר.

ואת האופי האמיתי של חלק מהדמויות, ובמיוחד לאור העובדה שחלק ניכר מהדמויות, הילדים, נראים מבוגרים הרבה יותר מאשר מגילם בספר.

 

אפשר להבין את השנאה של קייטלין סטארק לג'ון סנו, בפרק בו הוא עוזב לחומה, הוא רק בן 14, והוא בא להיפרד מבראן אחרי שהוא הופל מהחומה של ווינטרפל, לראות את היחס הקר שלה אליו, שהיא לא רוצה שהוא ייפרד כיאות מבראן, אבל הכי כשהיא אומרת לו "זה היה צריך לקרות לך"

כמה שנאה לילד שלא עשה לה שום דבר.

ויש עוד דברים קטנים כמו היחס החם בין אריה לג'ון סנו, והרגישות של ג'ון לכל דבר שקורה מסביב.

או הקרירות בין סאנסה ואריה, שלפעמים נראה שהן ממש שונאות אחת את השניה.

בסדרה בליל הכלולות של דאינריז ודרוגו זה נראה כאילו הוא אונס אותה, כאשר בפועל בספר זה ממש לא ככה אפילו רחוק מזה.

בספר הם הופכים להיות זוג מאוהב, ובסדרה זה כמעט ולא מורגש.

מה גם שכאשר דרוגו נפצע, דאינריז הייתה בהריון מתקדם, ובסדרה היא ממש לא נראית בהריון תקדם.

 

בספר ברגע שג'ון סנו מבין מהי החומה ומשמר הלילה וכמה זה רחוק מהסיפורים שהוא שמע בבית, הוא בכלל לא רוצה להיות שם, להיות חלק מהאנשים האלה שרובם בכלל פורעי חוק, אנסים, גנבים ושודדים שהגיע לשם כי זה המקום האחריון בו הם יהיו.

ותמיד ציירו לו אותם כגיבורים, שלהיות במשמר הלילה זה תפקיד של אנשים מכובדים שהתנדבו לתפקיד המסוכן. לא במקום עונש מוות לפורעי חוק.

 

בסדרה אנחנו לא יודעים שטיווין לאניסטר היה נגד ההוצאה להורד של נד סטארק, והתבוסה שהם נחלו בקרב הראשון אל מול צבאו של רוב סטארק הייתה מכה קשה מאוד עבורם. יש אפילו קטע בספר בו טיווין אומר לטיריון שהוא חשב שהוא (טיריון) ליצן החצר, אבל בעצם ג'ופרי הוא ליצן החצר עם כל הטעויות שהוא עושה כמלך.

 

למרות כל זאת, זה אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה

התענגתי על כל רגע

 

 

ואיך אפשר בלי כמה ציטוטים שאהבתי מהספר (והיות והספר ארוך יש יחסית הרבה):

 

"היום נוצקה חומרה לעיניו האפורות, והוא לא נראה כלל כאדם שישב בערב ליד האח ויספר בקול נמוך על עידן הגיבורים ועל ילדי היער. הוא פשט את הפנים של אבא, חשב בראן, ועטה את הפנים של לורד סטארק מווינטרפל"

(עמוד 12 תיאור של אדוארד סטארק לפני ההוצאה להורג של עריק ממשמר הלילה)

 

"את מקשיבה ליותר מדיי סיפורים של נאן הזקנה. האחרים מתים כמו ילדי היער, הם נעלמו כבר לפני שמונת אלפים שנה. לואין המלומד יספר לך שהם מעולם לא התקיימו. אף אדם חי לא זכה לראות אחר.

עד הבוקר אף אדם חי גם לא זכה לראות זהב בלהות, הזכירה לו קייטלין."

(עמוד 22 שיחה בין אדוארד סטאר ואשתו קייטלין).

 

"דאינריז לא אמרה דבר. היא הניחה שבהגיעה לבגרות היא תנשא לוייסריז. במשך מאות שנים השיאו בבית טארגאריין אח לאחות, מאז שאאיגון הכובש נשא לנשים את אחיותיו. יש לשמור על טוהר השושלת, אמר לה וייסריז אלפי פעמים, דמם הוא דם מלכים, דם הזהב של ואליריה העתיקה, דם הדרקון. דרקונים אינם מזדווגים עם בהמות השדה, ובני טארגאריין אינם מוהלים את דמם בדם נחותים מהם. למרות זאת רקם וייסאריז קנוניה למכור אותה לנוכרי, לברברי"

(עמוד 29 דאינריז לפני הפגישה הראשונה של עם דרוגו)

 

"בראנדון היה יודע מה לעשות, הוא תמיד ידע. הכל בעצם נועד לבראנדון, את, ווינטרפל, הכל. הוא נועד להיות ימין המלך ואב למלכות. אני מעולם לא ביקשתי שהגביע הזה יעבור אלי."

