החיים הם לא שחור- לבן, יש להם גם גוונים אופטימים יוצאים מהכלל=]

טוב הנה הפוסט הפירוטים חחח

הבטחתי לא?

חוץ מ"היה מדהים" יש עוד הרבה מה לאמר

^___^

אז כן, סביבות 10 בבוקר התעוררתי לי, התקשרתי למרינה ביררתי שהיא חיה וסביביות 12 היא התקשהר אליי בצעקות "אויי מי גאדד ראיתי את ביל" ח הדבר היחיד שהחילדה יכלה להגיד. מכל הצרחות הצלחתי להיבן שיצור הנ''ל פגש את ביל (כפרעליו) במלון בו הם התארחו. היצור הנ''ל גם די הרס לי את עור התוף עם הצעקות והפחיד את דויד שלגמרי לא היה מוכן לכך חח

אני דויד וחותו - סופה נסענו עם בת דודתך, הגענו סביבות 1 וחצי לגני תערוכה מצאנו את מרינה שהמשיכה לצרוח, ואף נדבקה לאנשים ברחוב.

דמיינו לכם אתם הולכים עם חברה שלכם ברחוב היא ראה סבא, קופצת עליו בשאלה "אתה מכיר את טוקיו הוטל??"וכששומעת סירוב מתחילה לחפור לו על הלהקה,  כאילו למה ציפית שהוא יגיד"כן"??? חח

בכל מקרה, מצאנו לנו פינה שקטה שוחחנו, פגשנו הרבה בנות, התחברנו עם כמה היה ממש נחמד=]

סביבות 4 התחילו להדחף לתורות, סופה תפסה לנו מקום, נעמדנו ליד קלרה  עם מרינה ודויד. רריכלנו, שוחננו. ויולטה ודויד עלו על השאר ועשו תצפית למרחקים;)

היה רגע שפתאום כולם התחילו לצרוח ולהריע  בניסיון להבין מה קרה, והאם ייתכן וטוקיו הוטל הגיעו אל המקום, הבנו שההתרגשות הייתה בעקבות זה שאחד השומרים יצא מהמבנה. מרגש עד דמעות;)

ההמון שחיכה ליד השער:

אחרי שצרחנו מספיק והשערים נפתחו, רצנו בהמון מטורף אל הכניסה. שם במאת היה רגע החושף את ההתנהגות הברברית של חלק מהמעריצות. כאשר קרוב ל20 בנות נפלו ובמקום לרגע ללכת אחורה ולעזור להן לקום, אנשים נדחפו קדימה דרכו על אחרים ונפלו עוד ועוד אנשים. דויד איבד את הנעליים ואת סופה, אני איבדתי את מרינה אבל הצלחתי לקום ואף להרים כמה בנות=]

ממ וככה בהמון משוגע רצנו אל האולם. למזלי ולמזל מרינה כאשר פתחו דלת נוספת הינו הכי קרובות אז נכנסנו בין הראשונים, תפסנו מקום מעולה ליד המסך השמאלי והענק ובמרחק של פחות מחמישה מטרים מהבמה=]

ועם הזמן אף התקרתבי יותר ויותר וכאשר הבנים התקרבו אל הקהל הבאנתי שאני ממש קרובה ואף הקליפ שצילמתי יאצ באיכות מעולה ובלי זום בכלל

טוב ההמון באולם=]

קיצר הם שגעו אותנו ולא הביאו את טוקיו איזה שעה וחצי ונתנו לנו לחמם את עצמינו במקום להקת חימום חח.

אז התחממנו, שוחחנו,  הכרנו את כל מי שעמד מסביבינו, התלהבנו מהנעליים..הצטלמנו והעבנרו את המזן בזימורי שירים והחלפת מסנג'רים:)

ואז.. אז הם עלו. החושך, התופים , ההמון והקול המכני האומר בשיא הוולויום "טוקיו הוטל" וביל שיצא על הבמה וצעק "שלום ישראל!! מה נשמע?" הכניס אותי לאוווירה.

אלויהם יש לו מבטא כלכך חמודדדדדO_O

ואז התחיילה ההופעה, אני לא יודעת מה לפרט, איבדתי את מרינה באמצע והיו כמה בנות שנורא עיצבנו אותי

ואיזה סבא שעמד לידי והלחיץ אותי

מה שבטוח שזה היה מדהיים

המון אמוציות, צעקות, התרגשות, קפיצות, מוזיקה, ההרגשות, הטירוף הזה...

ומה שבטוח שטוקיו הוטל יודעים להדליק את הקהל!!לדפוק הופעה ולגרום לכולם לזכור שהם הכן היו כאן!

לא שמתי לב בכל איך עבר הזמן...

לקראת הסוף ביל זרק את המגבת שלו שנפלה שורה אחת לפני, והבנות פשוט קרעו אותה לחתיכות, ותום זרק את המפרט שלו שכלכך רציתי לקבל אוףף לא נורא=]

קיצר היה מדהיים....

וניתן לתמונות לדבר במקום החפירות שלי=]

טוב צרפו נא אותי לסמנג'ר מי שרוצה סרטונים=]

ולסיום רגע ערסי היה באננ-זונהההההה

בא לי שביתה=]]]]]