חתול רחוב

       איתך  ובילעדייך

לפעמים לים אין סוף.

פשוט מביטים ולא רואים סוף.

הוא נפגש עם השמיים,

והוא מזכיר לי תקווה -

גם היא לא נגמרת.

זה נותן הרגשה טובה כשחושבים על זה ככה.

אבל לפעמים, מנקודת מבט מסויימת,

רואים את האוניות וההרים

וזה נראה כמו סוף.

אז התקווה קצת נגמרת, כמו הים.

ואני לא מקווה יותר שיהיה שם מישהו.

אני פשוט מבין שנשארתי לבד.

ואולי אף פעם, לעולם לא נמצא מישהו שאוהב אותנו באמת, באמת.

זה גורם לי לבכות.

אולי אנחנו לא באמת יודעים לאהוב, אולי רק חלק מאיתנו.

"כמה שתדע יותר, תבין פחות" , מסתבר.

אז לֶמָה בעצם אין סוף?

אני יושב בחדר והשעה כבר מאוחרת

 מסתכל לך בעיניים אבל את לא מדברת

והשקט הזה

שמשתלט על האהבה שפעם פעמה לא יודע מה קרה

אז למה לבכות

תמיד אפשר לנסות

 אם תנגבי ת'דמעות

 אני פה אז נדבר על הכל

 פתאום הזמן יעצור

 ואת תראי שהלילה יעבור

 כי כשרוצים באמת פתאום יש דרך לתת

 ואת תראי שהלילה יעבור.

אני לא בקטע של לריב אז מותק בואי נדבר

 בואי נראה מה קורה בייננו ולא נוותר

 נכון ששנינו כועסים עכשיו

וקל לזרוק הכל לפח

 שלא נפתח לגמור כמו קשר לא מוצלח

 אבל תביטי פנימה ללב תראי אותי מחייך מבפנים

 תראי ששווה להילחם בשדים אנחנו לא נכנעים

אני לא מוכן לוותר

מי את חושבת שיהיה פה שהכל יגמר

אמרנו שזה אני ואת מול העולם

את לא יכולה להשאיר אותי לבד מול כולם

 אני מוכן להתנצל אם את רוצה לסלוח

 ואני מוכן לזכור אם את רוצה לשוכח

אז למה לבכות

תמיד אפשר לנסות

 אם תנגבי תדמעות

אני פה אז נדבר על הכל

פתאום הזמן יעצור

 ואת תראי שהלילה יעבור

 כי כשרוצים באמת פתאום יש דרך לתת

ואת תראי שהלילה יעבור.

אז כתבתי לך שיר

 ו..חשבתי הרבה על מה אני רוצה להגיד לך

 אבל בסופו של דבר

 אני פשוט מתגעגע

אז למה לבכות

תמיד אפשר לנסואוות

 אם תנגבי תדמעות

אני פה אז נדבר על הכל

 פתאום הזמן יעצור

 ואת תראי שהלילה יעבור

 כי כשרוצים באמת פתאום יש דרך לתת

ואת תראי שהלילה יעבור..

אז נדבר על הכל

 פתאום הזמן יעצור

 ואת תראי שהלילה יעבור

 כי כשרוצים באמת פתאום יש דרך לתת

 ואת תראי שהלילה יעבור