סיפור חדש שבא כתוצאה משירים של אביב גפן,שעמום ו...שעמום...
תהנו (כמה שאפשר)ואם למישו יש את השיר הולכת על המים של אביב גפן כדי לשים ברקע זה עושה אווירה:
"5 בני נוער נהרגו היום בפיגוע שאירע בראשון לציון באוטובוס בסביבות השעה 2 אחר הצהריים,המשטרה עדיין לא מסרה את שמם לפירסום"
-= 5 שעות לפני = -
"נועה! נועה את באה??אנחנו מאחרים!"
"אני באה אמא!אוף זה היום הולדת שלי למה אני חייבת ללכת לבצפר?!"
צעקה נועה מחדרה.
"ככה,יום הולדת את תחגגי בערב לא על חשבון בית ספר"
ענתה לה אמה.
"טוב תני לי לסיים להתאפר ואני יוצאת"
"למה את צריכה להתאפר לבית ספר?" שאלה אמה של נועה את נועה...
"ככה!" ענתה נועה,"נו באמת היא לא כל כך תמימה...היא בטוח יודעת שאני יבריז היום..."
חשבה נועה והמשיכה להתאפר...
פתאום נכנס איתי אחיה הקטן של נועה לחדרה...
"נועה?" אמר איתי
"כן?" ענתה נועה
"מזל טוב!אני אוהבת אותך את האחות הכי טובה עלי האדמות" אמר איתי וחיבק את נועה...
"תודה מאמי"ענתה נועה "גם אני אוהבת אותך..."
"אז נועה?בת כמה את?16?" שאל איתי...
"כן..." ענתה לו נועה וחזרה מראה להתאפר...
"אז יש לי רק עוד שש שנים עד שאני יהיה מגניב כמוך?"
שאל איתי שהעריץ את נועה ותפס ממנה אלוהים.
"חחח כן" צחקקה נועה.
"אז נועה? מה את עושה לכבוד היום הולדת?"
שאל איתי.
"אתה יכול לשמור סוד?" שאלה נועה.
"כן כן כן!" ענה איתי וחייך.
"אני מבריזה מבצפר והולכת עם נועם,שרית ונריה לראשון...לים...ובערב למסיבה"
אמרה נועה.
"אני יכול לבוא גם??"שאל איתי.
"לא...אני לא מרשה לך להבריז וגם אתה קטן מדי מכדי להסתובב איתנו..."
ענתה לו נועה.
"בבקשה בבקשה נועההה בבקשההה אני יהיה בשקט אני מבטיח!" התחנן איתי אך זה לא עזר.
"לא!ואם תגיד משהו לאמא אני בחיים לא ידבר איתך"
אמרה נועה בקול כועס.
"אוף טוב!!!אל תקחי אותי!לא צר...!"
"נועה נו כבר מה איתך?!" צעקה אמא וקטעה את איתי.
"זהו אני מוכנה אני מוכנה אני באה"
אמרה נועה ויצאה מחדרה.
"הנה הכריך שלך תהני בבצפר...מזל טוב!"
אמרה אמא ונתנה לה את הכריך...
"את בטוחה שאת לא צריכה הסעה?"
"לא לא"ענתה נועה ויצאה מהבית במהירות
איתי לקח את ילקוטו ויצא בריצה אחריה.
"היי היי לאן אתה רץ איש קטן?אתה גם לא רוצה שאני יסיע אותך?"
אמרה אמו.
"לא לא אני קבעתי עם...אמממ...דני כן דני!חייב לרוץ ביי"
אמר איתי ויצא בריצה...
"טוב נו...ילדים...אוקיי איפה המתכון הזה...?העוגה חייבת לצאת מושלמת!"
אמרה משי אימם של נועה ואיתי והלכה למטבח.
בינתיים איתי עקב אחרי נועה...הוא ראה אותה נפגשת עם החברים הקרובים שלה,נועם שרית ונריה.
נועם היה חבר של נועה ושרית ונריה היו זוג גם כן.
"מזל טוב!"
אמרו כל החברה ביחד.
"חח תודה" ענתה נועה,"אתם ממש סימפוניה..."
"חחח כן אה" אמרה שרית.
"מזל טוב יפה שלי אני אוהב אותך" אמר נועם ונישק את נועה.
"אוי באמת GET A ROOM" אמר נריה.
"דיי נו תהיה קצת רומנטי!" אמרה שרית ונתנה לו כף על הכתף.
"טוב יאללה חברה קו 3?" אמרה נועה
"יאפ" אמר נועם.
הם חיכו כמה דקות ואז עלו אחריהם עלה איתי אך הם לא שמו לב.
