אני מפחדת...נראה לי שבפעם הראשונה אני מפחדת על עצמי ועל מה יהיה עליי...
אני מרגישה חור...ריקנות מסויימת שאני בזמן האחרון ממלאת בעישון מופרז וכמויות של אלכוהול...אני לא ממש זוכרת את היום האחרון החודש שלא שתיתי בו...
ומה שדפוק זה שאני חייבת להיות עם מישהו לידי,אני לא יכולה לשבת בבית לבד כי כתוצאה מכך מתגנבות המחשבות ומציפות דמעות נוסטלגיות המתערבבות בכוס היין כשחדרי הצפוף אפוף עשן,
ואז נכתבים פוסטים אובר דרמטיים ובכייניים כי פשוט אין למי לספר.
איזה עצוב,אני זאת שממש שונאת את כל המוכי גורל שכותבים בבלוגים לעיניי כולם על כמה מר גורלם,אבל...מה לעשות...זה מה יש.
[אני מבקשת ממך,אם אתה יודע איך לבטל את המנוי הזה בבקשה עשה זאת...אם לא,פשוט אל תכנס למייל שנשלח,ממילא הבלוג הזה גסס ומת לפני הרבה מאוד זמן,אתה היחיד שמחזיק אותי מלכתוב בצורה הכי פתוחה שאני יכולה במקום היחידי שיש בו אוזן קשבת,אז אם נשאר כבוד כלשהו,תעשה את מה שביקשתי.תודה.]
נסיים בנימה חיובית =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
