דקה ועוד דקה ועוד דקה ועוד פאקינג דקה ועוד שעה ועוד שעה ועוד שעה ואז כבר עבר יום ואני מחליקה,לא משנה,מחר מחר ומחר כבר הגיע ומחר כבר הלך ונשאר רק היום ואז עוד שעה ועוד שעה ועוד ועוד ועוד
ואני ממשיכה כמו מטומטמת לבהות בסדרות שמדברות על אהבה לא קיימת ודמיונית וחברות וידידות וזיבי ואני לא מצליחה להקים את עצמי מהפאקינג כיסא וללכת ללמוד למתכונת המזדיינת הזאת ואני מרגישה חסרת תועלת וכאילו אני דופקת לעצמי את הבגרות עכשיו וכבר אין תרוצים...ועוד סיגריה ועוד סיגריה ועוד סיגריה ועוד פרק ועוד פרק,ורק עד שהם יתחתנו,ורק עד שהם יעברו דירה ורק ורק ורק ורק עד שהיא תבין שהוא אפס,ורק לראות מה קורה בפרק הבא אם היא באמת תבגוד בו והרי זה ברור לי שכן...
ועוד תרוצים ועוד ועוד ועוד ומה אני עושה עכשיו עם המתכונת הזאת!?
סעמק