היום התברר לי שבגללי נמנעה פריצה.
ממש שמחתי לשמוע,זה כיף לדעת שמה שאתה עושה באמת עובד כמו שצריך.
ואז הקב"ט שלי התקשר אלי ופה נגמר הכיף.
הייתי בטוחה שהוא יפרגן לי באיזה מילה טובה ובפועל הוא רק התעצבן עלי שלא כתבתי את זה בדו"ח בסוף המשמרת.
ואז פתאום הבנתי למה כל הסיירים סתם יושבים ברכב ולא עושים כלום. כי אף אחד לא מעריך אותם,הם אוויר בשביל החברה הענקית הזאת שיש בה לא מעט עובדים.
אמרתי לעצמי שמהיום אני עושה את ההכי מינימום שאני צריכה.מצידי אני אשב ברכב ואחכה שהזמן יעבור עד סוף המשמרת. מה הם כבר יעשו לי? יפטרו אותי? אז שיפטרו..
ברוב חוצפתו בסוף השיחה הוא גם אומר לי "אני רוצה שתכניסי את זה מהיום לנוהל שכל סיבוב שאת עושה תעשי סיבוב גם במכולת ופעם בכמה זמן,תצאי מהרכב ותעשי סיבוב רגלי מאחורי המכולת".
אני בטח לא צריכה לציין שכמעט צחקתי לחו בפרצוף.
נראה לו באמת שבשלוש לפנות בוקר,בלי נשק,לבד אני אצא מהרכב ויתחיל לעשות סיבובים?! אז אמרתי "בסדר" ומה שבאמת התכוונתי להגיד היה "קפוץ לי".
קיצור,התאכזבתי באמת. אבל שיהיה אני במילא מחפשת עבודה אחרת.
ושאני אמצא עבודה אחרת אני הולכת להגיד להם בפרצוף,בלי בושה,כמה הם חארות ומגיע להם שהעובדים שלי לא עושים כלום ומוצאים את השם של החברה שלהם כחרא של מקום.
אההה וגם בא אלי שוטר שחש את עצמו מינימום ראש המוסד והתנשא מעליי כאילו מי הוא בכלל..
הוא אשכרה התחיל לצעוק עלי "נווו תסגרי כבר את האור הזה את שורפת לי את העין!" אז בגלל שאני לא חייבת לו כלום ולפעמים אין לי טאקט אמרתי לו שהוא יכול לנסוע כי לא זכור לי שאני עובדת אצלו ולא זכור לי שהוא זה שחתום על המשכורת שלי בסוף החודש,אז כל עוד הוא לא המנהל שלי האור הזה יהיה ישאר פתוח" אז הוא אומר לי "תהיי מנומסת" פה כבר צחקתי ואמרתי לו "קודם תראה איך אתה מדבר ואז תגיד לי להיות מנומסת".
מפה לשם,אחרי שתי דקות כאילו כלום לא קרה החצוף הזה שואל אותי "איפה המשרד שלך פה?" אז אמרתי לו שאין פה שום משרד והוא אמר "אז איפה את מכינה קפה?" שאמרתי לו שאני לא שותה קפה אז הוא שאל אותי "תה? מים?" כאילו אני המזכירה שלו! לך למנטה ותקנה קפה! אני לא עובדת אצלך חתיכת אדיוט!
אז הוא אמר לי "איך אין לכם פה קפה.., אז אמרתי לו "אנחנו מצטערים שאנחנו לא משטרת ישראל".
דפוק,כבר אמרתי?
בואו נקווה שהמשמרת היום תעבור מהר למה אין לי כוח לשטויות האלה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
