You can have it all.

רציתי להזכיר לך כמה שהיינו יחד.

שפעם נשיקה על האף הייתה הסטרית.

שלשכב היה כמו משתה לכבודך.

ואיך התכרבלנו בשמיכות חיינו

כשכעת ההבדל מקפץ.

ולך אני מזכירה שמונים שעות לידה

שחיכיתי כאן, מחוץ לחדר, לחוצה כמו חיי במבי

מחכה ש"החיים יחלפו".

באמת האמנת בזה.

איזו מן אמא תיהי?

כל גיבובי השטויות הנפוצים

שהתאחדו לכדי סרט אחד

וזה שנצפה במוחי מספר נכבד של פעמים

הוא כבר יודע על מה הוא מדבר, במאה הזאת,

כי את דפוסי המחשבה לא קשה לקלוט

לא כמו פעם הולכת על מה שקיים,

אלא רק גחל בוער מלטף את נקודת הרגיעה

להציל את הצבים