הגיע הזמן לפוסט חופר. חחחחח
(אחרי שאלונה שלחה לי תמונותישן כפרה עליה!!!)
אז במה נתחיל?
טוב באנו לימית. כן כן באנו.
הגענו לבצפר כמו חננות חצי שעה לפני הזמן. לכן סתם עברנו ממקום למקום ושוחחנו. גילינו ששוב (רק בגלל שאנחנו יא3) האוטובוס שלנו עומד בצד השני של העולם תקוע. והמחנכת שלנו דואגת לכל הכיתות ודי שכחה את קיומינו.
לכן פשוט נעמדנו באמצע שום מקום והתחלנו לדבר. היה מצחיק=]
באוטובוס נרדמתי בקטנה כזה. כי משום מה גססתי מעייפות, סתם כי חרשתי את חי
מסטולישן!!
דור דניאל, עדן, טובול (הפפוטוגני), ודוד:)
הגענו לימיתוש. והיה מרגש.
היינו בברכה והיה טיפה יבש (כאילו רטוב אבל לא מרגש).
הקפיצו אותי כמה פעמים וזה היה כיף!! וגיליתי שעליי ללמוד לשחות. מצד שני חח אם לא למדתי עד כה, מה הסיכוי שאי פעם אלמד?;)
אלונה ומרינה ריגוש:D
(דגיגון!!)
אחרי זה בשלב כלשהו טיפה נמאס לנו. אז הלכנו ופתחנו מעגל שיחות נפש חח ^^
שאלה הצטרפה אליינו (כי אין לה חברים בשכבה חחחחח נכון אלה?
או שבעצם כי אלישב היה איתנו?
אוחח אני אאסוף יחד עם גלעד כסף לחתונה שלכם:P)
אני וגילי כפרתי=]
אלה וגלעדיסס.. =]]]
ואז ניסים חש גגבר (טוב נו מותר פעם בחיים חח XD סתם)
(ואני חשתי גבר גם חח)[
(גילי, ענבל, אלונה, מור, אלונה ומרינה..)
ניסים ואנוכי דבכם (הדבה שלכם כאילו) הנאמנה
הלאניות ואנוכי (זהו סופית! אני התחלתי דיאטה של 4 שעות! חח מה זה כל השומן הזה?LOL )
אלונה ושמוליקק (תמונה מרגשת ממש לדעתי!)
אחרי זה כולנו הלכנו באושר וכושר לריקודים.
בשלב של המזרחית (גרררר) הרגשתי נורא.
הסיבה היחידה שאני לא מסוגלת לשמוע את המוזיקה הזו כי זה צליל לא נקי. כאילו זה רועד מדי וזה מעוות כזה (קשת הסברים שכמותי).
לכן אני וגילי החלטנו שאנחנו בפרינציפ דופקים פוגואים בכולם=]
לכן הלכנו לשישיסטים ומחצנו את סימונה (אוי מסכנה!!! ) ואז עוד כמה. חח
ואז נכנסה לי זכוכית לאצבע. והוצאתי. ומאיזה מקום באה לה שישיסטית דואגת במיוחד והלכה לקרוא לחובש (ממ תודה מי שלא תיהי. אל הדאגה אבל למה חובש?! למה?!?! זה מצלחיץ!!)
התארגנו ללכת הביתה
וכיוון שאנחנו יא3 - האוטובוס שלנו היה תקוע בסוף העולם ימינה אחרי הפניה. כלומר לא בשורה של כל האוטובוסים
וכיון שאני מוכשרת מספיק איבדתי את כל הכיתה שלי חח ובסוף מצאתי את עדן ואז איתרנו את האוטובוס יחדיו.
עקב חוסר מצב רוח לא ברור (כלורמ ברור מאוד אבל הבה לא נדבר על כך) העדפתי לשבת לבדי ולשמוע מוזיקה (עם אוזניה שבורה!).. אבל התוכנית שלי נהרסה בצורה זדונית במיוחד חחח על ידי מקור שאני אכה בו בהזדמנות.
רק אבטיח שיהיה בסדר. לשנינו. אני מקווה.
בכל מקרה.
שיהיה לכם שבוע טוב..
בהצלחה לי בבגרות באקולוגיה (מוגשת על 90!!!!! אומגגגגגג... ליזה אני חולה עלייך תודה!!) ולכל שאר האקולוגים גם (אל תפרשו!)
בהצלחה לפיסיקאים בבגרות!!:)
וכמובן לשישיסטים בהסטוריה!:)
ולנו במגן במתמטיקה
ונעבור רק את השבוע הזה וזהו:)
והיום בתחנת אוטובוס בבוקר חשבתי על משו. וזה נכון לגמרי.
נכון אצל רובורט פרוסט בשיר הוא מדבר על זה שאם אי פעם תעמדו צומת דרכים , ותעשו בחירה גורלית שתשנה הרבה עבורכם. לא תוכלו להצטער ולחזור אחורה לכן צריך לחשוב טוב טוב לפני כל צעד.
זה לא נכון
כי אולי אי אפשר לחזור אחורה ולתקן את שגיאות העבר
אבל תמיד אפשר לבנות נתיב נוסף על השביל הקיים, ולמצוא דרך טובה יותר לעבור כל דבר.
אפילו כשהכי רע, איפשהו ליד מבצבץ לו שביל טוב יותר, נתיב שמח יותר שרק מחכה שתדרכו עליו והוא יקח אותכם המסלול טוב יותר אל המטרה הסופית שלכם. והרי המטרה הסופית של כולנו היא אותה אחת. להיות מאושרים.
אז תאמינו ואתם תראו את השביל הזה.
אני האמנתי. ואני מודה כלכך לכל האנשים שעזרו לי לדרוך עליו ולצעוד בו קדימה.=]
אוהבתתת
לנה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
:][: Eternal Smile :][:
