ביום ראשון ג' חול המועד סוכות נסעתי עם אהובתי לירושלים לחגוג..

יחסית למה שציפיתי לא היו פקקים כבדים התנועה זרמה ומצאתי יחסית חנייה מהר.. קודם כל נסעתי לגן סאקר קראתי שיש שם אירוע וחשבתי לאכול שם ולראות גם מה יש.. ובכן חוץ מבמה ריקה לא היה אירוע.. (אני שונא פירסומים לא נכונים) לפחות אכלנו שם..

משם הלכנו לפסטיבל "ווירטואיז'יה" (כניסה 10 ש"ח).. מה אני יגיד לכם.. אמממ.. בפירסומים זה נשמע למבוגרים ועל רמה.. ברמת השטח והמציאות הרמה הייתה לילדים בני עשר במקרה הטוב.. פשוט תת רמה.. אולי למעט את הקרקס שהתאים גם לילדים בני 13.

משם הלכתי "לטעמי ירושלים" פסטיבל אוכל אך בניגוד לאחיו מתל אביב הכניסה עולה כסף 15 שקל ככה סתם.. חשבתי נו טוב אולי באמת יהיה מבצעים רצינים בפנים אך מה מסתבר שהביאו מנות פתיחה קטנות ודפקו להם מחיר של 25 שקל.. בסיכום הוצאנו 65 שקל וגם יצאנו רעבים.. ככה זה בפסטיבל אוכל בארץ שהמוכרים במקום באמת ללכת לקראת הקהל גם גונבים ממך מחיר כניסה וגם האוכל יקר ומעפן.. אם חשבתם אולי זה רק אני אז ובכן.. בדרך כשיצאנו מאוכזבים שמעתי מישהו שחשב להיכנס שואל אחד שבדיוק יצא אם שווה להיכנס והוא אמר לו לא כדאי לך זה לא שווה בנימה של עצבים ותסכול.. כשהוא שאל אותו מה יש שם שוב.. אז הוא ענה לו כלום חבל לך על הכסף והזמן..

משם הלכנו לאיזה פאב בנחלת שבעה לראות את המשחק של בית"ר נגד סכנין (שנגמר ב-2-2 מחפיר).. לפאב הזה קוראים "יא יא בנחלה" יש לו מסך ענק בחוץ.. קיצר הסתכלנו בתפריט וניסנו להבין את תפריט האלכוהול ולמלצרים שם אין קצה של מושג מה יש להם ומה הפירוש של כל מיני שמות שם ומה זה כולל.. כבר ידעתי בחיים לא אכנס שם יותר.. בלי להתייחס לייחס המעפן של המלצרית האחראית בסוף כשביקשנו חשבון והבעיות של מנהל המקום עם האשראי שלו שרצה לשלוח אותו להוציא כסף מכספומט במקום לסדר את הבעיות שלו מול חברת האשראי בטלפון מהיר כמו שאנחנו ידענו להתקשר כדי לברר אצלנו למה לא התקבל הכרטיס רק אצלו.. ולא וממש לא היה עומס שיכל לתר למה התייחס בזילזול.. חוצפן.. בלי קשר לעובדה שניסו לחייב אותנו דמי אבטחה 4 שקל לא חוקיים.. כשאמרתי זאת למלצרית שזה לא חוקי היא אמרה אתם לא חייבים זה רק אם אתם רוצים.. כן בטח לכן הם הכניסו לנו את זה לחשבונית בלי לשאול אותנו והיא הלכה ליצור חשבונית חדשה.. אני חסיד נאמן של שירות לדעתי אחת הבעיות של הישראלי הממוצע זה שאין לו מודעות שירות כמו שיש באירופה ובטח כמו באמריקה שמה רועדים מהלקוחות.. פה בארץ הלקוחות נותנים לבעלי המסחר לדפוק אותם... אני למדתי פה בארץ רק כדי לחנך את המוכרים לריב איתם על דין פרוטה כדין מאה.. לא שזה ממש ישנה לי מבחינה כספית אבל יושר ויחס ללקוחות קודם לכל ובשביל זה אנחנו משלמים... ועל מה שאחנו לא צריכים לשלם אנחנו לא אמורים לשם גם אם מדובר באגורה.. כי ככה זה מתחיל ואי אפשר לדעת איפה זה יסתיים..

אח"כ משם הלכנו לכותל המערבי קצת להתנתק מכל היום הזה ולהתחבר לקב"ה התפללתי כמו שצריך והרגשתי שאני מתנקה..

משם נסענו.. יותר נכון טסנו למרכז ליפול למיטה סחוטים..

למחרת יום שני נסענו להפנינג אופנים בספורטק היה נחמד.. הכי יפה היה התחרות אקרובטיקה עם האופנים..

למחרת יום שלישי הלכנו לקלונוע חופים בננה ביץ' לצפות בסרט שתולים.. בביקורת קצרה אומר שזה סתם סרט.. אמנם שחקנים טובים אבל זה מסוג סרטי המתח הלעוסים עד דק.. הבמאי המוכשר בדרך כלל מרטין סקרוסזה לא חידש כלום בסרט הזה חוץ מסיפור עלילה קצת מסובך אבל חוץ מזה לא הרגשתי שום התרגשות מהסרט.. סתם עוד סרט מתח מתוחכם שכבר נעשה רבות בסיפור עלילה אחר..

וככה הסתיימה לה חגיגת סוכות

אופס שכחתי משהו לידנו הייתה שמחת תורה הביאו שם וודקה יין רדבול ועוד כמה דברים כולל תקליטן שמידי פעם נתן גם קצת בראש עם מוזיקה טובה שתיתי התמסטלתי ובניגוד לאופי הביישני שלי רקדתי בלי חשבון עם כולם שם ועשיתי פאדיחות מזל שלמחרת שכחתי הכל כמעט.. (:

נ.ב. אשמח לשמוע אם מישהו פה יודע איך אני יכול לצמצם תמונות כדי שאוכל להעלות אותם לפה.. משהו הכי פשוט שיש פליז (:

אחלה בוקר לכולם