חתול רחוב

       איתך  ובילעדייך

לפעמים לים אין סוף.

פשוט מביטים ולא רואים סוף.

הוא נפגש עם השמיים,

והוא מזכיר לי תקווה -

גם היא לא נגמרת.

זה נותן הרגשה טובה כשחושבים על זה ככה.

אבל לפעמים, מנקודת מבט מסויימת,

רואים את האוניות וההרים

וזה נראה כמו סוף.

אז התקווה קצת נגמרת, כמו הים.

ואני לא מקווה יותר שיהיה שם מישהו.

אני פשוט מבין שנשארתי לבד.

ואולי אף פעם, לעולם לא נמצא מישהו שאוהב אותנו באמת, באמת.

זה גורם לי לבכות.

אולי אנחנו לא באמת יודעים לאהוב, אולי רק חלק מאיתנו.

"כמה שתדע יותר, תבין פחות" , מסתבר.

אז לֶמָה בעצם אין סוף?

צריך משקפת להציץ להיא בחלוק הלבן

למרות שהוא שקוף..

תמיד זה שונה מחלוק לחלוק כי לזאת יש

תחתון לבן לשניה אדום לשלישית חותני

הפוך..לרביעית אין ביכלל תחתון..

גם שונה מרייח לרייח אחת שיש לה

רייח של הרומה השניה של קרם לחוט

השלישית של כייף והרבעית רייח טבעי

הרבה גברים חושבים שהכל אותו דבר

אז ממש שלא

מציצה

היית מתה לנשיקה כזאת

אני ואת לעולמים

אני ואת זו זעקה באפלה עם לפידים וצעדים שלא נדע אני ואת זה כמו תפילה כמו אמונה רק אין מי שיוכיח לנו אותה אני ואת טיפות של גשם בחמסין נופלים תמיד ברגעים הכי יפים אני ואת כל כך שונים כל כך דומים ממה לעזאזל אנחנו פוחדים ליבך תלה בי שלט "תכף אשוב" אני או את תגידי מה יותר חשוב משתיקתך עוברים משב של הסכמה אני ואת לא, זה לא מה שהיה אני ואת זו הצדעה לאשליה שהתנפצה לי בפנים הבת... זוכרת איך אמרנו שהכל רק לטובה אני ואת לא כאן עברו להם דירה. אני ואת כל כך שונים כל כך דומים ממה לעזאזל אנחנו פוחדים