חתול רחוב

אישה בשלה
בתנוחה
כה מפתה,
יושבת מולו
בעירומה...

רושם קווי המתאר
של גופה הנהדר -
כל קימור,
כל עיקול
של נשיותה,
על הנייר...

נושם את ניחוחה
כפריחה רעננה...
זוכר בכמיהה
התעלסותם המופלאה,
רוך ליטופה,
מגע השיש
של עורה..

רכות שדיה
הבשלים,
המזדקרים
בלהט תשוקתה,
הדבש הנוטף
ממעיין תאוותה...

לא יוכל הנייר
להכיל כל אלה -
הרגשות,
הכמיהה,
רכות המגע,
המבט המצועף
בערפילי התשוקה...

במשיכות עפרונו
מנציח את דמותה,
ובזיכרונו
הכל קם לתחייה...