שמחה רבה שמחה רבה אין תעודות אך חופש בא..
אה יש לי עתיד בתור משוררת לא? חח
אז כן חופש..
וזה מביא איתו התחלה חדשה לחלקינו ופרידה מהעבר לחלקינו האחר.
מסיבת סיום שהייתה אתמול הייתה מגניבה אחרי הכול.
נפגשנו אני ואלונה עם דור וגיא הזמנו לנו מונית עם נהג מגניב שצחק כל הזמן על היציאות של אלונה, הצלחנו להאבד בכרמי יוסף אך בסוף הגענו בשלום בין הראשונים.
התמקמנו, באו כולם בנתיים דור לימד אותי משחק שאני כבר לא זוכרת את שמו נו מגניב כזה.. שהתפקיד לי היה ליהות "דילר" וזה נשמע כמו סוחר סמים אז ממש התרגשתי =]
הבנים נכנסו לבריכה ועד אנחנו הבנות התארגנו ובאנו, אני אלונה ונוי בביטחון להכנס לברכה עמד מולינו מחסום - כובע ים!!
המציל השמן, המכוער שלבש כותונת מלחיצה דרש מאיתנו לשים כובע ים. אמרנו שאין לנו והוא הושיט לקראתינו כובעי ים בשלל צבעי הקשת - צהוב זוהר (ממש כמו המכנס של גבסו שריגש את כולם חחחח) כתום מגניב, אדום מלחיץ ושחור לא מוגדר. אלונה ואלונה ניסו למרוד לכן התיישבו בברכת פעוטות לאות הפגנה. אני נכנסתי עם הכובע הים המוזר, קשרתי אותו מסביב לשער ונכנסתי למים. פלא שילדה שעשתה משו דומה לידי העיפו אותה מהברכה ואותי השאירו (מה לעושת שאני מפחידה;) )
שחינו, הטביעו אותנו. כלומר את כולם חוץ ממני ואני התלהבתי מזה עד שניסים בא ועשה לי 360 מעלות מתחת למים, שמן חח עד ששברתי שיא (להיות בברכה שעה בלי שמטביעים אותי).
גבסו הלהיב את כולנו במכנסי צבע השמש, שבי התשעמם וחיפש בנות תמימות להטביע, ניסים התמסטל ועשה דברים מלחיצים לכל בת שהייתה ליד, אני מור וגילי נלחצנו וחיפשנו מקלט בברכת פעוטות החביבה. לשם הלכנו עם אלונה גם. אלונה מצאה לה יא'לפניק לשיחות נפש לכן אני גילי ומור הלכנו למגלשה של הצוציקים ושוחחנו שיחת נפש. בסוף מור איכשהו הצליחה להרים אותה ולתקוע לי אותה באצבע (כישרון שכזה)
הלכנו משם לאכול.. חח חיכינו שעה עד שהביאו לנו את האוכל ואז התיישנבו לנו עם נעמה ויעל לשיחות עמוקות על החיים והלכנו לרקוד. מור נעלמה לנו בתוך אוסף הבנים יחד עם אלונה וענבל. לכן אני וגילי מצאנו מקום מרגש ורקדנו. היו כל מיני מוזרים שהתנפלו וניסינו לברוח ואז סינג'רתי את דויד להגן עליי ונרלאי שכמעט אנסהו גם אותו חח.
אני וגילי מצאנו לנו סיבה להתבאס (כן 2 כשרוניות במסיבת סוף כיתה י' מצאנו לנו בעיה וסיבה לשנוא את הועלם) לכן הלכנו להטביע את עצמינו בברכת הפעוטות. ואז ניסים בא והצאתי להטביע אותו כי זה מעודד לפעמים אבל בגלל שהילד פוחד מהמים כי הוא בטוח שתינוקות עושים שם קאקי פיפי וכדומה הוא ברח חחח (פושטאק)
רקדנו ואז נתקענו.
כאילו לא הייתה לנו מונית.
ישבנו לנו עד 1 בלילה במקום מבודד. ושוחחנו שיחות נפש עד שבא מונית חביבה וקחתינו לביתינו (יאי)
היום בבצפר נעמה המחנכת שלנו הביאה לנו ארוחת בוקר רמגש. עם בקבוקי שוקו, המון קרקרים, ממרחים, ירקות וכדומה. פשוט תענוג.
לכך נוספה גם העובדה שאין תעודות
וששמו אותי ב5 יחידות באנלגית (אדושם אין לי שמץ איך אבל כפרה עליי חחח)
וסתם תמונה (כי אי אפשר בלי)
וכאן תם הסיפור
הקהל מבקש להפסיק להלחץ חח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
:][: Eternal Smile :][:
