הבלוגי של טולי =]

כשקשת של צבעים מתפרקת אפשר לראות כל צבע לגופו,

קצת יותר טוב קצת יותר ברור,

ללא השתקפות של מר בחור...

כקשת של צבעים מתפרקת אפשר להבין טוב יותר,

הרגשות פחות מבולגאנים,

קצת יותר נעים.

כשהקשת מתפרקת אפשר לזכור את הצבעים,

והדברים מעצמם מסתדרים.

כשקשת של צבעים מתפרקת,

ואת הצבעים כבר זוכרים,

כבר נמצאים בעיניינים,

והדברים כמעט שלא מבולגנים.

ועכשיו כשאני יודעת מהם צבעיי היסוד,

ומהם אני מרכיבה קשת של צבעים,

כך גם את הרגשות אני מסדרת,

כל אחד במקומו שלו,

ולאט לאט אני עצמי מסתדרת.