הבלוג שלי ואני...

 "אני רוצה להיות גם פחות ציני. התסובבתי בשנה האחרונה עם אנשים מכל העולם, ואני אומר לך באחריות שהישראלים הכי ציניים מכולם. ונמאס לי מזה. נמאס לי לשחק אותה ששום דבר לא מרגש אותי רק כדי לא לצאת פתטי. נמאס לי לירות חצים מורעלים באחרים רק מהפחד שיפגעו בי. אני רוצה לבוא לאנשים עם לב פתוח. מקסימום, מה יקרה?"

"אבל כנראה שהיא טעתה, או שהוא הטעה אותה. תלוי איך מסתכלים על זה. תלוי באיזה מצב רוח היא הייתה כשהתמונה של שניהם יחד במלון הייתה עולה לה בראש...

אבל היו פעמים אחרות שהייתה כועסת. הוא לא היה חייב להשתמש במילה הזאת "אוהב". הוא היה יכול סתם להגיד לה שהוא נמשך אליה או שהוא חרמן, שיכור ורחוק מהבית. רוב הסיכויים שהיא הייתה עושה לו ביד גם אז, אבל בלי לשבת אחר כך בבית יומיים ולחכות לטלפון. לא היה לה נייד אז, והיא פשוט ישבה וחיכתה."

אתגר קרת-'סימן כחול' מתוך 'פתאום דפיקה בדלת'.

אם היו לי רגשות, הייתי מזדהה עם כל מילה,

אבל, אני פשוט לא מצליחה לשחזר את מה שאני אמורה להרגיש במצבים כאלה,

יכול להיות, שהייתי מעדיפה להיפגע מאשר לא להרגיש כלום.

יכול להיות שפשוט היינו גלויים, שקופים, ריקים.

יכול להיות שאני פשוט מרגישה כמו פליטה, מהכל, כבר זמן מה

שאין לי פנאי רגשי להיפגע.

יכול להיות..