רבין היה ראש הממשלה הראשון שהיה אחד משלנו.
סוף סוף אחד שדומה לנו.
הוא היה דומה לנו באומץ ובפחד.
בפייטריות. כדרך חיים שהתחלפה ברדיפת שלום אמיתית.
בחיתוך הדיבור והדיבור החותך.
הוא היה קודם כל אדם, בשר ודם, עם חסרונות ויתרונות.
יצחק רבין דיבר בשפת הארץ, שהיא שפת הגוף ושפת האם ושפת הים.
שפת הילדים שנולדו שכאן. שפת הילדים שמתו כאן.
רבין היה אנחנו.
אנשים שנולדו בארץ שהיא זבת חלב ואוכלת יושביה.
רבין לפני ואחרי הכל היה המנהיג הראשון שלא דקלם חזון אלא דיבר כמוך וכמוני.
הוא היה אתה ואני, ולכן כשהוא נרצח -
מת משהו בך, נרצח משהו בי.
"רבין היה אנחנו" מאת יהונתן גפן