טוב עבודה יש לי, רק שהמנהל לא ממש רוצה אותי שם כנראה
מזה כבר שובע שני שהוא מבטל לי את המשמרת השבועית (ומשאיר רק את הסופי שבוע) בטענה ש"אין עבודה".."אין ניירות".."אין סחורה" והשד לא יודע מה אין עוד...
ויום רע באמת היה לי

גיליתי שלהיות לנה זה מצב נפשי\פיזי קשה
איכשהו אני תמיד הורסת הכל
רבה עם אנשים שאני הכי לא רוצה לריב איתם, ושאני הכי אוהבת אותם ביקום
שוברת דברים חדשים
קורעת בגדים שרק לפני פחות משבוע קניתי (מחר אני עושה בבוקר מבצע תפירה קשה)
היום למשל קניתי מכנס שממש אהבתי ושכחתי אותו בפיצריה בלוד! אלוהים כמה מוכשרת יכולתי להיות?! וזה שטויות כזה אבל זה ביאסני כהוגן. כי זו הוכחה ללניות הטיפשית שלי
אה כן, והצלחתי בדרך הביתה לפול ולפתוח את הברך ככה שיש לי דם וזה כואב. ודם ממש איכסההה ובכיתי בכי מר חחח
סתם נו הבכי מר זה בגלל הריבים
כי זה מעצבן! שאני מתעצבנת על אדם בצדק.. אבל אחרי זה אני מרגישה רגשות אשמה כאלו ומנסה להשלים והכל וטורקים לי את הטלפון! כאילו יווו למה להיות דרמאה קווין כזה? "אין לי זמן"... תעשה לי טובה! אילו רצית - היה לך! רררר
יאיר מרגש לי את הצורה.
אני לומדת מהאדם הזה כלכך הרבה. קשר שלעולם לא אזניח.
האופטימיות, האמונהה שלו בכוחות שלו ובכוחות העולם פשוט מרימה לי את המצברוח
מחר יום חדש לא?
אני אשאר לנה חסרת אחריות, פטאתית, טיפשה, מסתבכת כלכך, דורשת צומי מגעילה שתמיד יוצאת לוזרית בסוף לנצח כנראה
וזה בכלל לא חשוב שיש לי 18 בקרוב ואני אמורה להתבגר
כי כפי שזה נראה עכשיו אשאר תמיד צוציקים לא מפותחת כמו שאני.
somebody tell me why I'm on my own
if there's a soulmate for everyone
יגון
חורה
(שפת מור משטלתת עליי)
טוב אתם יודעים מה?
חכו חכו!!
כל השטויות המבאסות האלו חכו חכו!!
אני אדקור אתכם!!! (התקף אלסי)

(איזו תמונה ישנה!!! עברה בדיוק שנה
היה לי חופש כלכך מדהים שנה שעברה:D)