אל תנסו למצוא קשר לכותרת, כי לא תמצאו.
היום,איזהיופי, היה לנו, לא פחות ולא יותר, 5 שעות על סמים. 5 שעות!. היה אמור להיות לנו עוד שעה ביולוגיה, אבל ציפי "בנחמדותה" שחררה אותנו. יאיי.
קיצר- מה יכולים לעשות לנו 5 שעות על סמים? אוו.. טוב, שעתיים ראשונות- הרצאה עם דמבלדור ישראלי (בשבילך לירון...) שהוא מנהל של איזה מרכז לגמילה מסמים ,למגזר הדתי (הדגשה).
סיפר לנו כל מיני מקרים ואמר שכל מי שעל סמים צריך חיבוק. נו טוב. לא הסכים לסתום אחרי שאיריס באה אליו איזה אלף פעמים כדי להגיד לו שאין לנו זמן. בסופו של דבר, הוא סתם איכשהו. אמר לכולם שהוא אוהב אותנו ויאללה בלאגן.
אחרי זה היה לנו איזה אחד בן 19 (נורא חמודי כזה) שהוא במרכז הזה 6 חודשים (6 חודש, לדברו) והסביר לנו איך הוא הגיע למצב הזה והיה דווקא מעניין. אחרי זה כל השכבה התנפלה עליו בחיבוקים. אני לא. אבל האמת? מגיע לו. כל הכבוד לו- לדבר על זה לפני 200 ילדים.
לירון שרה All you need is HUG (יו נואו, כמו השיר הזה all you need is love, love) ואני שרתי all you need is drugs (סמים, למי שאינפנטיל מספיק כדי לא להבין, כמו ליטל) ולירון אמרה שזה נורא לא יפה לשיר את זה אחרי הרצאה עכשיו של מישו שעבר את זה וכל מיני כאלה ~פרצוף ממורמר~. אני לא צוחקת על זה.. סתם מזדהה.
אחרי זה בא דמוי-אבא-של-אורן לעשות לנו פעילות. נגיד שזה הצליח לו.. אני הבנתי רק שהיה שם מכות וששני דפוקה בטירוף (צלחת, אם אתם רוצים). אה, כן- והבנתי גם שזה מפחיד לשבת ליד לירון כשהיא בוהה לי בשיער. היא שמרה שיער שלי בכיס, פור גד סייק! (הכל מאהבה לירון, הכל מאהבה).
היום יש לי יום פתוח בתיכון. לראות ת'מגמות וכאלה. אני מפחדת קצת.. לא מהיום הזה, מהתיכון. מותר לי?.
אממ... מה עוד? זהו. מרגישה קצת יותר טוב אחרי ההתקף שלי ביום שבת (לאיודעת לעשות קישור /:) אבל... עדיין.. טוב נו, מתגברים. יש מצב שאני סוגרת ת'בלוג. סטגדוש.
אוהבת אתכם אנשים. (כנראה שמשו למדתי מהיום הזה ^^)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
