החיים הם לא שחור- לבן, יש להם גם גוונים אופטימים יוצאים מהכלל=]

ממזמן הבטחתי שכאן לא יהיו יותר פוסטים על אנשים מסוימים ולא יהיו שירים שלי..

כל זה נעשה במטרה לגרום לי להפסיק לחשוב על אותם אנשים מסוימים (או לפחות להתפטר מהכמייה לכתוב ולהתלונן עליהם).. ושירים זה כדי לחסוך לכם שיעמום :P

טוב כנראה בקשר ל"ניסיון להפסיק לחשוב" זה עזר.. בדרך כלשהי. אבל דווקא לא הפוסטים אלא העובדה שהסתבר שאני לא יכולה להרשות לעצמי לשקוע בדכאונות של עצמי שהם כלכך קטנים לעומת בעיות של רבים מסביבי.. ואני צריכה בכל דרך להשקיע את עצמי להם.. ולא לבעיות המעצבנות שלי..

ודבר נוסף.. הבנתי שהכל היה זיוף. שלא תמיד שאומרים לך "אני אוהב" מתכוונים לזה.. לרוב כלכ מילה יש המון משמעויות, אנחנו בוחרים לראות את זאת שנראת לנו הכי טובה.. וחבל.

אז היום ניסיתי בפעם האחרונה..ניסיתי ושוב נכשלתי. אבל עכשיו זה לא גרם לי לאותו כאב כמו פעם.. כי אני יודעת מי באמת אתה

זיוף. 25.11.07

שכבתי בכניסה לבושה בשחור

בשדה מלא פרחים מנייר

עננים כחולים ללא צל של אפור

"זיוף מושלם" אפשר לאמר.

אני שוכבת ככה מחוסרת הכרה

בתוך שדה רחב מלא בכמיהה

מלא בפרחים מנייר לבנים, כה קרים

משדרים לכל עבר כמה שהם שמחים.. – מזוייפים.

וזיוף הזה חודר אל הנשמה

הכאב מאחור פורץ ללא עצירה

אני נבלעת בתוך קול צעקתי הנשמע

אני מתפוררת כאפר בין מה שהיה.

שוכבת ככה מחוסרת הכרה

בשדה רחב מלא תקווה

מסכות של שקרים..

חלומות נשברים.

ואני יודעת מי אתה.

אני יודעת מי אתה

אני יודעת... יודעת.. מי אתה..

והזיוף הזה חודר אל הנשמה

אני נבלעת בתוך קול צעקתי הנשמע.

אתה עומד מחייך כמו תמיד בתמימות רבה

אני יודעת עכשיו מי אתה..

מסכה

השיר לא משו.. (אני נרלאי איבדתי את המוזה אחרי שכל המאה שירים שהיו על המחש בפשוט נמחקו...=\)בעיקרון עם המנגינה הוא נשמע יותר טוב חח.. נראלי.

אבל כמו תמיד.. זו הדרך לבטא.. אז שושו..

לילה טוב.=]