(עמוד 54, נד סטארק בשיחה עם קייטלין על ההצעה של רוברט להפוך אותו לימין המלך, בראנדון היה אחיו הבכור של נד)

 

"הדותראקים מאמינים שכל הדברים החשובים בחייו של אדם צריכים להיעשות תחת כיפת השמיים"

(עמוד 91, החתונה של דאינריז ודרוגו)

 

"המפה היא דבר אחד, והשטח - דבר שונה בתכלית"

(עמוד 110, המסע של טיריון לעבר החומה)

 

"בינתי היא נשקי. לאחי יש חרב, למלך רוברט יש גרזן מלחמה, ולי יש בינה... והבינה זקוקה לספרים, כפי שהחרב זקוקה לאבן משחזת כדי לשמור על חדותה"

(עמוד 115, טיריון מסביר לג'ון סנו למה הוא קורא כל כך הרבה)

 

"משמר הלילה נהפך לצבא של נערים ממורמרים ושל זקנים עייפים, פרט לאנשים שישבו ליד שולחני הערב, יש לי אולי עשרים יודעי קרוא וכתוב, ועוד פחות שיודעים לחשוב, לתכנן ולהנהיג. לפנים הייתה המשמרת מקדישה את הקיץ לבנייה, וכל לורד מפקד הרים את החומה לגובה רב יותר מכפי שמצא אותה. עכשיו אחנו בדוחק מצליחים להישאר בחיים."

(עמוד 93, מורמונט, מפקד משמר הלילה בשיחה עם טיריון, מבקש ממנו להפעיל את קשריו על מנת לחזק את משמר הלילה).

 

"כשהשלגים יורדים והרוחות הלבנות נושבות, הזאב הבודד מת, אבל הלהקה נשארת בחיים. הקיץ הוא הזמן לקטטות, בחורף עלינו להגן זה על זה, לחמם זה את זה, לאחד את כוחותינו. לכן אם את מוכרחה לשנוא, אריה, שנאי את אלה שבאמת היו רוצים להרע לנו. ספטה מורדיין היא אישה טובה, וסאנסה... סאנסה היא אחותך. יתכן שאתן שונות כמו השמש והירח, אבל אותו דם זורם בלבבות שתיכן. את זקוקה לה כפי שהיא זקוקה לך... ואני זקוק לשתיכן".

(עמוד 207, נד סטארק מסביר לאריה על חשיבותה של משפחה).

 

" 'האנשים הפשוטים מתפללים לגשם, לבריאות ילדיהם ולקיץ שלא יסתיים', אמר לה סר ז'ורה. 'אין להם עניין במשחקי הכס שהלורדים רמי המעלה משחקים, כל עוד מניחים להם לחיות בשלווה'. "

(עמוד 210 סר ז'ורה מסביר לדאינריז מה רוצים פשוטי העם ושאף אחד לא באמת מחכה לאחיה שיחזור להיות מלך)

 

"האם לא מן התבונה, אפילו מן הנדיבות, שדאינריז טארגאריין תמות עכשיו, כדי שאלפים אחרים יחיו?"

(עמוד 328, המלומד העליון פייסל אומר את דעתו בנוגע לרעיון הריגה של דאינריז, מול המועצה של המלך רוברט)

 

"אבן היה השם שניתן לממזר בבקעה, כמו שלג בצפון ופרח ברמות גנים. בכל אחת משבע הממלכות טבעה המסורת שם משפחה לילדים שנולדו ללא שם משל עצמם."

(עמוד 343, קייטלין לפני הכניסה לקן הנשרים).

 

"האהבה מתוקה, נד יקירי, אבל היא לא תשנה את טבעו של אדם."

(עמוד 352, נד נזכר בדברים שאמרה לו ליאנה אחותו, על רוברט באראתיון)

 

"כשמשחקים במשחקי הכס, מנצחים או מתים. אין איזור ביניים."

(עמוד 453, סרסיי לאניסטר לאדוארד לאחר שהתוודתה בפניו שילדיה הם שלה ושל אחיה ג'יימי ולא של המלך רוברט)

 

"אפילו הנאמן באבירים אינו יכול להגן על המלך מפני עצמו"

(עמוד 470, נד סטארק עונה לסר באריסטאן לאחר שאמר לו שהוא נכשל במשימה שהופקדה לפניו - להגן על המלך)

 

" 'משמר הלילה הוא בן אלפי שנים' אמר, 'אבל אני מוכן להתערב, שלורד שלג הוא האח הראשון שצויין לשבח על שריפת מגדל הלורד המפקד' "

(עמוד 613, פיפ בתגובה על כך שג'ון קיבל ממורמונט מפקד משמר הלילה חרב עם פלדה ולריאנית לאחר שהציל את חייו).

 

"אנחנו רק בני אנוש, והאלים יצרו אותנו לאהבה, זו תפארתינו הגדולה ואסוננו הגדול"

(עמוד 616, איאמון המלומד מסביר לג'ון סנו למה לאנשי משמר הלילה אין נשים וילדים)

 

"גם הלורדים של ארצות הנהר קמו, בלאקווד ובראקן ומוליסטר, בתי אב שמעולם לא נשלטו מוויטרפל, אך קייטלין ראתה אותם שולפים את חרבותיהם, כורעים ברך וקוראים את המילים העתיקות שלא נשמעו בממלכה יותר משלוש מאות שנה, מאז שאאימון הדרקון בא לאחד את שבע הממלכות לממלכה אחת... והנה כעת הן נשמעות שוב, מהדהדות מקורות אולם בית אביה:

המלך בצפון!"

(עמודים 740-741, המלכתו של רוב סטארק למלך הצפון).

 


 

 

 

משחקי הכס / ג'ורג' ר. ר. מרטין

מהדורה מחודשת

750 עמודים (לא כולל נספחים)

הוצאת אופוס

 

 

נכתב על ידי , 27/9/2014 13:46   בקטגוריות ביקורת ספרים/סרטים/הצגות, ספרי פנטזיה ומדע בדיוני, ספרים רבותי, ספרים...  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-28/9/2014 09:23
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)