כן כן.. אני כותבת מהאשפוז.. למרות שאסור.. אז אני משתדלת לעשות את זה מאוד מהר! אז הנה כמה עידכונים.. עליתי לשלב א' אחרי שבוע! שבעצם שלב ההסתגלות הוא שלב של שבועיים.. ייופי! אני מתקדמת מהר בדרך לצאת מכאן.. אולי גם בשבועות אני אצא הבייתה ללילה!! אני רוצה מססייייבהההההההההההההה!!! איזה כיף.. יא-אללה אני מרגישה כלכך טוב עם זה.. חוץ מעניין אחד.. המשקל שלי, אבל זה כבר סיפור אחר... בעצם לא המשקל.. אני מרוצה ממנו.. אני לא מרוצה מהכושר הגופני שלי. אני מאוד מתגעגעת לחברים שלי.. ולנטעשה שלי.. דאם אני מתגעגעת להרבה מדי אנשים. אני כלכך רוצה וצריכה לראות את כולם ומבטיחה להכין לכווולם צמידים.. חחחח יוו בדיוק עכשיו היה לי סוכר נמוך.. כולי ברעד.. אני כותבת גם ממש ממש מהר באטרף שאף אחד לא יכנס בטעות.. חח
אני מאוד מתגעגעת למישהו מסוים.. דאאמם אני צריכה לראות אותו.. את שניהם? נההה.. אחד לא רציני, השני.. אני לא יודעת אם בכלל בענין! חחח.. טוב עזבו.. כל הדבר הזה בעצם ממש קפא ברגע שנכנסתי למקום הזה.. ואני מקווה מאוד שיפשיר.. ומהר.. ושהאנשים המסוימים האלה לא ישכחו אותי כלכך מהר!! כי אני צריכה אותם והם חשובים לי.. ולא רק בקטע של הדלקות.. או לרצות מישהו.. אני אוהבת אותם כבני אדם.. והם מאוד חסרים לי כרגע....
זה היה חשוב כל הקטע של הכתיבה.. גם אם אני כותבת כל יום כמעט ביומן, זה לא כמו לכתוב פה, כשאתה יודע שאולי מישהו בכל זאת רואה את זה.. ואפילו מגיב על וזה יודע מה אנשים חושבים ואומרים על מה שאתה כותב... אולי אפילו מזדהים(?)..
טוב די עם השטויות.. אני חייבת לעוף.. חח כולי רועדת מהסוכר הנמוך. וגם אם לא הבנתם מילה ממה שכתבתי עכשיו, לא נורא.. מי שצריך להבין כנראה גם יבין את זה..
אוף מתגעגעת יותר מדי
ברבי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
