לשפוך טיפה של אור לתוך החור החשוך הזה.

היום לילד מהשכבה שלי יש 18, בדיוק חזרתי הביתה ואביב כבר ער עם מדים,

ואני חושבת שבשנה הבאה אותו ילד כבר יהיה חייל, ועוד כמה מכרים שלי,

ואני אמצא את עצמי אומרת "X מתגייס/ת היום" וחלק מהם יהיו החברים הכי טובים וחלק סתם כאלה שאני מכירה מרחוק,

פאק אנחנו פשוט גדלים בקצב מסחרר, הנה עוד חודש אני מתחילה כיתה י"ב. שנה אחרונה של סבל,

ובכל זאת אני יודעת שאני יתגעגע, כבר אמור להיות לי "אני עצמי" ואני כבר אמורה לדעת מה אני רוצה לעשות בחיים שלי,

כי הנה עוד שנה לא יהיה מי שידחוף אותי קדימה ולא תיהיה לי שום מסגרת ואני יצטרך לחיות חזק על "משמעת עצמית" מה שאני שמה לב שקצת קשה לי עכשיו, תאורייה עדיין לא התחלתי, אבל יש לי איזשהי נקודת אור קטנה שאם אני משמ ארצה משהו אני אוכל בכל זאת לעמוד בו. ואני חושבת שפאקינג לא עברה עליי תקופה קלה עכשיו, והיא עוד קצת ממשיכה אפילו קשה לי קצת לראות ת'סוף אבל אני עדיין מנסה להשאר אופטימית כי אני רק בת 16 וחצי ואני לא צריכה להיות פסימית מטומטמת שכל החיים לפני ויהיו לי עוד המון ירידות ועליות, ואני צריכה להבין שכל מה שלא הורג רק מחשל, ואני מתגברת ככה, אולי בדרך קשה, ולא נכונה, אבל אין ספק אני בטח לא אצא מזה ביידים ריקות.

לאחרונה קצת חשבתי שפשוט נעלם לי ה"רוע" ואולי זה נותן לגיטימציה קצת לאנשים לדרוך עליי, וזה סתם נובע מהאדישות של התקופה הרעה, אבל זין, לא נעלם לי הרוע ולא כלום, אני עדיין לא דופקת חשבון, פשוט נהייתי אכפתית יותר ושקולה יותר,

ועדיין מי שיפגע בי צפוי למוות, פשוט בדרך חכמה יותר ;] ואני עדיין נשארת נאמנה לעצמי, ואני לא צבועה, אם אני לא אוהבת מישהו אז אני יגיד לו את זה ולא ישחק לי אותה מלאך וילכלך כמו שהיום שמתי לב שישבו איתי אנשים שעשו את זה וכל מה שחשבתי בראש זה שאני יודעת שכשאני אקום אני גם יהפך להיות חלק מהשיחה הזאת, אבל שוב, אני רואה את זה בצורה מאוד "ליברלית" וקלה הייתי אומרת, אתם לא אוהבים אותי, אל תאהבו, אני שלמה עם עצמי וזה מה שחשוב, אני לא צריכה שהשונאים שלי יאהבו אותי אלא רק אני. אתם מדברים עליי? תהנו, אותי זה מצחיק שאתם לא אוהבים מישהו ומדברים עליו.

הבנתי גם שאני אעשה מה שבא לי גם אם אחרים לא מסכימים עם הדרך שלי והדעה שלי, כל עוד אני לא פוגעת באפחד זה  באמת בסדר, ועדיין אני לא זוכרת שהמביעי דעה הם אלוהים ואני חייבת להם משהו.

עוד דבר שאני צריכה לשים אליו לב זה באמת לדרוש שיהיה לי טוב- לכבד את עצמי ולאהוב את עצמי, אם משהו מזה יפגע, אני שוברת את הבסיס שלי, את האמונה שלי ואת הנאמנות שלי לעצמי שזה נותן לגיטימציה לאנשים לדרוך עליי [חזרתי על עצמי, אני יודעת, זה פשוט מין מעגל כזה.]

בכל זאת, למרות הדרישה שיהיה לי טוב, אני צריכה לשים לב איפה אני מרובעת והולכת עם ראש בקיר, אנוכית ואיפה מדובר על משהו שבאמת יפגע בי במקרה שהוא יקרה. אז כן צריך לדעת גם לוותר.

זה יכול להשתנות עוד אלפי פעמים. אבל ככה אני- עכשיו. מנסה להיות אמיתית.

והנה אני עומד מול ראי מנסה להיות חצי אמיתי

ואף אחד בעולם לא יכול לקחת לי את זה!!!!!!!!!!!

אתם לא חייבים לקרוא הכל. בעצם, אתם לא חייבים לקרוא בכלל,

ותגובות נאצה יתקבלו בברכה.

שיהיה לכם רק טוב. תנסו לא לרמוס אחרים בדרך.

מתאהבת בעצמי מחדש.

אלמוג.