"את חושבת שיתקשרו הביתה מהבצפר?" אמרה שרית בקול מודאג לנועה.
"לה..מה את דואגת אין היום שיעורים חשובים..." ענתה נועה
"הנה התחנה שלנו רדו..." אמר נועם.
הם קמו וירדו ואיתי מאוחריהם...
ואז נועה קלטה אותו.
"איתי?!מה אתה עושה פה???"
"רציתי לבוא איתך וזאת הדרך היחידה"
"יוא אני לא מאמינה!יופי תודה לך איתי!"
צעקה נועה.
"טוב בוא ואל תתרחק מאיתנו!"
"נועה דיי אל תכעסי"
אמר איתי.
"לא אתה לא תגיד לי לא לכעוס כשבפירוש אמרתי לך לא לבוא איתנו!"
צעקה נועה.
"עכשיו בוא"
היא אמרה בכעס תפסה בידו וגררה אותו.
הם הלכו לים וישבו שם...תכננו לאיזה מועדון ילכו בערב.
"אני חושבת שכדאי לדום" אמרה שרית.
"להה אני לא אוהבת את הדום" אמרה נועה.
"אולי לג'י?" הציע נועם...
"אולי.." אמרה נועה...
"אולי...אולי פשוט נלך לקניון ונאכל גלידות?אה נועה מה את אומרת?"
אמר איתי כי ידע שלא יכניסו אותו למועדון והוא רצה להיות עם אחותו ביום הולדתה אך נועה לא הבינה זאת,היא ראתה בו מטרד.
"לא!אני אמרתי לך לשבת בשקט ולשתוק נכון?! אוף!"
צעקה נועה על איתי והוא פרץ בבכי.לרוב כשאיתי בכה היא חיבקה אותו וניחמה אותו אך הפעם מרוב כעס לא היה לה אכפת מכלום.
"שתוק ואל תעשה פה סצינות" היא אמרה לו ואיתי ניסה לאפק את הבכי שלו אך זה לא ממש הצליח לו.
השעה הייתה כבר 1 וחצי והם התארגנו ללכת...הם חיכו בתחנת אוטובוס כשאיתי אמר
"נועה יש לי הרגשה רעה אולי נקרא לאמא לקחת אותנו?"
אמר איתי...
"כן ממש ונגיד לה מה? "אמא בואי קחי אותנו מהים...,כן אני הברזתי מבצפר אחרי שאמרת לי שאסור לי ושאני חייבת ללכת...אה ואיתי גם פה איתי!"
אמרה נועה בציניות.
"אז..אז...אולי נקח מונית?"
אמר איתי
"אין לנו כסף למונית"
אמרה נועה
"שתוק כבר"
"אבל נועה יש לי ממש ממש הרגשה רעה"
אמר איתי לנועה וחיבק אותה.
"א.אל תחבק אותי אחרי מה שעשית היום,ב.תשמור את ההרגשות לעצמך כלום לא יקרה!"
אמרה נועה.
"אל תהיי כזאת קשה איתו נועה הוא סך הכל אוהב אותך זה הכל"
לחש נועם לנועה באוזן.
"כן אני יודעת אבל הוא חייב ללמוד שלא עושים כל מה שרוצים"
אמרה נועה...
"הנה האוטובוס" אמר נריה...
הם עלו לאוטובוס,איתי עלה אחרי נועה...הוא משך לה בחולצה ואמר:"אני מצטער על היום נועה...,בבקשה בואי נרד מפה..."
"זה בסדר מאמי סלחתי אבל אנחנו חייבים לנסוע עכשיו שאמא לא תתחיל לחשוד"
אמרה נועה.
"אולי באמת נחכה לאוטובוס הבא" אמרה שרית ונריה ונועם הסכימו איתה.
"לא!נו באמת לא יקרה כלום" אמרה נועה.
"אז אתם עולים או לא?!" אמר נהג האוטובוס בכעס.
"כן אנחנו עולים" אמרה נועה,והדלתות נסגרו...
-
"שמם של ההרוגים אושר זה עתה לפירסום על ידי המשטרה.שמם של 5 הצעירים מתוכם 2 בנות ושלושה בנים הם:
נועה לוי,איתי לוי,נועם אריאלי,שרית אוריאל ונריה מנדלבאום."
-
נועה לא הגיעה למסיבה שלה בערב ואיתי לא הגיע לגיל 16.נועם ונועה לא התחתנו כמו שתמיד תיכננו.ונריה ושרית התנשקו בפעם האחרונה על אותו אוטובוס.
GOOD BYE
בבלוג זה
בכל הבלוגים
