כלא...מובן ידוע...כולנו מכירים אותו כולנו שומעים עליו.
כולנו אי פעם דיברנו עליו או התייחסנו אליו כסלאנג לתאר מקום מסויים או הרגשה כלשהי....
הרבה מאיתנו עברו לידו,באוטובוס,ברגל,באוטו בדרך לארוחה עם המשפחה...מי באמת חשב,מי התעמק במה שבאמת המובן הזה מסמל?
כלא...כן כולנו רואים אותו בסרטים, שומעים עליו בחדשות, והכי עצוב על אנשים שיושבים שם,לא שאני אומרת שמקומם לא שם,בשום אופן לא...לאנשים ששם מגיע להיות שם,לרובם בכל אופן.
אבל תחשבו על זה לרגע,כלא,מילה שמכילה שלושה אותיות,מילה כל כך קטנה שמשמעותה מוות,לא ברמה הפיזית אלא ברמה הפסיכולוגית.
תנסו לתאר לעצמכם,כל אלו שעובדים שעות ארוכות,שיושבים בבצפר שמשרתים בבסיסים סגורים או אפילו בבסיסים פתוחים כמו הקריה,לפעמים אתם מדמים את ההרגשה לכלא אבל לעולם זה לא יהיה הכלא שחווים אותם האנשים שבאמת שם.
הכל נגזל ממך,הפרטיות,החופש דיבור,הרשת הסוציאלית,ואני לא מדברת על מותרות כמו אינטרנט או לכתוב איזה פוסט בפייסבוק שרובנו משתגעים אחרי יום בלי עדכון,אני מדברת על ה-רשת ה-חברתית שלהם,שלתוכה הם יכלו ליפול כשהמצב נראה כאילו לעולם לא ישתפר,מאותם אנשים נגזל החופש-האנושיות.
ארחיק ואומר שזהו אונס בשיא משמעות המילה,אנשים אלא נאנסים ואני לא מדברת על הסיצנות שאתם רואים בסרטים כאשר גבר אחד תופס אחר ומצמיד אותו לקיר בגלל חסך מיני,לא,אני מדברת על אונס בצורה היותר נוראית מזה,כפייה,אתה יכול לדפוק את הראש בקיר אתה יכול לבכות אתה יכול לנסות להתאבד והיו כמה וכמה שהצליחו ושום דבר לא יוציא אותך מהגיהנום על פני האדמה שאתה חווה.
מוזר,כמה אנשים צחקו ואמרו:"כה אני עושה ככה וככה על הזין שלי כלא!נכנס לכלא" כמובן במובן הכי הומוריסטי,אני הייתי אחת מהם,כמה וכמה פעמים אמרתי:"יאללה מה זה כלא" בצחוק כמובן אבל עכשיו אני לא מצליחה להתבדח על זה,אני לא יכולה לחשוב על זה ואני לא יכולה לעבור פעמיים עם האוטובוס בדרכי למיני כלא משלי מבלי שנשבר לי הלב פעמיים ביום לחשוב מה קורה בתוך החומות האפורות הללו המוקשטות בציורים אופטימיים ואף ציניים של אדם בורח מכותלי המקום הזה.
המחשבה על המקום הזה מעבירה בי צמרמורת.
יותר מכל סיפור אימה יותר מכל סיפור אהבה נכזב יותר מכל רצח ששמעתי עליו,ושוב אחזור ואומר שאין לי שום אינטרס בלגרום לכם לרחם אף לא לרגע בפושעים השוהים ב"מלון חמשת הכוכבים" הארור הזה,אבל מה שאני רוצה זה שבאמת לרגע תעצרו הכל ותחשבו איך זה בכפייה להמצא במקום,בכפייה להמצא עם אותם אנשים,בכפייה לאבד את החיים שלך בהרף עין.
האמת שלפוסט הזה אין ממש פואנטה אני פשוט הייתי חייבת לשפוך ואני מאמינה שאם אותם פושעים היו לרגע עוצרים ובאמת מקדישים מחשבה למה שהם הולכים לעבור לאחר אותו הפשע שריגש אותם כל כך...אולי כיום היה לנו פחות אנשים במקום המזוויע הזה,נכון,יותר פסיכופטים מאופקים ברחובות אבל פחות פסיכופטים שהתפרצו בכלא.
אממ זהו...אני חושבת שהוצאתי =)
המשך שבוע נעים אנשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
