המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה

בזמן האחרון אני רק מנסה להתקדם הלאה והלאה.

הולך לי לא רע בעבודה החדשה, טפו טפו טפו. חושב שעם קצת ניסיון אני אצליח וגם אני מכיר אנשים ממש סבבה.

אני חוזר לצלם במועדונים שזה להיט, כל כך מקווה שזה יקדם אותי בתחום וגם במקביל אני מתחיל חודש הבא קורס צילום מתקדם.

אני מניח שאתם תזכו לראות תוצאות מהשיעורי-בית שאקבל שם, אבל עדיין יש לי חשש שאני לא עומד בסטנדרטים וברמה המתאימה.

גם ממש מפריעה לי המצלמה שלי ושהיא מצלמה טובה אבל בינונית. אני רוצה לזנק ברמה אבל מוגבל פיננסית. יותר נכון, מפחד להשקיע יותר מדי כסף. ולהפגע. 

מוכר לי מאיפשהו?....

אולי אני צריך לקחת את הסיכונים בחיים, להפסיק לפחד. להיות כל כך מחושב... אולי.

חשבתי היום מי יהיה אם אראה אותה עם מישהו אחר. איך ארגיש...

עברו כבר כמה שבועות מאז ולא החלפנו מילה. אני לא יודע למה ולא ברור לי אם זה טוב לשנינו

אבל אני משתגע. פשוט תחשבו שביום אחד עוקרים לכם את הלב, גם אם אתם מרגישים שזה בא -

וכל מה שהכרתם הוא כל כך לא ברור.

גם עברתי על הפוסטים פה, שעוד היינו ביחד. כמה אהבתי אותה.... אני עדיין.

מסריט אותי המחשבה שזה לא יעבור לי לעולם. 

באיזשהו מקום אני מתגעגע לצבא. הזוי, לא?

תהנו ממגון התמונות שלי, עד שתחזור לי המוזה ואחזור לצלם.