שני זרעים שכבו זה לצד זה באדמה הדשנה באביב
הראשון אמר , " אני רוצה לגדול !
אני רוצה לשלוח שורשי עמוק אל תוך האדמה ,
לשלוח את נבטי מעבר לקרום הקרקע שמעלי ...
אני רוצה להצמיח עלים , ניצנים , להודיע על בוא האביב ...
אני רוצה לחוש בחמימות השמש על פני ובברכות טל הבוקר על עלי הכותרת שלי !"
והוא גדל
הזרע השני אמר ,
" אני חושש . אם אשלח את שורשי אל האדמה , איני יודע מה אמצא בחשיכה .
אם אעשה את דרכי אל האוויר , ייפגעו נבטי הקטנים ... אם אפתח את עליי ,
יבוא חילזון ויאכל אותם . ואם יהיו לי פרחים , יבואו ילדים ויקטפו לי אותם .
לא , כדאי לי לחכות עד שאחוש בטוח ."
והוא המתין
תרנגולת שטיילה בחצר מצאה את הזרע שהמתין ואכלה אותו .
מוסר ההשכל :אלה מאיתנו המסרבים להסתכן ולגדול , נבלעים על ידי החיים .