החיים הם לא שחור- לבן, יש להם גם גוונים אופטימים יוצאים מהכלל=]

המציאות\לנה פסימני

חייה בכלא מלא זיכרונות

מין מקום כזה ללא תקוות.

הם רבים כל הזמן, מקימים ת'מתים

והיא נמסה, היא חסרת פנים.

אין לה סיבה לחיות כאן, אין סיבה לעולם

היא תקועה ככה סתם מחכה למחילה.

מחכה שיקום אליה שיחבק

אך מסביב רק החושך, הכול כל כך ריק.

היא צוללת לתוך עצמה, חיה בקופסא

ורודה עם כתובת לבנה אטומה.

זה סיפור של נערה שלמדה לא לאהוב

כי כשאוהבים הכול נראה כל כך טוב

והטוב זו רק אשליה של האור

ובעולם שלה שולט החושך והקור.

ובעולם שלה אסור לצחוק או לשמוח

כי בעולם שלה רק מוות הוא הכוח.

אלפי דמעות בגלל פרידות טיפשות

משפחה היא עוול כבד ואין חלומות

הכול התנפץ ביום ההוא, הנורא,

ועכשיו רק המציאות הקפואה

כאובה

=- פריקה -=

לא רוצה לדבר על זה.