אני מוזרה (?)

יש לי בעיות רגשיות חמורות ומטרידות ואל תעשו לי "את חושבת?"...כי אני מודעת אליהן מזמן פשוט כל פעם מחדש אני מדהימה את עצמי.

אין לי מה להגיד. אני פשוט בת אדם מרירה, חסרת ביטחון ולא מודעת לקורה סביבי.

ההפקה שהקימו בשביל היום הולדת שלי היתה מטורפת...התכנון מראש והקדשת המחשבה משני החברים שציפיתי מהם. לא יכולתי לבקש יותר ואני מתחרטת על כל מילה שיצאה מהפה שלי לפני.

בשבועיים, שלושה האחרונים התחלתי ליישם רבות את המושג "ריפוי בעיסוק". החדר שלי מצוחצח ואני כל הזמן מחפשת רק לסדר בו דברים חדשים, אבל בחיי שאין לי מה לסדר ולנקות כבר.

כשזה נגמר אני נוסעת לקניון הסמוך וחולבת את כספי המינוס שלי מהחשבון. הכל כדי לא לחשוב יותר מדי ולהשתגע.

אני חייבת ללמוד להחליק דברים... לא לקחת יותר מדיי ללב... לא לנתח כל דבר מכל כיוון ולהסיק מסקנות שלא קשורות לעניין...  להפסיק לנתור טינה... והכי חשוב - להתחיל לחיות את החיים כאדם שלו.