אוחז את ראשי בידי זועק לאלהים לא יכול, קח ממני את הכאב.

ביד שניה אוחז את בטני מתפתל על הספה, מואס בחיי מרגיש שאין לי כח כבר.

מרגיש מותקף על ידי פולשים חוצנים, אוחזים קלשונים ודוקרים אותי בראש ובבטני.

חוסר תיאבון דכדוך ולאות קנו מקום של כבוד בתוכי, לא נותנים מנוח לנפשי.

גם אפי הצטרף לחגיגה, וריח אוכל מעורר בו חלחלה.

אך בכל החושך אור קטן אך גדול מאיר את ליבי, מעודד את רוחי תומך בידי וסועד אותי.

ברגעים קשים אלו של חוסר אונים טירוף מערכות ושיגעון גופי יש אור גדול סביבי.

האור הגדול של אהובתי, אור גדול  של מסירות דאגה ואהבה

כמו אור שמש יקרות נלחם בחושך ובכאב כמו כדורי הליום ומשכך כאבים לפצוע שמתייסר מכאב.

מרגיש יותר רגוע, יותר שליו, יודע שיש מלאך לידי שומר ודואג, שלא ידע מנוח עד שיצא ממני הכאב.

מילותיה המעודדות כמו קול מלאך מרפא, כמו בלדות לאוהב מרגיעות את הכאב.

כאילו לוחשות לו דיי לך להכאיב לאהובי, לך לשונאינו ולאוייבינו שרוצים להורגנו.

השלך בהם את זעמך, הכה בהם בכל כוחך, הראה להם את כוחך עד תומם.

ואני כמו עלה ברוח נישא על מילותיה, קם לחבקה אוחזה בהמון אהבה. 

אוחזה בכל כוחי, רוצה אותה כל כך קרוב לליבי.

שלא תרחק ממני לעולם, שואב ממנה עוד כוחות שמשכיחות כאב חזק

וכשהיא צריכה ללכת, נפרדת ממני בצורה בלתי נשכחת.

כולי מתרגש צוחק מרוב אושר של אהבה, מחכה לה מתי תבוא כדי להשתכר מעוד יין אהבתה,

בנתים מתיישב מול המחשב כותב לה פואמת אהבה.

לסיום אהובתי כולי תפילה שכל עוד נשמה בקרבי אדע להעריך אותך ולהודות על מעשיך בשבילי כמו רק עכשיו הכרנו כשהכל חדש ולא מובן מאליו

אוהב אוהב אוהב אותך נשמה